אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא מג · פירוש ב

פירוש א

וכי היכי דיזופא ל"ש כספא ל"ש אוכלא קאים באיסורא דכתיב נשך כסף נשך אוכל. ה"נ מיזיפנא דיליף נשך. לכאורה אינו מובן. דלזה ל"צ ג"ש נשך נשך. ובפי' כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך. ולא נזכר בגמרא ד' ס"א גז"ש זו אלא לעבור על שניהם משום נשך ומשום מרבית בין באוכל בין בכסף. אבל רבינו לא נחית למנין הלאוין אלא למגלי לן איסורא. והרמב"ם ריש פ"ד מה' מלוה ולוה כ' בזה"ל נשך ומרבית אחד הוא שנאמר את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך ולהלן ה"א נשך כסף נשך אוכל. וכבר תמה ע"ז הלח"מ. שהרי לא הוצרכנו להאי ג"ש דנשך ותרבית אחד הוא. אלא מצד הסברא אי' התם אמר רבא אי אתה מוצא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך. ולמה חלקו הכ' לעבור עליו בשני לאווין. אבל רבינו והרמב"ם ז"ל לד"א נתכוונו. דלולי הג"ש הייתי אומר דמרבית דכתיב בקרא הוא ענין אחר לא מענין נשך כלל. שהוא סאתים בשלש. אלא איזה איסור אחר הוא. והרי דיוקא דקרא הכי משמע שלא נאמר ובמרבית לא תתן לו אכלך כמו באיסור נשך כסף. וע' גידולי תרומה שער ע"ו ח"א אות ג' שדקדק בזה שאסור להערים ולעשות ע"י עו"ג. עכ"פ ס"ד דלאו באיסור נשך משתעי קרא. והשתא דכתיב באוכל ג"כ לשון נשך. למדנו דהיינו תרבית היינו נשך. והא דקאמר רבא אי אתה מוצא כו' היינו אחר שידענו דתרבית מענין נשך הוא. א"א זה בל"ז לגמרי ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין. והיינו דברי רבינו ג"כ שבלא ג"ש לא ידענו דאיכא באוכל איסור נשך כלל. וס"ד דובמרבית לא תתן אכלך במילתא אחריני משתעי:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה