העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא ס · פירוש ב
דתני' תיקנו רבנן מזונות כו'. היינו תמיהת התו' בד' מ"ח א' ד"ה ראב"י. דהאי ברייתא כמאן אתיא. וס"ל לרבינו דראב"י היא ואין לדחות דלפי המסקנא דתיקנו מעשה ידי' תחת מזונות לא מוכרח דמזונות תק"ח הוא. הא ליתא דודאי לא היו מתקנים תחת מה דזכי לה רחמנא. וכמו שלא תקנו תחת כסותה. והכי מוכח מגוף הסוגי' דקאמר רבא והאי תנא ס"ל מזונות מדאורייתא מבואר דתנא דתקנו ס"ל שהוא מדרבנן. ופשיטא דרבא אינו חולק על הא דרב הונא דקתני תקנו מע"י תחת מזונות וכדאי' בד' פ"ג וכדרבא דא"ר האומר א"א בתק"ח כגון זו שומעין לו מאי כגון זו כדר"ה כו'. ותדע עוד דאי לת"ה מאי מקשה הגמרא בד' נ"ח ב' אדרב הונא מהא דתני' תקנו מזונות תחת מע"י. לישני דרב הונא ס"ל כמ"ד מזוני מה"ת וע"כ מעשה ידי' תק"ח. אלא פשיטא דאי מזוני מה"ת לא תקנו מע"י בשביל מזונות וע"כ ס"ל מעשה ידי' משום איבה דקטטה וכדאי' בה"ג על מציאה דלא לימא בעל פליגא דעתא מיני'. או כדאי' בירו' והובא בהג"א רפ"ו כדי שלא תהא מברחת מת"י בעלה. והיינו דמפרש הש"ס בדרב הונא קסבר כי תקינו רבנן מזוני עיקר כו' דפשיטא דלר"ה מזוני תק"ח היא [וקו' זו הקשה בש"מ וע' בדרשות רע"א ז"ל מערכה ט"ו אות כ'] כלל דעת רבינו דכסות מפורש בתורה. ועונה ל"צ קרא. ומזוני דרבנן. ודע דמש"כ רשב"ם ב"ב ד' ק"ט שארו זו אשתו מדכתיב והיו לבשר אחד. אתי לראב"י שפי' שארה היינו בשרה ולא כהתוי"ט ב"ב ר"פ יש נוחלין שתמה לראב"י מנ"ל דשארו זו אשתו וגם נדחק בהבנת הרשב"ם ז"ל וע' מש"כ פ' אמור סי' ק"ג אות ב' דרבינו לטעמי' שפסק כראב"י מש"ה כ' שם שארו לישנא דבשרא כו' ויליף דשארו זו אשתו מדכתיב שארה כסותה ועונתה כו' ר"ל ראי' דשאר הוא בשר. אבל הרי"ף ה' טומאת כהנים כ' שארו זו אשתו שנ' כי שאר אביך הוא. ר"ל תשמיש ע"ש הפעולה המיוחדת לה כמו ואני תפלה והי' ברכה. וקסבר הרי"ף כהרמב"ם ז"ל שפסק דכולהו מה"ת. ודייקי מדתנן בפ' אע"פ העונה האמורה בתורה. אלמא דמפרש עונתה על ד"א כת"ק דברייתא שבדף מ"ז. וממילא ה"ה מזונות הכי קיי"ל דמה"ת לפרש פי' חדש בתורה דלא כמאן: ולשיטת רבינו צ"ל הא דתנן העונה האמורה בתורה. משום דסמכו שיעור העונה לכ"א על פסוקי תורה דכתיב עזים מאתים וגו' וכדאי' בירו' שם ובב"ר פ' ע"ו. ועוד יש ראי' להרי"ף ורמב"ם ז"ל מלשון גמרא דנדרים פרק ב' והא משועבד לה מה"ת דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. וקרוב דרבינו לא גריס להאי דכתיב כו' ויש עוד בזה שיטה שלישית הוא הרמב"ן בפ.' התורה שכ' דרק תשה"מ מה"ת. ואין לי לבאר כוונת כל הראשונים ז"ל. רק היוצא מדקדוק דברי רבינו ושכנגדו ונ"מ בכ"ז אי מן התורה או מדרבנן ע' מש"כ בית שמואל סי' ס"ט סק"א:
וקבודתה תחת כתובתה כצ"ל: