אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא נא · פירוש י

פירוש ט

וקרוב וגזלן בין בסהדותא בין לאסהודי לי' למידן איהו בין למידן לי' דינא. בה"ג ה' עדות אי' בזה"ל והילכתא קרוב וגזלן פסולין בין לעדות בין לדין. אבל לשון רבינו צריך לבאר בקרוב מהו בסהדותא מהו לאסהודי לי' וכן לדין היינו למידן היינו למידן לי' דינא. ונראה דה"פ בין בסהדותא לחובתו בין לאסהודי לי' לטובתו. בין למידן איהו. לדון אותו לחובתו. בין למידן לו פי' בשבילו דינא לטובתו וכדאי' בסנהדרין ד' כ"ח דבין לחובה בין לזכות פסול. וכן פי' הרמב"ן בתשובות המיוחסות סי' קי"ב הא דתני' בתוספתא סנהדרין פ"ה והובא ברי"ף שם פ"ג אין הקרובים דנין זא"ז ולא זה עם זה ולא זה על זה. פי' זא"ז היינו לזכות. וזה על זה היינו לחובה וע"ש עוד. מיהו מש"כ רבינו וגזלן עדיין צריך טעם אמאי פסול לאסהודי לי'. ולמידן לי' דינא. והנה פי' בסהדותא ולמידן איהו כפשוטו שיהי' הוא עד או דיין. אבל שיהיו אחרים עדות ודיינים לו אמאי לא. ובדוחק י"ל דמיירי בגזלן שכל הכנסתו של גזילה ואמרו בב"ק ד' קי"ח אין לוקחין מן הרועים צמר כו' והטעם דאסור לסייע ידי ע"ע כמש"כ הרמב"ם ה' גזילה פ"ה ה"א אסור לקנות דבר הגזול מן הגזלן ואסור לסעדו על שינויו כדי שיקנהו שכל העושה דברים אלו ה"ז מחזק ידי עוברי עבירה כו' וא"כ גזלן שאין לו משלו כלום אסור לסייע להשיב לו מה שתובע. ומכש"כ שאין להעיד לו ולמידן לי' לטובתו. ואפשר לומר עוד דאפי' גזלן בעלמא ה"ה כע"ה דאי' בפסחים ד' מ"ט ב' אף אין מכריזין על אבידתו. דאע"ג דאסור לגזול ממנו משום יכין וצדיק ילבש. מכ"מ א"צ להשיב לו אבידה ע' בתו' ד"ה וי"א. וידוע דהא דמצוה להעיד ולדון להשיב עושק הוא מעין מצות השבת אבידה כדאי' בשבועות ד' ל' דלהכי זקן ואינו לפ"כ פטור להעיד משום דכתיב גבי הש"א והתעלמת. וה"נ בגזלן א"צ להזדקק לי' להעיד לו ולמידן לי' דינא לטובתו. ואפשר גם זה נכלל במה שאמרו שם בפסחים אין מוסרין לו עדות היינו אין מעמידין לו עדות להעיד לצרכו:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה