אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא כט · פירוש יא

פירוש י

ולמשרא שמתא דהלמא כו'. דוקא שמתא דחלמא דחמיר בעונש חיישינן טפי דלא לשהויי בשמתי'. ומש"ה מותר אפי' לכנופי במקום הרב. והכל יודעים שאין זה בזיון להרב. שאין צריך בושש ומסתמא ניחא להרב דלזרוזי להאי. אבל שמתא בעלמא ה"ה כנדר ואסור לכנופי במקום הרב. מיהו אי מכנפין ונתן הרב רשות ודאי לא חמיר נדוי דרבנן מנדר דאורייתא ומהני. וע' מש"כ סי' צ"ב אות ו' הוכחה לזה מדברי רבינו עצמו. ולכאורה הי' אפשר לפרש טעם ההפרש בין שמתא דחלמא לשמתא בהקיץ משום דשמתא דחלמא קילא מבהקיץ וכמש"כ התו' שם לדעת רשב"ם דגריס רבינא ה"ל נדוי לדביתהו ושאל אי בעל נעשה שליח להתיר נדוי שלה. משום דכיון דלא הוי אלא בחלום כשלא בפניו דמי. אבל לא נראה לפרש הכי. דבשלמא התם להרשב"ם אפשר לומר דכשלא בפניו דמי ומהני אפי' התרה שלא בפניו אבל לרבינו דבעינן כי מיכנפין הוא משום כבוד הרב. וא"כ מאי נ"מ במאי דקיל. ובל"ז ג"כ סברת הרשב"ם וגירסתו נדחה מר"ת ז"ל וקבלת הגאונים בגירסא תכריע. אלא הטעם כמש"כ משום דעונשו חמור. וכבר מבואר במ"ק ד' ט"ו א' דמנודה לשמים חמיר ע"ש ונזכר בדברי רבינו להלן סי' ל'. ואע"ג שבגמרא התם לענין תשה"מ והקרבת קרבנות עלה עה"ד לומר דקילא מנודה לשמים. י"ל דדעת רבינו דבאמת נפשט כאן דחמיר. או אין כל הענינים שוין ר"ל עונש הנדוי ודאי חמיר. אבל הנהגת דיני נדוי י"ל דבי"ש קיל ממנודה בידי אדם. וע' סי' ל' אות ז' מש"כ בס"ד ועיקר גי' זו מוכח בסוגי'. דלפי נוסחא דילן לא נודע מאי שאיטא דעובדא זו לכאן. ולפי נוסחא זו ניחא משום דמסיק דין שמתא דחלמא:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה