אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא לה · פירוש ה

פירוש ד

רבה ור"י מחליפין להון חלופי ואכלין. כן הגי' ג"כ בה"ג ובגמרא אי' מחליפין סעודתייהו להדדי. ופי' הרא"ש סי' קל"א כשהי' הא' אבל הי' אוכל משל חבירו. וחזר השני להיות אבל הי' אוכל משל הראשון תחת מה שהאכילוהו כשהי' הוא אבל. וקמ"ל דאע"ג שלא הי' אוכל עמו בחנם כיון שהוא לחם אחרים יוצא בו י"ח רק שלא יתנה עמו. וכ"כ בש"ע סי' שע"ח ס"א. ויש להסתפק אם כתב הרא"ש בדיוק שלא נזדמן האבלות לשניהם ביחד. ומש"ה מותר. אבל אי הזדמן שני האבלות כהדדי הרי הוא כקונה סעודת חבירו בסעודתו ואסור. או ל"ד ואורחא דמילתא קאמר שלא הזדמן ביום א' אבלותייהו דתרווייהו. אבל אי הזדמן ג"כ מותר כל שלא התנו שנותנים זה בחלוף זה. ובמגילה ד' ז' ב' אי' ג"כ אביי ב"א ור"ח ב"א מחלפי סעודתייהו להדדי. והפי' שהיו שני הסעודות של פורים. ופרש"י דזה אוכל בשנה זו אצל האחר. והשני אוכל בשנה האחרת אצל הראשון. משמע הא בשנה אחת לא מיקרי בזה משלוח מנות. וכ"כ הט"ז סי' תרצ"ה. וע' בדרשה דפורים אות י"א. והכא נמי אסור ולא מיקיימי בהאי גוונא סעודת הבראה. אבל הרמב"ם פי' שהיו מחלפים סעודותיהם בפורים א' והיו מקיימים בזה משלוח מנות. אלמא דיוצאים בכה"ג סעודת הבראה. מיהו נהי דהדין אמת הפי' דחוק. דאי נימא שהזדמן אבלות בהדדי וכהרמב"ם הענין דחוק לומר שהי' כן. ואי נימא כמש"כ הרא"ש ז"ל הפי' דחוק דפשיטא דמותר. דבשלמא בפורים שפיר קמ"ל דלא נימא דעלה עה"ד בשעת השילוח דבשנה אחרת יחליף לו. אבל באבלות וכי עלתה ע"ד פורענותא לנפשי' ח"ו. ומה"ת נימא דכמקח דמי. אבל גי' רבינו מחוורת מחלפין להון בשעה שאירע לא' מהן אבלות היו מחליפים סעודתייהו עם א' ממכיריהם. ולא בהדדי. וקמ"ל טובא דאפי' באותו שעה שאוכל מסעודת חבירו מחזיר לחבירו סעודתו שהכין בשביל עצמו שרי. שאין מצוה בלחם אנשים אלא במה שחבירו מכין בשביל האבל. ובשעת הכנה הוא שלו כדי ליתן לאבל להבראה. והוא כדעת הרמב"ם בפורים. והשתא אפשר לפרש נוסח הגמרא ג"כ הכי דמחלפי סעודתייהו להדדי. שאם אירע לא' אבלות הי' מחליף סעודתו עם חבירו שלא הי' אבל באותו שעה. וכיב"ז אי' בב"מ ד' צ' מרימר ומר זוטרא מחלפי אהדדי. ולא שהיו שני החילופים מסורסים אלא שאם נסתרס של א' מהם הי' מחליף עם שאינו מסורס. והנראה דהא שלא פי' הרא"ש הכי משום דס"ל דאסור בכה"ג. וכפרש"י במגילה. רבינו כהרמב"ם ס"ל דאפי' החלוף הי' באותו שעה ג"כ מותר. וכ"כ הרמב"ם בפי' המשניות שביעית רפ"ד התקינו שיהא זה מלקט מתוך ש"ז וזה מלקט מתוך ש"ז שלא בטובה. בלא הסכמה בין שניהם כגון שיאמר כו' הרי דאפי' עושין שניהם בשעה א' שרי:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה