אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא לג · פירוש ד

פירוש ג

ואמרינן אי הוי בדעתי' כו'. פי' דבבריא הנותן ואומר לך משוך חזוק וקני. אפי' נטרפה דעתו של הנותן טרם שמשך והחזיק. מצי המקבל למשוך ולהחזיק דכבר נתן לו רשות ולא דמי להא דאי' ר"פ מי שאחזו. דמצוה לכתוב גט ונטרפה דעתו א"י הסופר לכתוב. דהתם מטעם שליחות וכיון שהמשלח א"י לכתוב בטל שליחותו וכדאי' בקידושין ד' כ"ג דכל דאיהו לא מצי עביד לא מצי משוי שליחא. ובכה"ג דלא שייך שליחא בהאי מלתא כלל ודאי אין שליחות לכ"ע ע' מש"כ סי"ז אות ב' בס"ד. אבל הכא כבר ציוה בדעת צלולה ואע"ג שכל עוד שלא משך והחזיק המקבל מצי הנותן לחזור בו. מ"מ לא אמרינן שמא הי' חוזר בו הנותן אילו לא נטרפה דעתו. משום דאמרי' שהרי ע"מ כן נתן לו שילך מיד ויחזיק ולא יוכל עוד לחזור. ומה"ת נימא דאי לא נטרפה דעתו הי' חוזר. אבל בשכ"מ דאפי' לאחר הקנין מצי לחזור. ומשום אומדנא דעל מ"כ נתן שיהא מצי לחזור בו במתנתו. ולא בעמד בלבד אלא כדאמר שמואל כל שאלו עמד חוזר חוזר במתנתו אפי' חולה. וע"כ אמדוהו חכמים דעל מ"כ הוא נותן. א"כ אפי' נטרפה דעתו ועדיין לא משך והחזיק יש לנו לחוש שמא הי' חוזר בו. בשלמא אי כבר משך והחזיק והרי הוא של המקבל א"א להוציא מספק כדאי' בד' קמ"א חיישינן שמא יש לו נכסים במדינה אחרת. אבל עד שלא משך והחזיק יש לנו לחוש וא"כ אי עמד המקבל ומשך והחזיק משנטרפה דעת הנותן. היינו מוציאין מיד המקבל מחמת ספק. ואחרי שכן הוא. מחמת זה גופא חיישינן לטריפת הדעת. שיחוש דילמא יטרף דעתו עד שלא ימשוך ויחזיק ולא יתקיים מחשבתו. מש"ה תקנו חכמים שנקנה באמירה בלבד ושוב א"א להוציא מספק שמא הי' חוזר בו אי לא נטרף דעתו עליו. ואע"ג דמתנת שכ"מ לא נגמר אלא לאח"מ כדאי' בד' קל"ז. מכ"מ הקנין מתחיל משעת אמירה לפי תק"ח כמש"כ התו' גיטין ד' י"ד ב' ד"ה הא בשכ"מ. נמצא דחשש טריפת הדעת אינו אלא במתנת כולו שיכול לחזור בו. ולא במקצת שא"י לחזור בו ועמ"כ נתן שלא יוכל לחזור בו ואפי' יטרף דעתו עד שלא יחזיק לא איכפת לן. מש"ה בעי' קנין והיינו שכתבתי דלמר זוטרא הפי' שמא תטרף דעתו כמשמעו ולרבא יש בו כונה כפולה שמא לא יחזיק עד שתטרף דעתו ויתבטל המתנה. וכ"ת תתבטל. א"כ חיישינן יותר שמא יטרף דעת החולה מחמת זה. וע' מש"כ סי' ס"ט אות ח' בס"ד דרבינו אזיל לטעמי' בביאור סוגי' אחרת בזה הענין. ולכאורה קשה לטעם שמא יטרף דעתו מחמת בטול מתנתו א"כ מ"ש דהיוצא בקולר דקיי"ל דבריו ככו"מ דמי כדאי' גיטין ד' ס"ה ע"ב. וצ"ל דלא פלוג רבנן. וכל שאם עמד חוזר יש לו דין שכ"מ ולא בעי קנין:

דקיי"ל כל שאלו עמד חוזר. חוזר במתנתו כצ"ל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה