אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא כג · פירוש ט

פירוש ח

מהו לאפורי נדרא יחיד מומחה כו'. מבואר מכל הענין שבא רבינו לפרש מימרא דר"נ שהביא בסוף הלכה מפירין נדרים מעומד וביחידי כו' דאיצטריך לן אי דמי לדינא ואסור בכל הני ד' דברים או לא דמי לדינא. והסביר מקום הספק. דכיון דצריך חכם ר"ל מדכתיב ראשי המטות בפרשת נדרים גלי קרא דהוי כדינא. וא"כ אסור בכ"ד דפסול בדין. או הא דבעי קרא משום דרק לשון חכמים מרפא כאשר יבואר. ובאמת הבינו הכי כל המפרשים בד' ע"ז א' ד"ה אלא אימא הלכה נשאלין נדרים בלילה. דקמ"ל דלא חשיב כדין. אבל לא ירדו לדקדק מימרא דר"נ בכל פרט כמו רבינו דחש לקימחי'. ומדבריו למדנו הרבה חכמה ודעת. והנה מה שפירש בעומד ולילה וקרוב פשוט. אבל מש"כ ביחיד מומחה צריך דקדוק רב לעמוד ע"ס דעת רבינו. חדא דהיאך ס"ד דיחיד מומחה לא שרי להתיר משום דבד"מ בשלשה וס"ל דג' מומחין בעינן כרבא ריש מ' סנהדרין. הא בפי' כתיב בנדרים ראשי המעות ונדרש מזה בד' ע"ז דביחיד מומחה כשר והרי לא איצטריך רבינו למישאל אי ג' הדיוטות כשר וגם ר"נ לא איצטריך ללמדינו. אע"ג דבדין פסול מד"ת. אלא משום דבהא לא אפשר למילף מדין. וא"כ ה"נ יחיד מומחה. וצ"ל בזה דרבינו ס"ל דראשי המטות עיקר פירושו כמשמעו ראשים גדולי הדור. אבל סמוך לחוד אפשר דלא מהני. ובאמת לא הזכיר הרמב"ם בפ"י מה' שבועות ה"ה אלא חכם מובהק. וע' ב"י רסי' רכ"ח. וכבר הוו בה טובא בדין יחיד מומחה אי פירושו סמוך כמו בכ"מ דאי' יחיד מומחה. או רב מובהק וגדול הדור אע"ג שאינו סמוך כפשטא דירו' גבי רב הונא שהוא ראש לראשי המטות. ור"נ אמר דחכם לענין נדרים כגון אנא ולא הוו סמיכי. וע' בר"ן ד' נ"ג וד' ע"ב וברא"ש וש"פ אבל הם ז"ל לא חקרו רק אי בעינן דוקא סמוך או רב מובהק סגי. אבל דעת הרמב"ם נראה דכמו כן להחמיר ולומר דסמוך לחוד לא מהני ודוקא גדול הדור והיינו רב מובהק. ונחזור לדעת רבינו. דבזה יש להסתפק אי דוקא ראשי המטות כמשמעו וגזרת הכתוב הוא דרב מובהק שרי. וכן ג' הדיוטות אע"ג דפסולין לדין כדרבא. אבל יחיד מומחה שהוא סמוך ואינו גדול הדור ומובהק לא. ותליא אי נימא דהא דכתיב ראשי המטות משום דכדין דמיא ואע"ג דבהא לא דמי לדין דהרי כשר בג' הדיוטות. מכ"מ מה דלא גלי קרא כדין בעינן. כמו לענין חליצה דכשר ג' הדיוטות לכ"ע ואיכא מאן דמכשר בחד כדאי' ר"פ מצות חליצה. ומכ"מ לענין לילה דמי' לגמר דין או כתחלת דין כדאי' שם ד' ק"ד. ה"נ בהיתר נדרים. וא"כ דוקא ראשי המטות. אבל אי נימא דלאו משום דכדין דמו. אין סברא לחלק וכל יחיד מומחה כשר. ומפרשינן ראשי המטות ל"ד אלא משום דלא יאלי לאינש למשרי נדרא במקום רבי' כדאי' ח' ב' ומש"ה במקום ראשי המטות אין ראוי לכל סמוך להזדקק לזה. אבל במקום דליכא ראשי המטות או בדיעבד סגי בחכם גמיר וסביר. ומסיק ר"נ דלאו כדין דמי ומפירין ביחידי אע"ג שאינו רב מובהק אלא שיהא סמוך. או אפי' אינו סמוך ג"כ אלא שיהא גמיר וסביר וכדעת הש"ע סי' רכ"ח ס"א והוא דעת הרא"ש ז"ל והכי משמע ממש"כ רבינו להלן דלא איצטריך לחכם אלא משום דלשון חכמים מרפא. והנה כל המפרשים ראשונים וכן הרמב"ם ז"ל לא מצאנו שלמדו מהא דר"נ שאמר וביחידי מאומה. ולא עוד אלא שהרמב"ם שם ה"ו העתיק מימרא זו הקרובים כשרים להתיר נדרי' ושבועות ומתירין בלילה ומעומד שאין ההיתר הזה דין כו' ולא הזכיר גם ביחידי משום שכבר יצא י"ח במש"כ בהלכה ה' דבא לחכם המובהק. וא"כ צ"ל דר"נ לא חידש בזה כלום. ודינא דברייתא קמ"ל דנ"ל מראשי המעות דיחיד כשר. ולא בא ר"נ כאן אלא למיחשב רבותא אפי' לילה ומעומד וקרוב ויחידי. וכיב"ז אי' ביבמות ד' ק"ד ב' במ"ק וביחידי ובלילה. ועיקר הרבותא הוא ביחידי כדאי' בגמ' שם דיחידאה הוא. ובביצה ד' ד' א' מיישב כיב"ז גוזמא קתני ע"ש. ובאמת פי' רבינו אין מקום ליישב כי אם לשיטתו וגירסתו כאשר יבואר באות הסמוך ולו נאה לדרוש מהא דר"נ כל זה:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה