העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא א · פירוש ה
דר"י קרא למאני דהוה לביש בשבתא כו'. פי' כלל מאניא הוא לבושים התחתונים ג"כ וכלשון הגמרא שלא יהא מלבושך ש"ש כו' ולבגדים התחתונים לא שייך לקרות מכבדותי שאינם אלא להסיר הבושה ולא לכבוד. אבל למאני' דהוי לבוש בשבתא הוי קרי ר"י מכבדותי' באשר שהיו נאים ומיוחדים לכבוד עד שיהא מעלים גם כבוד ללובשיהם. והיינו דאי' שם דקי"ג ותחת כבודו יקד וגו' אר"י ותחת כבודו ולא כבודו ממש. ר"י לטעמי' דהוי קרי למאני' מכבדותי'. ור"א א' תחת כבודו ממש. ופרש"י דלא ס"ל כר"י וענין מחלקותם דר"י קרי אף לבגד התחתון מכבדותי שהרי לא היו בעלי מלחמה הולכים מעוטפים בלבוש עליון שאין זה דרך מלחמה אלא הלכו בלבוש נאה לבושי מלכות וכדומה ור"י קרי להו ג"כ מכבדותי ור"א ס"ל דלא מיקרי מכבדותי אלא בגד עליון העשוי עיקרו לכבוד כמו שמלה ומפרש וכבדתו ג"כ על מלבוש עליון. עוד למדנו ממש"כ רבינו דהוי לביש בשבתא מכבדותי דמשמע משום שהי' לכבוד עצמו של ר"י קרי להו הכי והרי אינן אלא נכבוד שבת אע"כ דהוי לבוש ג"כ בחול כדבעי להתכבד ולמדנו שלא דמי לבושי שבת כמאכל המיוחד לשבת דאי' בירו' מעשרות פרק ד' דכלכלה המיוחד לשבת מקפידין עלה שלא תאכל בחול ולא תהא מזדבנא. אבל לא דמי בגדים לאוכלין דאוכלין שיאכלו ימנע מכבוד שבת משא"כ בגדים מש"ה שרי תדע שהרי שמאי הזקן הי' אוכל בחול בהמה שיחדה לשבת כדאי' ביצה ד' ט"ז והיינו משום שכבר מצא אחרת נאה ממנה לכ"ש. וה"נ בגדים שאם ילבשם בחול מכ"מ יהיו לכ"ש ג"כ ושרי. וכיוב"ז כ' הר"ן פ' במה מדליקין לענין הפרש בין נר חנוכה לעצי סוכה שמותר אחר החג ע"ש:
תניא אמר רבי חנן צריך כו' כצ"ל וכ"ה בפסיקתא רבתי פכ"ג והוא תנא דברייתא בסנהדרין דף ו' ובירו' א"ר חנינא: