העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא לה · פירוש ו
ואר"א בר זבדא כו'. וה"מ ביום ראשון כו' מדמסמיך רבינו הני תרי מימרי דיום ראשון להדדי דאסור לאכול סעודה שלו ביום ראשון. ואסור להניח תפלין ביום ראשון. משמע דס"ל דיום ראשון דתרווייהו שוין במשמעות. והיינו כפי' התו' ד' כ"ז ב' ד"ה יום דאפי' כמה סעודות ביום ראשון אסור. וכשיטתייהו בקיצור פיסקי תו' כתובות פ"א אות ל' דיומא קמא דברכת חתנים אפי' בלילה וביום והוא שני סעודות וכבר כ' הב"ש אה"ע סי' ס"ב סק"ה דהרי"ף והרמב"ם הכי ס"ל. והרא"ש כ' במו"ק סי' קל"ו דיום ראשון היינו סעודה ראשונה כמו בפ"ב דפסחים אין לשין את העיסה ביין שמן ודבש ומוקי לה בי"ט ראשון והיינו בסעודה ראשונה. ולטעמי' אזיל בברכת חתנים בכתובות פ"א סי' י"ג שכ' יומא קמא י"מ סעודה קמייתא כדאמרינן בפסחים ד' ל"ו יומא קמא לא תלושו לי בחלבא כו' והש"ע ביו"ד לענין אבלות סתים כהרא"ש והתימא שהרי הרי"ף ורמב"ם ותו' חולקים. ודעת רבינו הכי משמע: [ונראה לדקדק מזה עוד דרבינו ז"ל ס"ל דהא דאבל ביום ראשון אסור להניח תפלין היינו אפילו ביום קבורה בלא יום מיתה. דומיא דיום ראשון דאסור לאכול משלו דהוי אפילו ביום קבורה לחודי'. ודלא כמ"ש בשו"ת מהרי"ט צהלון ז"ל. וכבר חלק עליו הגאון בדגומ"ר סי' שפ"ח ע"ש. ולכאורה יש מקום לדברי מהריט"ץ ז"ל. דהא הטעם דאבל אינו אסור להניח תפילין אלא ביום ראשון דוקא ילפינן בסוכה ד' כ"ה ובמ"ק ד' כ"א מואחריתה כיום מר. והרי הרא"ש ז"ל ריש פ' אלו מגלחין כתב דה"ט דאבלות יום ראשון אינו מה"ת אלא כשהוא יום מיתה. משום דקרא דואחריתה כיום מר דילפינן מיני' אבילות יום א'. לא מיירי אלא כשהוא יום מיתה ע"ש. וכן יש לכאורה ראי' לדעת מהריט"ץ מירושלמי רפ"ג דברכות ופ"ג דמ"ק. דאיתא שם. אבל ביום הראשון אינו נותן תפילין כו' דברי ר"א. רי"א ביום הראשון וביום השני אינו נותן תפילין כו' [והוא מהופך מגירסת ש"ס דילן במו"ק שם] אם ביום השני אינו נותן תפילין צורכה מימר מי שמתו מוטל לפניו כו' ויש לתמוה למה הקשה על מ"ד בשני אינו נותן תפילין הא למ"ד נמי ביום ראשון דוקא נמי קשה. וכבר תמה כן בצל"ח שם. אמנם עפ"י דעת מהריט"ץ א"ש. דלמ"ד ביום ראשון דוקא. א"כ בעינן יום מיתה דוקא וא"כ לק"מ. דהא הוצרך להשמיענו. דמי שמתו מוטל לפניו אפילו אינו יום מיתה פטור מתפלין. משא"כ למ"ד אפי' ביום שני פטור אף דאינו יום מיתה פריך שפיר וא"כ לכאורה יש מקום לדברי מהריט"ץ. אבל מדברי רבינו לא משמע הכי כמ"ש. וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' אבל ע"ש. וכן מוכרח מדברי הרשב"א ז"ל בחידושיו לברכות שם שהקשה קושית הירו' למ"ד נמי דיום ראשון אסור ע"ש. א"כ מוכח דחולק על מהריט"ץ ז"ל. ובאמת הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' אבל יליף דיום א' אסור מה"ת מואכלתי חטאת היום. ולא זכר כלל קרא דואחריתה כיום מר. מוכח דס"ל דעיקר טעמם של הגאונים ז"ל הוא מקרא דואכלתי חטאת היום. וקרא דואחריתה כיום מר אינו אלא לומר דכל היום אסור וכמ"ש רש"י ז"ל בברכות ד' ט"ז וז"ל וכתיב אנינות בדאורייתא דכתיב לא אכלתי באוני ממנו ופחות מיום א' אינו אנינות דילפי רבנן מואחריתה כיום מר כו' עכ"ל וכ"מ בזבחים ד' ק' ע"ב ע"ש. (ומקרא דואכלתי חטאת היום אינו מוכרח דאפשר דהתם הי' נמשך הקבורה עד הלילה) ובה"ג כתב בזה"ל דהכי אסמיכו רבנן דעיקר אבילות מדאורייתא יום א' הוא דכתיב ואכלתי חטאת היום היום אסו' ולמחר מותר. וכתי' ואחריתה כיום מר עכ"ל וא"כ יש לפרש עוד דהא דהביא קרא דואחריתה כיום מר היינו לומר דבלילה מותר. אבל לאיסור מה"ת לא נפקא לן מהאי קרא. אלא מואכלתי חטאת היום בלבד. ומש"ה דוקא יום מיתה. אבל איסור תפילין לאבל דנפקא לן מקרא דפארך חבוש עלך. וילפינן הגבלת זמן דילי' מואחריתה כיום מר. ה"ה יום קבורה נמי בכלל יום מר. אמנם מירושלמי לכאורה ראי' מכרעת לדעת מהריט"ץ ז"ל וכמ"ש. ומצאתי בס' הפרדס הגדול לרש"י ז"ל בה' אבילות העתיק שם כל לשון הירושלמי. אך תיבות אם ביום השני אינו נותן תפילין ליתא שם. וזה הוא גירסת רבינו והרמב"ם והרשב"א ז"ל. ובדרך אחר אפשר לתרץ גירסתינו לדעתם ז"ל. עפ"י מה שהקשה הצל"ח שם על המג"א בסי' תקמ"ח ס"ק ה'. דאבל ביום א' בחוה"מ חייב בתפילין. א"כ מאי מקשה הירושלמי הא איצטרך למיתני דמי שמתו מוטל לפניו אף בחוה"מ פטור ע"ש. ונלפע"ד לתרץ עפ"י מ"ש הראשונים ז"ל דחוה"מ אי חייב בתפילין תליא במחלוקת ריוה"ג ור"ע. דלריוה"ג דמפיק שבתות ויו"ט מימים ימימה. א"כ חוה"מ נמי לאו זמן תפילין הוא אבל לר"ע דיליף מוהי' לך לאות א"כ חוה"מ דמותר בעשית מלאכה וליכא אית חייב בתפילין. והנה איתא במדרש שוח"ט ומובא בילקוט פ' בא ותהלי' ר"א אומר כו' קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאלו יגעתם בתורה יומם ולילה כו' ר' יהושע אמר (כ"ה בשח"ט וכצ"ל) מה שאומר ר"א אינו אלא פרט ללילות שאין מצות תפילין מתקיימת אלא ביום שנאמר ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. א"ל ר"א ומה אתה מקיים ובתורתו יהגה יומם ולילה כו' הרי מצינו מחלוקת ר"א ור"י דר"א ס' לילה זמן תפילין ומימים ימימה ע"כ מוקי לה בחוקת הפסח ואע"ג דס' ר"א בסנהדרין ד' ס"ח וכ"ה בירו' שבת ס"פ במה מדליקין דשוי"ט לאו זמן תפילין הוא. ע"כ דריש מוהי' לך לאות וכר"ע. ור' יהושע ס' דלילה לאו זמן תפילין דדריש מימים ימימה. ומוקי לה בתפילין וכריוה"ג. ומעתה דברי הירושלמי א"ש דלא מקשה אלא לר' יהושע דס"ל ביום שני נמי אינו מניח תפילין. משום דהוא סבר דחוה"מ לאו זמן תפילין ומש"ה שפיר מקשה. אבל לר"א דס"ל ביום ראשון אינו מניח תפילין לק"מ דהא ר"א ס' חו"מ זמן תפילין וא"כ הוצרך לומר דמי שמתו מוטל לפניו פטור מתפלין אף בחוה"מ. אמנם על הרשב"א ז"ל עדיין קשה דהא הוא ס' דחוה"מ לאו זמן תפילין אפי' למ"ד מוהי' לך לאות משום דחוה"מ נמי אסור בעשיית מלאכה. כמ"ש בתשובותיו סי' תר"ץ ובמיוחסות סי' רל"ז. א"כ אכתי הוי מצי להקשות גם אליבא דר"א. אמנם דברי הרשב"א ז"ל במיוחסות צריך ביאור שכתב שם ראי' מירושלמי דמניחין תפילין בחוה"מ. ואח"כ כתב אמנם אין אני נוהג כן דס"ל דחוה"מ הוא עצמו אות שהרי אסור בעשיית מלאכה. והוא תמוה כיון דמהירושלמי ראי' דמניחין תפילין בחוה"מ. א"כ היכי פליג ע"ז. ובשלמא לכל הראשונים ז"ל דס"ל דחוה"מ לאו זמן תפילין. ס"ל דמהירושלמי אינו ראי' וכמ"ש בביאורי הגר"א ז"ל בא"ח סי' ל"א סק"ד וע' תוס' מו"ק ד' י"ט ודו"ק. אבל הרשב"א ז"ל דס' דמהירושלמי ראי' דמניחין תפילין. א"כ היכי פליגא ע"ז. ונראה דס"ל להרשב"א ז"ל כמ"ש בחי' הריטב"א ז"ל בריש מו"ק דחוה"מ אי אסור בעשיית מלאכה מה"ת. הוא מחלוקת גמרא דילן והירושלמי ע"ש. ומעתה דברי הרשב"א ז"ל נכונים דהירושלמי לטעמי' אזיל דס"ל דמלאכת חוה"מ הוי מדרבנן. ומש"ה ס"ל דחוה"מ חייב בתפילין. אבל לפי מאי דקיי"ל דחוה"מ אסור במלאכה מה"ת. א"כ חוה"מ לאו זמן תפילין הוא. משום דהוא עצמו אות. שוב מצאתי בס' משכנות יעקב בא"ח סי' ל"ז שנתעורר קצת בזה. אלא שכתב שם בשם הרשב"א ז"ל דהירושלמי ס' נמי דמלאכת חוה"מ מה"ת ואני לא מצאתי זה בהרשב"א וע' נ"י ריש מ"ק. ובהה"מ פ"ז מה' יו"ט ודוק. ומעתה מ"ש לפרש דברי הירושלמי דברכות א"ש אף להרשב"א ז"ל. דהא אליבא דהירושלמי מודה הרשב"א ז"ל דלמאן דנפקא לי' מלאות ס"ל דחוה"מ זמן תפילין. וא"כ הירושלמי לטעמיה אזיל. ומש"ה לא מקשי אליבא דר"א רק אליבא דר' יהושע וא"ש. וע' בספ' תה"א להרמב"ן ז"ל גבי אבל פטור מן התפילין שלפי דבריו ז"ל שם ס"ל לר"א לילה לאו זמן תפילין הוא ע"ש. אמנם לק"מ דמ"מ מדרבנן אסור כדאיתא במנחות ד' ל"ז. וע' בס' משכנות יעקב שם סי' מ"ט ודו"ק]. כ"ז מחתני ה"ר רפאל שפירא שי':