העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כ · פירוש ו
בההיא הנאה דתפיס לי' עד דשקיל לי' אאגריה כו'. בגמרא אי' לימא מתניתין דלא כר"מ דאמר שוכר כש"ח. ומשני אפ"ת ר"מ בההיא הנאה דתפיס לי' אאגרי'. ולכאורה לדידן דקיי"ל כר"י דשוכר כש"ש לא מיבעי טעם זה. ולמאי כתבו רבינו. מיהו מזה ראי' דרבינו ס"ל דלפי האמת דמסיק סברא זו אפי' לר"י דס"ל שוכר כש"ש אומן אינו כש"ש אלא מחמת דתפיס לי' אאגרא. ונ"מ באומן שכיר יום או עושה מלאכה אצל בעה"ב ולא תפיס אאגרי' אינו כש"ש. ע' ש"ך סי' ש"ו. ובאמת יש מקום לחלק בין שוכר לאומן. דשוכר מזונותי' עליו כדאי' ד' צ"א א' משעת משיכה איחייב לי' במזונותיה. וה"נ שמירתה עליו. משא"כ אומן המתקן בהמתו ש"ח אינו חייב במזונות. וה"נ אינו חייב בשמירה. אלא הטעם משום דתפיס אאגרי' וע"ע בסמוך: