אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא מה · פירוש ד

פירוש ג

אמר רבה ב"ש אר"ח סח בין תפלה כו'. וכל הענין. הכי אי' לפנינו בגמרא אביי ורבא דא"ת לא שח מברך אחת שח מברך שתים. וידוע מחלוקת רש"י ותו' בזה. דרש"י מפרש שח מברך שתים עם הברכה שבירך על ש"י וכשלא שח. אינו מברך אלא על ש"י לבד. ור"ת מפרש דכשלא סח מברך על ש"ר אחת. וכשסח מברך על ש"ר שתים. והרי"ף הביא הסוגי' כצורתה וסיים וכן הילכתא וה"נ אשכחן בירו' כשהוא לובשן מברך אקב"ו להניח תפילין וש"מ דאינו מברך על שתיהן אלא א'. וה"נ כ' רה"ג וה"נ כ' ר"א משבחא ז"ל והשיג על בה"ג שכ' בזה"ל אמר רב"ש סח בין תפלה ש"י לש"ר חוזר ומברך שתים וכ"כ הרא"ש ז"ל דרבינו בשיטת רש"י קאי. והבעה"מ שלהי מ' רה"ש כ' שדעת רבינו ובה"ג של רבי שמעון קיירא בשיטת ר"ת קיימי ואנו בעניינו אין לנו מקום להדלות חכמתו של רבינו והרי הביא הסוגי' כצורתה ואפשר לפרש דעתו כמו שיש לפרש הגמרא. והיותר תמוה שהרי"ף שהעתיק ג"כ השמעתא כצורתה לא ביאר מאומה רק כו' וכן הילכתא כו' והרי לא פי' לנו הרי"ף הסוגי' באופן שנוציא מפירושו לברך א' מלבד שמוכח מהירו' שהביא והגר"א ז"ל בסי' כ"ה כ' דמחלוקת הראשונים ז"ל תליא בחילוקי גירסאות אי גרסינן במאמר ר"ח חוזר ומברך. א"כ אתי כר"ת ז"ל והרי"ף ורבינו גרסי סח בין תפלה ש"י לתפלה ש"ר מברך. והוא כפרש"י וכ' עוד שהרשב"א בתשובה החזיק הגי' מברך. והנה לפנינו גם בספרו של רבינו גם ברי"ף אי' חוזר ומברך. וע"כ עלינו לקבל עדות רבינו הגר"א ז"ל שאין הגי' נכונה וטה"ד הוא וגם כי העיד בשמו של הרשב"א ז"ל בתשובה. ובודאי ראה תשובה זו והגיה ע"פ בספרו של רבינו והרי"ף ז"ל. ואני בעניי הייתי אומר. דבה"ג גריס חוזר ומברך שתים ורבינו והרי"ף גרסי חוזר ומברך ולה"ג שקיל וטרי הש"ס בשמעתא דר"ח. דס"ד דה"פ חוזר ומברך שתים לאחר החזרה יהי' שתי ברכות עם ברכה הראשונה שברך על ש"י. דע"כ א"א לפרש שיחזור לברך שתי ברכות. שהרי על ש"י לא בירך אלא א'. אלא ה"ק חוזר. ונמצא מברך שתים ומש"ה מקשה הא בלא סח ג"כ מברך שתי ברכות. ומשני אביי ורבא דא"ת כו' סח מברך שתים בלא לשון חזרה. וא"כ יש לפרש מימרא דר"ח חוזר על ברכת להניח שכבר בירך. ונמצא עתה מברך שתים על ש"ר לבדו. וזהו שיטת ר"ת ז"ל ולא נצרך בה"ג לפרש מהו חוזר ומברך שתים. כיון שהביא בתחלה מימרא דר' יוחנן על תפלה ש"י מברך להניח. ועל ש"ר מברך על מצות. ואח"כ הביא הא דרב"ש אר"ח ע"כ כמסקנת אביי ורבא. אבל רבינו והרי"ף דגרסי חוזר ומברך ומפרשי דהשקלא וטריא תלי' בפי' מימרא דר"י. דהמקשן ס"ד דר"י מיירי בלא סח דמברך על מצות. ושני דאביי ורבא דא"ת לא סח מברך א' וסח מברך שתים. ופי' ור"י מיירי בסח. והשתא מימרא דר"ח מתפרש כמעיקרא דסח חוזר ומברך. פי' ברכה א' כ"ז פירשתי בדעת הרי"ף שכ' דרבינו בשיטתי' קאי. איברא הבעה"מ בשיטת הרשב"א והגר"א ז"ל קאי דתלי' בלשון חוזר. וא"כ כשמצא בספרו של רבינו חוזר ומברך. כ' דבשיטת בה"ג ור"ת קאי. ובספרו של הרי"ף ודאי צריך למחוק לשון חוזר כדעת הרשב"א והגר"א ז"ל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה