אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא מא · פירוש יא

פירוש י

ומהכא נמי איכא למשמע כו'. דמהימן אברי'. לפי הפשט והלשון משמע שלא הוסיף רבינו אלא לחזק הראי' דהלכה כר"י. ומשום דמהא דב"ב אפשר לדחות דמר זוטרא הוא דדריש הלכה כר"י. ואנן אפשר דלא קיי"ל הכי. ומש"ה החזיק בסוגי' דיבמות דסתמא דגמרא פסק כרנב"י. אבל הא לא נצרך רבינו לסוגי' דיבמות להוכיח דהלכה כר"י אפי' שלא במקום בכורה וכמש"כ לעיל דלפי פי' הסוגי' לדעת רבינו ע"כ הלכה כר"י גם בלי הכרת בכורה. אבל התו' ביבמות שם ד"ה והילכתא כתבו בשמו ש"ר שדקדק מהך דשמעתין דהלכה כר"י אף שלא בהכרת בכורה. ולאפוקי מדעת ר"ת ובה"ג ז"ל. וא"כ עיקר חסר מה"ס. והכי מיבעי לרבינו ומהכא איכא למשמע כו' דמהימן אברי' למפסלי'. אלא לא נצרכא לרבינו לברורי אלא דהלכה כר"י. וממילא אפי' למפסלי' לברי'. ואפשר דהתו' ג"כ לא כוונו אלא לאפוקי מדעת ר"ת שהביאו שם דס"ל שאין הלכה כסוגי' דיבמות אלא כסוגי' דב"ב וכדיקו לשון בן בין הבנים וע"ז כתב דבשאלתות נמי דקדק דהלכה כר"י מהא דיבמות. וממילא מובן דאף שלא במקום בכורה. איברא ודאי גם בה"ג מודה שאין לדחות סוגי' דיבמות. והרי בה' מילה הביא סוגי' זו בשלימות. אלא דצריך ישוב. וז"ל הרא"ש ב"ב שם סי' כ"א וההיא דיבמות יש לדחות דיש שם הכרת בכורה. דאם נתגייר בינו לב"ע אין דין בכורה לכותי' עכ"ל. הנראה דכשם שנאמן להכיר מי הוא הבכור אף נגד החזקה. ה"נ נאמן לומר שאין לו בכור שמת לו ולד תחלה. אף שהוא נגד החזקה. וכ"כ הרמב"ן בשם ר"ת ז"ל ואל תקשה א"כ לוקמי הש"ס יכיר לרבנן כה"ג שמכיר שאין לו בכור הא ל"ק דלישנא דקרא לא הכי משמע. ותו לרבנן א"נ נגד החזקה. ואם אין לנו חזקה פשיטא דכולם לא יטלו בכורה. אבל לר"י ואליבא דהילכתא באמת נאמן כה"ג. וכ"כ הרמב"ן בחי'. ולענ"ד יש ליישב בפשיטות דרנב"י עצמו לא בא אלא ליישב הא דר"י ע"ש והילכתא דקאמר הש"ס אינו אלא לחזק סברת רנב"י לדבריך עו"ג אתה ואין עדות כו'. ונ"מ גם לרבנן לענין אחר. כגון שבא א' ואחר עמו והעידו שבא אותו א' על אשה והוא נתגייר בינו לב"ע. וא"כ פסלה בביאתו עפ"י עדות שניהם. ע"ז שייך ג"כ לומר לדבריך עו"ג אתה כו'. וכאן לא שייך פלגינן דיבורא שבא עליה עו"ג אחר. כיון שלדברי עצמו אין עדותו עדות. אבל שיהא הלכה כר"י לא שמענו. ותדע דבב"ב שקיל וטרי בהא דדריש מ"ז הילכתא כדשלח ר"א כו' אי דמר בר"א לית הילכתא כמר בר"א. פי' הא כבר איפסיק שאין הלכה כמר בר"א. ומסיק אלא לאפוקי מדר' יוחנן. ואי איתא. הא נמי כבר איפסיק הלכה כרנב"י אלא ודאי אין בזה הוכחה שהלכה כר' יהודה. מיהו אפשר ליישב דבאמת אין עיקר הקושי' מדכבר איפסיק הלכה דלא כמר בר"א. אלא כמש"כ רשב"ם וה"נ הויא דמר בר"א תוספת כו'. והש"ס לא מצי למימר זה הקושי' בפי' דא"כ הוי משמע דהלכה כמותו. אבל באמת עיקר הקושי' שאין זה שייכות להא דר"א. וא"כ שפיר י"ל דהילכתא כרנב"י כמשמעו דהיינו כר"י. ומכ"מ מר זוטרא קדם לרנב"י. או עכ"פ לפיסקא דהש"ס אבל לה"ג ור"ת בתו' ב"ב שם ד"ה אי. דשלישי בראשון פסול ומפרש בא"א. א"כ הראי' ברורה כמש"כ ולטעמייהו קיימי:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה