אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא ס · פירוש א

שאילתא ס

אלמא קסבר ר' אלעזר בן יעקב כוליה קרא בכסות משתעי עונה ל"צ קרא מזונות תקנתא דרבנן כו'. התו' כתבו דראב"י ס"ל מזונות דאורייתא דהכי מיתניא בסיפא דברייתא [והוא במכילתא משפטים ובסמ"ג מל"ת פ"א הביא בשם תוספתא והוא טה"ד] ר' יונתן אומר שארה כסותה כסות שהוא טפל לשארה אם היתה ילדה כו' ועונתה שלא יתן של ימה"ח בימה"ג כו' אלא נותן כ"א בעונתה מזונות מנין אמרת ק"ו ומה דברים שאין בהם קיום נפש כך. דברים שיש בהם ק"נ על אכו"כ. דרך ארץ מנין אמרת ק"ו ומה דברים שלא נישאת עליהם לכתחילה אין אתה רשאי למנוע ממנה דברים שנשאת עליהם א"ד שאינו רשאי למנוע ממנה. והכי אי' בירו' פ' אע"פ ה"ז על הא דראב"י פתר קראי שארה כסותה שיהא הכסות לפי השאר כו'. ומנא לי' מזון מה אם דברים שאין בהם קיום נפש כו'. מנא לי' עונה מה אם דברים כו'. ופשיטא לי דתנא דמכילתא ק"ו מה"ת קאמר דאע"ג דמצינו בגמרא דברכות ד' ל"ה א' כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לכש"כ. והוא אסמכתא. וביומא ד' ח' א' ק"ו ומה ציץ כו' והוא אסמכתא כמש"כ התו'. מכ"מ זה לא שייך אלא בסברא דסוגית הש"ס ובמימרא דאמוראי. אבל ק"ו דברייתא ודאי דרשה גמורה הוא. וה"נ ק"ו דר' יהושע ב"ק דאי' במגילה ד' י"ד מה"ת הוא כמש"כ בדרשה דחנוכה אות א' בס"ד. דכך דרכן של תנאים מכש"כ בברייתא. ולא תקשה מחגיגה ד' י"ח דיליף ר"י מק"ו דחוה"מ אסור במלאכה ויש פוסקים שהוא מדרבנן. דשם ג"כ אלים הק"ו כעין דרשי דקראי דשם דקרי להו בגמרא מה"ת ואע"ג שאינם אלא אסמכתא. וע' מש"כ סי' ק"ע אות ג'. אבל רבינו ס"ל דלפי תלמוד דילן ראב"י לא ס"ל הא דר' יונתן דמכילתא והביא ראי' לזה כאשר יבואר. ובאמת אי לדין יש להשיב על הק"ו. דשאני בגדים שאין דרך האשה להסתפק ממעשי ידיה דתכשיטי נשים אין להם שיעור ועינם על בעליהן. וע"מ כן נשאה כדאי' בכתובות ד' נ"ט. אין אשה אלא לתכשיטין ובשבת ד' ס"ב ושאשתו מקללתו בפניו אמר רבא על עסקי תכשיטין. ובשאול המלך כתיב המלבישכם שני עם עדנים ודרשו במדרש שמואל שהי' מעלה תכשיטין לנשי האנשים שהלכו למלחמה. וע' ירו' נדרים ספ"ט. ויש שם טה"ד. אבל מזונות דרך כל אדם להתפרנס ממעשה ידיו ולהסתפק בם אם מעט ואם הרבה. ולא עלה ע"ד בשעת נשואין שיגיעו לזה. ויש להמתיק עוד דר' יונתן דמכילתא מפרש שארה כסותה. כסות שהוא טפל לשארה יש לפרש שהוא מעלה ומרבה בשר עליה דמלבושי אדם שהם מתקבלין עליו מוסיפים בריאות בשר [וכן במכילתא משפטים פ' י"ט עה"פ כי היא כסותה לבדה. אי אתה רשאי למנוע ממנו כסות שהיא טופלת לשארו. פי' שעולה לבריאותו] וכש"כ נשים שזהו עיקר הנאתן כדאי' בפסחי' ד' קט"ו נשים במאי משמחן. בבבל בבגדי צבעונין כו'. וא"כ שפיר יליף. ומה שהוא מחויב בכסות שיועיל לשאר. מכש"כ מזונות עצמן. אבל ראב"י דריש לפום שארה תן כסותה. פי' לפי בשרה אם רוטפש מנוער או צמקה. והוא אינו מוזהר לגרום לה בריאת בשר. וא"כ אין הק"ו עולה ליפה וחולק ש"ס דילן על הירו'. מיהו עונה ל"צ קרא. ולא מק"ו דירו' דיליף מכסות אלא אפי' לא כתיב כסות כלל. הסברא נותן שע"ז נשתעבד והכל יודעין למה כלה נכנסה לחופה. וגם כי נאסרה ע"י בעלה להשיג הנאה זו ממ"א וא"כ הוא גוזל הנאתה ממנה. והרי אפי' בתענוג גידול בנים אם מונע ממנה כופין אותו להוציא וליתן כתובה למשנה ראשונה לדעת רבינו ע' מש"כ סי' י"ת אות ז' בס"ד שאין היא כשבויה אצלו למנוע ממנה תענוגיה וע"כ נשתעבד לה לד"א. וגם במכילתא וירו' לא הוצרכו לק"ו אלא למיקם עלה בל"ת דלא יגרע. אבל רבינו לא ס"ל הכי ול"ת לא קאי אלא על כסות דמפורש בקרא. ועונה משועבד מסברא. או אפשר כיון דמשועבד מצד הסברא ממילא עובר על לא יגרע משא"כ מזונות אלמלי תקנת חז"ל לא הי' משועבד לה למזונות כלל. והכי באמת סוגי' דגמרא. שהרי בנדרים פרק ב' בהא דתנן קונם שאיני משמשיך. פריך הש"ס והא משועבד לה מה"ת ולא הביא הש"ס ראי' דקונמות לא אלימי למפקע משיעבוד. ובכתובות ר"פ המדיר פריך הש"ס. וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה כו' והתנן קונם שאני עושה לפיך כו'. ויותר קשה מה שהקשו התו' דמגופא דמתניתין הוי לי' למיפרך דלא מצי אסר עלי' תשמיש ע"ש. אלא משום דפשיטא להש"ס דתשה"מ מה"ת ומש"ה א"י להפקיע בקונם אבל מזונות דרבנן ס"ד דאפשר להפקיע מש"ה הוצרך לראי' ממעשה ידיה. וע' ירו' ר"פ המדיר דמשני באמת דמתניתין כמ"ד אין מזונות האשה ד"ת. וע' פרש"י שם בד"ה שהגיע זמן כו' דמדאורייתא לא משועבד לה. הרי דיש סברא לחלק בין שעבוד דאורייתא לדרבנן. אלא התו' שפיר השיגו על פרש"י דכל הסוגי' בהא אזדא דאפי' בשעבוד דרבנן אין קונם מפקיע. ונראה כונת פרש"י דנשואה אע"ג דמדרבנן הוא מכ"מ כיון שע"מ כן נשאה כבר נתחייב מדאורייתא כמו המחייב עצמו לזון מי שהוא. וכמ"כ קונם שאני עושה לפיך. משא"כ הגיע זמן. לא ע"מ כן אירס שיאחר הזמן ששעבד עצמו. אלא חכמים חייבוהו לזון וידחה נדרו את גזירת חז"ל. עכ"פ הרי סוגי' דש"ס מזונות דרבנן ותשה"מ מה"ת. וע"ע להלן אות ד' מש"כ ראוי לשיטת רבינו:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה