העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא נ · פירוש ד
ואמר אביי ל"ש אלא תבשיל ופת אבל פת להודי' לא. לפנינו אי' ל"ש אלא תבשיל אבל פת לא. ונחלקו הראשונים ז"ל אי תבשיל לחודי' סגי ע' תו' ד' י"ז ובשארי פוסקים. אבל לפי גי' רבינו מבואר דבעינן תרווייהו. וכ"כ בה"ג ה' יו"ט והיכי עבדינן שקלין חדא רפתא ממעלי יומא טבא ומתנח בגוי' בשרא כו'. וע' בעה"מ ומלחמת ה' בדעת בה"ג. ובתו' ע"ג ד' ל"ז ב' וחי' רמב"ן שם כתבו דזה הדין תלי' במחלוקת ר"ת וש"פ בבישולי עו"ג אי נכלל פת בגזירה זו או לא. אבל רבינו ס"ל בסי' קמ"א דפת בכלל ב"ג דלא כר"ת ולענין ע"ת ס"ל כר"ת ז"ל וע' מש"כ שם אות א' מילתא בטעמא. ויש להבין אמאי נקיט אביי אבל פת לא. ולא קאמר ג"כ אבל תבשיל לחודי' לא. איברא כמש"כ התו' לפי גירסתינו ז"ל דלהכי נקיט אביי ל"ש אלא תבשיל אבל פת לא ולא נקיט איפכא היינו משום שאם אינו רוצה אלא לאפות מכ"מ לא סגי בפת לחודי'. אבל אם אינו רוצה אלא לבשל סגי באמת בתבשיל לחודי'. וה"נ אפשר לומר לגי' רבינו דבתבשיל לחודי' לא פסיקא לי'. דאם אינו רוצה לאפות סגי בתבשיל לחודי' משא"כ בפת. וזה שלא כדעת המכריע סי' ב' שכ' דאופין על האפוי לחוד:
ברם צריך לזכות כצ"ל: