העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כ · פירוש ד
ודאי אי יתיב בהדה ונטרא ואתא לסטים מזוין כו'. משמע הא לא יתיב בהדא חייב. ואפי' אין בידו להציל. ולכאורה ע"כ כשיטת התו' וראב"ד דרועה שהניח עדרו ובא ארי ודרס כו'. מיקרי אונס בא מחמת הפשיעה. ולא כהרי"ף ורמב"ם וש"ע הנ"ל אות ב'. וכ"כ פ"ח פג ס"י. מיהו גם לשיטת התו' קשה דברי רבינו דהא אי על בעידנא דעיילי אינשי לכ"ע פטור. אלא יש לחלק בין בא ארי וזאב ללסטים מזוין שהוא מקבל פיוס. ולכ"ע אפי' על בעידנא דעיילי אינשי חייב דזהו עיקר מיעוט השמירה. דאי הוי בהדייהו אפשר דהוי מפייס לי'. מיהו גם זה יש לדחות דמבואר להלן אות י"ד שרבינו מסתפק בתחלתו בפשיעה וסופו באונס שלא מחמת הפשיעה אי חייב או לא. ומש"ה כ' כאן מילתא דפסיקא דאי יתיב בהדא ודאי פטור. אבל אי לא יתיב בהדא איבעי לן להלן. אבל למאי דקיי"ל כהרי"ף דתחלתו בפשיעה וסופו באונס שלא מחמת הפשיעה פטור. אפשר דדומה לסטים מזוין לארי וזאב. דלהרי"ף פטור אפי' על בעידנא דלא עיילי אינשי. ולהתו' בעידנא דעיילי אינשי. וע' שו"ת שער אפרים סי' קכ"ב שנדחק בדברי רבינו בזה. וברור כמש"כ: