העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כד · פירוש י
לובן שבכוליא מותר אמר אביי כו'. לפנינו אי' בגמרא. לובן כוליא רבי ור"ח חד אסר וחד שרי רבה ממרטט לי' ר' יוחנן ממרטט לי'. רבי אסי גאים לי' אמר אביי כותי' דרבי אסי מסתברא כו'. והאי רבי אסי אינו רב אסי שאמר רב ששת בשמו דרב אסי הוא תלמיד חבר דרב כדאי' בסנהדרין ד' ל"ו ב' דלגמרא דרב הוי צריך ולא לסברא. ורב ששת תלמידא דרב אמר משמי'. אבל רבי אסי הוא תלמיד ר' יוחנן. והיינו שהקשה הרשב"א בחי' דהיאך נפסוק כרבי אסי לגבי' ר"י רבי'. אבל נוסחת רבינו מבואר בסי' צ"ב הכי אר"ש א"ר אסי חוטין שבחלב אסורין כו' לובן כולי' מותר. ולא היא. דאיתמר לובן כוליא רב ור"ח חד ממרטט לי' וחד גאים לי' רבה ממרטט לי' רב יוסף גאים לי'. אמר אביי כותי' דר"י מסתברא כו' וכאן קיצר רבינו ולא הביא אלא כותי' דר"א מסתברא. ובאמת רב אסי קאמר דמותר כרב יוסף. והשתא מיושב קו' הרשב"א בתרתי. חדא דרב אסי לאו תלמידי' דר' יוחנן הוה. ואי מק"ו השתא רב ור"י הלכה כר"י רב אסי תלמידי' ור"י לכש"כ. כבר כתבנו בסי' קי"ג אות ב' ובכ"מ דהראשונים לית להו ק"ו זה. ותו דלא גריס ר' יוחנן כלל. ומיושב שפיר קו' רא"ש ור"ן הרי ר"י ג"כ ס"ל הא דשמואל. וע"כ חומרא בעלמא הוא. ולפי זה אינו מדויק מאי ראי' לר"א דמותר אף מדרבנן. עוד הקשו התו' ד' צ"ז א' ד"ה כוליא. וישוב התו' דמשום דלובן כוליא אינו אלא מדרבנן. אינו מתקבל לר"ת והר"מ שם שנתקשו בשומן הגיד ע"ש. אבל רבינו לא גריס ר' יוחנן כלל. ומיושב הכל: