העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא נא · פירוש ט
מ"ט כי כתיב ועמדו בעדים הוא דכתיב ולא בבע"ד. הוספת דברי רבינו הם. והא דאי' שם והובא בסמוך דבגמר דין ד"ה בע"ד בעמידה מפרש הגמרא טעמו בצידו דכתיב ויעמוד העם על משה וגו'. או משום דנ"ל ממה מצינו מעדים דהוי כגמר דין. אבל הא פשיטא דאינו עשה מפורש משום ועמדו וגו' אשר להם הריב וכ"כ הרמב"ם בה' סנהד' פ' כ"א ה"ג אבל בשעת גמ"ד שניהם בעמידה שנא' ויעמוד העם על משה וכ"ז כישוב ראשון שבתו' ד"ה הכל מודים דמדלא כתב ושני האנשים אשר להם הריב יעמדו. ש"מ דלא קאי מ"ע של ועמדו אלא על שני האנשים. ולא על אשר להם הריב. ולי אפשר לומר עוד דר"י ס"ל דאשר להם הריב קאי ג"כ בעדים. שהרי בעדים זוממין משתעי קרא. ופי' אשר להם הריב שהם המזימין. אבל בישוב השני שם כתבו דר"י מודה דאשר להם הריב קאי בבע"ד ובגמ"ד. והא דמפרש הגמרא טעמא דר"י מקרא דויעמוד העם ע"מ או ממה מצינו. ע' סמ"ע סי' י"ז סק"ד. דגלוי מילתא הוא דלא קאי אלא בגמ"ד. ונ"מ בזה. לענין מש"כ התו' שם ד"ה והאמר מר. אע"ג שהי' יכול להושיבה כו' איכא למימר שלא רצה להושיבה שלא לסתום טענת בע"ד אע"ג שגמר הטענות או שמא אין באשת חבר לאח"מ עשה דכבוד תורה עדיף. והישוב השני לא מסתבר אלא אי נימא דעמידת בע"ד מקרא מלא היא ועמדו וגו'. אבל אי נימא מקרא דויעמוד העם על משה. אין ראי' דדינא הכי. אלא מנהג או גלוי מילתא מועדים דה"ה בבע"ד. וא"כ ה"נ לידחי עשה דכבוד תורה לאח"מ אלא צ"ל כישוב הראשון ושייך חששא דליסתתם טענתא אפי' בשעת גמ"ד:
מה"מ דתני' בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא א' עומד וא' יושב. ד"א בצדק תשפוט עמיתך הוי דן כו' כצ"ל [עם שאתך בתורה ובמצות. לאפוקי האפקורסי' שפורקים עול תורה ומצות. ואומרים עזב ה' את הארץ]: