אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא כ · פירוש ה

פירוש ד

דלא מצי למיקם באפי'. משמע דאי הוה מצי למיקם כגון שהוא מזוין כמותו חייב. ובגמרא אי' אבעי להו לסטים מזוין ורועה מזוין מהו כו' ומסיק מסתברא האי מסר נפשי' והאי לא מסר נפשי'. וכן פסק הרי"ף ופוסקים. ואפשר לומר דרבינו ס"ל דדוקא ש"ח פטור דנטר כדנטרי אינשי ומכ"מ ס"ד דאפי' בש"ח חייב כמש"כ בש"מ ע"ש. אבל ש"ש אפי' להמסקנא חייב. ועפי"ז יש לפרש הא דאיתא בירו' והביאו הרא"ש בפ' הכונס ס"ה נאמרה שמירה בש"ח ונאמרה שמירה בש"ש ולא דמי' כו' דשמירה שנאמרה בש"ח שומר כ"צ פטור. שמירה שנא' בש"ש אין משערין אותו אלא בגופו של אדם. פי' לפי השומר וגבורתו בעי לשמור. דמצי למימר דלהכי יהבי אגרא יתירה לרועה מזוין כדי שיעמוד קמי' לסטים מזוין. ודע עוד דהה"מ ה"ש פ"ג ה"ד כ' דלא איפשיטא בעי' זו ופסקו להקל משום ספק ממון להקל. ובזה תבין מש"כ הנימוק"י על בעיא זו ומסקנת הרי"ף ואפי' רועה מזוין פטור בזה"ל והא דאמרי' פטור משמע דאפי' תפס בעל הבהמה דמי בהמתו מן הרועה בפניו או בפני עדים מפקינן מיני' כו'. ולכאורה אינו מובן פשיטא ומאי קמ"ל הא איפשיטא דפטור. אבל גם לפניו לא הי' נוסחא זו בגמרא מסתברא כו' והגה"ה מאיזה גאון הוא. ומש"ה הוצרך לפרש דאע"ג שהרי"ף פסק דפטור מחמת ספק ממון מכ"מ לא מהני תפיסה. וכ"כ הש"ך בס' תקפו כהן סי' ט' שמצא בש"ס כתו' מפורש תיקו. וכן ראיתי בחי' הר"ן פ"א בסוגי' דתקפו כהן. ומעתה י"ל דרבינו פסק להחמיר ועל פי הירו' שמשערין בגופו ש"א. מיהו לא מצאתי בפוסקים מי שחייב בש"ש רועה מזוין. ואפשר לפרש לשון לא מצי למיקם באפי' כלשון הרי"ף שם שכ' ואפי' רועה מזוין פטור דהאי מצי מסר נפשי' והאי לא מצי מסר נפשי'. וע"כ פי' דאסור למסור נפשו על ממון חבירו. וה"נ י"ל דאסור למיקם באפי'. ומכ"מ הירושלמי נוח לפרש כמש"כ:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה