העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא מו · פירוש ו
דילמא אמליכו בו'. מפרש רבינו שהלך מבית הועד בעוד היום גדול ושמע שנתועדו לעברו. אבל לא ידע בברור ואפשר שחזרו בהם. וזהו פי' בעה"מ. ולא כפרש"י ותו' שכ' דאפי' עברו בע"כ אינו מעיד. והגאון ט"א כ' שדעת רבינו עפ"י מש"כ הרמב"ם דקדוש למפרע מהני. והיינו מש"כ הרמב"ם בפ"ח מה' קה"ח הט"ו ואילך. דאפי' עברו את החודש ואחר ד' או ה' ימים באו עדים רחוקים והעידו שראו את החודש בזמנו כו' ונחקרה העדות כראוי מקדשין אותו כו'. וקשה לי א"כ מאי אריא לא שמעו מפי ב"ד מקודש הא אפי' שמעו כשעיברו נמי. ומה זה שכ' רבינו דילמא אמליכו ולא קדשוה למחר הא קדשוה אלא שחזרו בהן. אלא ודאי משום הא לא אריא. דמכ"מ יכולין להעיד שעברוה. דאלת"ה בטלו כל השליחות ועדות שעברו אה"ח כיון שאפשר אח"כ לחזור. אלא צ"ל משום דמאיימין עה"ע והוא רחוק המציאות יכולין להעיד. והכא גם הרמב"ם מודה לפי' בעה"מ שחשו דילמא גמרו בלבם וחזרו בהם. ומשה"ק הט"א דא"כ לדידהו נמי ג"כ לא פסיקא מילתא. והיאך אמרו ביום צומא רבא דמערבא. לענ"ד לק"מ. דהמה אמרו לפי האומדנא שלא יחזרו בהם אבל להעיד ולקבוע איסורא ולהתענות ב"י לא מצי. שאין מעידין עפ"י אומדנא כדאי' בסנהדרין ד' ל"ז ובכ"מ. ומש"ה לא העידו כלל והם חשו לדבר: