העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא ו · פירוש ד
ברם צריך אלו בשרא כו'. מהו למיכלא בתר דנפקא נשמתי'. ולכאורה קשה כיון דהביא רבינו ברייתא דסנהדרין דאוכל מן הבהמה עד שלא תצא נפשה עובר בל"ת על הדם. ממילא מוכח הא משתצא נפשה מותר ואין בו משום אמה"ח. ולק"מ דאכתי י"ל דיש נ"מ בין בשר שנתלש לאבר שנתלש. דבשר מן החי שחייב משום ובשר בשדה טריפה אליבא דר' יוחנן וקיי"ל כותי'. א"כ כיון שנשחטה שוב אין טרפות פוסל בה כמבואר בחולין ד' ל"ב ב' שחט את הקנה ואחר כך ניקבה הריאה כשרה. אע"ג דודאי עדיין חיה הוא לכל דבריה. וה"נ כיון שנשחטו שני סימנין. אין שום טרפות שייך בהו. אבל איסור אבר מה"ח יש לומר דכ"ז שהן כחיין לכל דבריהם לגבי אמה"ח נמי איתא. וא"כ י"ל דהא דסנהדרין מיירי בבשר שנתלש. וכי איצטריך לרבינו הוא באבר. אע"ג דקאמר אלו בשרא כו' הא גם בריש הסימן קאמר בהאי לישנא דאסיר כו' למיכל בישרא וכו' דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר. והאי קרא באבר איתא ולא בבשר. אלא ע"כ בשרא מאבר שנתלש קאמר או בשרא שהוא אבר דהיינו אבר שאין בו אלא בשר שחייבים עליו משום אבר בין בכולו בין במקצתו לדעת הרמב"ם פרק ה' ה' י"א: