אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא ד · פירוש ד

פירוש ג

אשקול השתא כד צריך לי והדר אשלם. לכאורה אין הלשון מדויק דכד צריך לי משמע באותה שעה שאני צריך לאותו חפץ למלאכה ואח"כ יחזור בעינא. ומכ"מ נקרא רשע. וכן האמת דקיי"ל בב"מ מ"ג ב' שואל שלא מדעת נקרא גזלן. ומכש"כ הגוזל מחבירו לשעה לצורך מלאכתו לכ"ע נקרא גזלן. וכמו דאי' בב"מ ד' נ"ז ב' שכירות ליומא ממכר הוא. וכתב בנימוק"י בשם הר"ן ז"ל דאע"ג שאין גופו קנוי מכ"מ התשמיש הוא מכירה ממש. ה"נ נהי דלא מכוין לגזול גוף החפץ. גזילה דיומא מיהא איכא וזה פשוט. וא"כ למאי כ' רבינו והדר אשלם משמע דמים והדר אהדרי' מיבעי ליה. מיהו רבינו לשון הכתוב נקיט גזילה ישלם. אלא יש לנו לפרש כונת הפסוק למאי קאמר בחבול ישיב ובגזילה ישלם דמשמע דמיו של הגזילה. ונראה דלאו בדמי גוף החפץ מיירי. אלא בדמי התשמיש. והיינו גזילה ישלם שמשלם מה שגזל הוא מה שנשתמש בו בגזל. ואע"ג דבב"ק ד' ס ב' הביא הש"ס דהשיבו סנהדרין לדוד על תשלומי גוף דבר הנגזל. מכ"מ הדבר מובן דה"ה משלם גזילת התשמיש. ולזה כוון רבינו ג"כ והדר אשלם עבור מה שנשתמש בו. ובהא ודאי דוקא דגזיל בע"כ של בעה"ב אבל שלא מדעת בעלים איכא מידי דשרי ומשיב אבידה לבעלים ג"כ מיקרי כדאי' בב"מ ד' פ"ב ב' דהלכה כאבא שאול דאמר רשאי להשכיר משכנו של עני להיות פוחת והולך. ומפרש הגמרא במרא ופסל וקרדום דנפיש אגרייהו וזוטר פחתייהו. ומכש"כ מידי דקאי לאגרא. [והא דכתב הטוש"ע ח"מ סי' ע"ב ס"א דדוקא לאחרים. אבל לא לעצמו וכן משמע מדברי רש"י פב ד"ה מותר. זה אינו אלא משום חשדא אבל בלא"ה מותר. וע' ש"כ שם סק"ד] מהר"ח:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה