העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כ · פירוש ז
ואי א"ל תא שקול מאנך והביא מעות ש"ח הואי כו'. הרי"ף כ' וכולן שאמרו טול את שלך והבא מעות ש"ח וה"ה לגמרתיו הא הבא מעות וטול את שלך ש"ש וכן הילכתא. ורבינו לא כ"כ משמע דס"ל גמרתיו הוי ש"ש. ולטעמי' קאי. דס"ל דלפי המסקנא טעם דאומן ש"ש משום דתפס אאגרי'. וא"כ ה"נ גמרתיו והא דשקיל וטרי בגמרא ד' פ"א א' הא גמרתיו ש"ש כו' היינו להס"ד דאומן כשוכר דמי. וע' תו' ד"ה הא. ומיהו לטעמי' דלעיל דמדמינן אומן לשוכר ולא אמרינן שאני אומן כו' פריך הכא שפיר עכ"ל. אבל להמסקנא באמת לא דמי אומן לשוכר וכלתה שמירתו. וכ"כ בשם רמב"ן. ולא כישוב התו' שם. אבל הרי"ף וסיעתו ס"ל דנקטינן אומן כשוכר דמי. וכ"כ הריטב"א בשם הראב"ד ז"ל דאנן אמסקנא סמכינן דאומן כש"ש דמי. וא"כ גמרתיו ש"ח. ולית לן סברא זו דתפיס אאגרי' כלל. וע' פרש"י ד"ה אבל גמרתיו כו' ולית לן למימר דתפיס לי' אאגרי' כו':