העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא יח · פירוש ט
ברם צריך היכ' דהוא אמר אפילה כו' א"נ אמרה איהי כו' א"נ דלא שהה עשר שנין ולית לי' בני כו'. מדמפרש רבינו בבעי' שלישית דלית לי' בני מטעם שיבואר. מוכח דבהני תרי ספיקי מיירי דאית לי' בני. אלא שהיא כופתו להתגרש. אי מחמת תענוג בנים ובלא כתובה. אי מחמת טענת חוטרא לידה ובכתובה. ולא כשיטת הפוסקים דמיירי באין לו בנים וב"ד כופין להוציא משום פו"ר אלא שאומר עדיין רשאי אני להיות עמה. והיא מכחשתו. וכבר נתקשו הנימוק"י ובב"ש שם ס"ק כ"ט ול' ע"ש. ובאמת כיון שהיא אינה טוענת אלא כעד המכחשת. אמאי נאמנת הא עד פסול הוא. וכי עד א' נאמן בדברים ניכרים שהם דברי אמת. אבל לפי' רבינו היא באה לב"ד וטוענת להתגרש ומסיק דאלימא טענתא דידה אע"ג שאין בזה העזה והי' ראוי לחוש שמא עיניה נתנה באחר. כמבואר להלן בדברי רבינו: