העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ה · פסוק ד
כי תשבע לבטא בשפתים. תחלה תשבע ואח״כ יבטא על מה הוא נשבע. היינו להרע או להיטיב. שיאמר נשבע אני שאוכל או לא אוכל:
לכל אשר יבטא האדם בשבועה. תחלה יבטא ואח״כ ישבע לחזק ביטויו היינו שיאמר אוכל היום ונשבע ע״ז:
לאחת מאלה. משום שלא כתיב או לכל וגו׳ הייתי אומר שאינו חייב אם לא שהיה בשני אופנים נשבע לפני הבטוי וגם אח״כ מש״ה כתיב לאחת מאלה :