אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא נח · פירוש ג

פירוש ב

א"ב דשמואל ודר"א. בגמ' אי' דשמואל א"ב. ולא נזכר דר"א. וכבר כתבנו דלפרש"י ע"כ רב אחא לא פליג אדר"א. איברא הרמב"ם דס"ל דלרב אחא כשר מה"ת הדיוט. ס"ל ג"כ דמודה לר' אבהו דמדרבנן אפי' בדיעבד אין דינו דין. וכ"כ בחי' הר"ן בשם מקצת פירושי רש"י ז"ל. ולא נמצא מקור לזה. אלא משום דק' אמאי שבקי' הש"ס לדר"א דמיירי בי' בכל הסוגי' ונקיט דשמואל. וע"כ משום דאפשר דרב אחא קאי כותי'. והכי ודאי דעת הרי"ף שפסק כר' אבהו. ותדע עוד דעת הרי"ף ממש"כ ביבמות פ' החולץ לענין גר צריך שלשה משפט כתיב בי'. שזה אינו אלא דלא מנסבינן לי' איתתא בת ישראל. אבל לזרעי' לא פסלינן. וע"כ הטעם משום דמשפט דהו"ה כשר בהדיוט. וא"כ אינו מוכרח דמשפט דכתיב בגר עדיף ממשפט דהו"ה דכתיב בהו בצדק תשפוט. וכדאי' ברה"ש ד' כ"ה גבי קדה"ח דס"ד דדמי להו"ה. והכי דעת תו' סנהדרין ד' ג' ב' ד"ה לדברי הכל. שהביאו מהא דאמר ר' יוחנן גר צריך שלשה דכר' אבהו ס"ל. אלמא דמדמי להו"ה [ולא כמש"כ ביבמות ד' מ"ז ד"ה משפט והרא"ש שם. וכבר נתקשה בטורי אבן בישוב סוגי' דרה"ש ע"ש]. הא מיהא דעת הרי"ף כהרמב"ם לכל דבר. ולא כהש"ך שם שכ' דהרי"ף ס"ל כרבא דעפ"י ד"ת בעינן ג' מומחין. והמכריח לפסוק כרב אחא. ג"כ מהא דגר. דהוכיח הרי"ף מדקאמר שם מי לא טבלה לנדותה. אלמא דלא בעינן מומחין עפ"י ד"ת. ולית להו כסברת התו' לחלק בין קבלה לטבילה. וס"ל להרי"ף דחד מיהא הוי. והרי הבועלה ידע ממנה. ועפ"י דעתו טבלה. ועוד תשוב תראה באות י"ד הכרח גדול לזה הפסק כרב אחא. וממוצא דבר מיושב קו' התו' סנהדרין הנ"ל דרמי דר"י אדר"י. דס"ל אין ע"פ כתוב כאן. ומכ"מ ס"ל בירו' כר' אבהו. והשתא ניחא בפשיטות דמדרבנן דינא הכי. כ"ז דעת הרי"ף ורמב"ם ולפי נוסחת הש"ס. אבל נוסחת רבינו א"ב דשמואל ודר"א. וכ"כ הר"ן דרבינו גריס הכי. ועפי"ז נשתנה הפסק מן הקצה אה"ק. דהלכה כרבא ומכ"מ שנים שדנו דיניהן דין. ויבואר לפנינו באות י"ד:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה