אור ברסלב
העיתונאי 5 שערי השגחה › יש לו הסכמות

העיתונאי 5

שערי השגחה · יש לו הסכמות

רגליו של אדם

"שלום הרב לוי, כמי שעוקב מעת לעת אחרי הסיפורים הנקטפים שלך, הנני מהרהר וחוכך בדעתי האם לספר לך את הסיפור המאד לא סימפטי שמלווה אותי זמן רב ושמור אצלי עמוק עמוק במצולות הסודות האישיים. אחרי הרבה לבטים החלטתי, למה לא? מי יודע אולי מי מקוראיך יעשה את חשבון נפשו, שהלוא ללא חשבון נפש מעמיק ורציני בנבכי לבנו האטום, לא נוכל לשלות ממעמקיו את אותה עקמומיות והאפלוליות המעוותת את דרכנו כאן בעולם הזה".

הרי קולמוסי מחודד, ואוזני כרויה ידידי, כדי להנציח את סיפורך הלא סימפטי, אם כי עליך לדעת שמעל מדורי מופיעים אך ורק מוצרי מוסר נקיים ומזוקקים, אזי הקפד על לשונך ותיאוריך.

"לא, לא, שלא תטעה הרב לוי, הכל נקי וברור ושריר וקיים ומילותי תהיינה מנופות בארבע עשרה נפות.

"ובכן, לפני כעשר שנים במסגרת עיסוקי כסוכן נוסע - נקלעתי לבית כנסת שכונתי קטן ברחובות, ובין מנחה לערבית נכנס יהודי מזוקן בעל מבנה גוף מוצק נמוך קומה, לבוש כמוני, כובע וחליפה, מבטו רציני ועיניו חודרות, הוא החזיק בידיו כמה ניירות וכמנהג גבאי צדקה בקודש, הוא ביקש לעניין את הציבור במצוה נעלה שעלינו להתגייס למענה, שהרי אנחנו רחמנים בני רחמנים כידוע.

"בתי הקטנה בת השש חולה מאד, קהל קדוש, שתי הכליות שלה במצב קשה, היא סובלת מאי ספיקה הדיאליזה גורמת לה לעיוותים ולסיוטים, היא מקיאה, היא רזתה מאוד ונראית כמו שלד עצמות, הרופאים אומרים שאם לא נשתיל לה כליה בדחיפות.. אז השם ישמור.."

"כך אמר... ואני מביט בו נסער, מרוגש, גם אני אב לבנות קטנות בריאות בחסדי שמים, והנה מולי אב, שבר כלי, מנגב את דמעותיו עם ממחטת נייר וממשיך לספר לנו עם רעד בקולו "עלות כלייה 80.000 דולר, אשתי מותשת, בוכה יומם ולילה, ובעצה אחת עם גדול הדור (וכאן הוא נוקב בשמו), החלטתי לעזוב את כל עיסוקיי על מנת לגייס את הסכום הנדרש, חסרים לי בסה"כ עוד 10.000 דולר... אנא אחיי, אהוביי עזרו לי.. שלעולם לא, תצטרכו לעמוד בפני נסיון נורא שכזה. וכבר נכתב על כך הפסוק המבטיח "כל היום - חונן - ומלווה - וזרעו - לברכה", אין לי ספק מי שיעזור לי במצוקתי, לעולם!!! (הוא הרים את קולו) לא יצטרך להסתובב כשנורר ולהתבזות למען רפואת ילדיו, כי הם יהיו בריאים עד מאה ועשרים... יש כאן הסכמות מגדולי הרבנים שמברכים כל מי שיעמוד לימיני ברוכים תהיו...

"האמת היא שהדברים נגעו לליבי מאד, סימנתי לו שיגש אלי, עיינתי קלות בהסכמות שצורפו למכתב הרפואי של הילדה שלו, והיו לו הסכמות. שלפתי את פנקס הצ'קים מכיסי ורשמתי לו סכום נאה עד מאד בלשון המעטה. זאת ועוד, כדי לא לצאת רק ידי חובת מצוות הצדקה עליה מתברכים בשש ברכות עוד הוספתי לו ולבתו כהנה וכהנה ברכות ומילים טובות ונעימות המשובבות נפש, והעליתי חיוך על פניו, כדי לזכות באותן אחת עשרה ברכות שמימיות הגנוזות למי שמשמח עניים יראי אלוקים.

"בעזרת השם אמרתי לו, אתה תזכה להשיא את בתך היקרה, מתוך בריאות איתנה, ונהורא מעליא, והתקופה האיומה הזו תחלוף ותעלם לה כאבק הפורח באויר חיזקתי אותו במילים מלטפות כמים צוננים לנפש עיפה, והוספתי לומר - דע לך ידידי - שזו אינה התבזות, זה קידוש השם ממש, אתה מלמד אותי מה זו מסירות נפש".

"האיש חיבק אותי בחום רב הודה לי מרוגש והחזיר לי ברכות מן הגורן ומן היקב "שתאריך ימים אדוני והרבה בריאות" האפיזודה הזו נעלמה מזכרוני, כמו עוד הרבה ארועים המתרחשים בחייו של יהודי, שיחכו לו רק ביום הדין הגדול והנורא לטוב או למוטב. אחרי ארבע או חמש שנים אני מגיע לטבריה במסגרת עבודתי, ולאחר פגישה עסקית קצרה נכנסתי לבית הכנסת המרוקאי סמוך ונראה לשוק הדגים הטבריני, ושוב בין מנחה לערבית נכנס מיודעינו ועל פניו אותו מבט קודר ומעונה, ועיניו החודרות בולשות על פני הציבור היקר. מיד אחרי "עלינו לשבח", הוא נעמד ליד התיבה והפעם בפיו סיפור מזעזע לא פחות.

"קהל קדוש אין לי יום ואין לי לילה, מאז חלתה רעיתי הטובה במחלה... כל יום אני מסיע אותה לטיפולים, הבית במשבר איום ונורא... הילדים רוצים אמא בריאה, מתפקדת, אבל היא מרותקת למיטה או מאושפזת. שלא תדעו מצרות, ישנן תרופות שהיא צריכה לקבל, והן אינן מוכרות בסל התרופות של הממשלה ומי משלם? אני. אין לי ברירה אני מוציא לחם וגבינה מפיות ילדי כדי לרכוש את התרופות"..

"אני מביט בו, הרב לוי והוא בוכה בדמעות שליש "אנא עזרו לי להשאיר את אשתי בחיים, ישנו פרופסור אמריקני בשם רוג'ר מונדיאלן שפיתח תרופה חדשנית מאריכת ימים עלותה 8.000 דולר... יכול לקרות נס, אני רק צריך את עזרתכם כדי לשמור על משפחתי שלמה. אני כמי שנושא את העול הכבד הזה על כתפי, וגם לי יש לחץ דם וסוכר, מברך אתכם שלעולם לא תכירו מחלות ויסורים, יש לי כאן כתבי הסכמה של גדולי הדור... ברוכים תהיו".

"הוא חולף לו בין המתפללים הלב שלי נקרע מדבריו ואני חושב לעצמי ריבונו של עולם, היהודי הזה ממש אומלל, כמה צרות רודפות אותו רחמים. מעניין מה שלום בתו הקטנה, האם היא עברה השתלת כליה.. אני מסמן לו לגשת הוא רוכן לעברי ואני שואל אותו: "ר' יהודי, מה שלום בתך הקטנה... איך היא מרגישה" והוא תוקע בי מבט חודר חסר הבעה, ואחרי כמה שניות של שתיקה הוא מהנהן בראשו עונה "ברוך השם ברוך השם" ואיני יודע מה להבין, האם הכל עבר לטובה, ההשתלה הצליחה, הילדה בריאה או שמא... אבל אני מעדיף לא להלאות אותו גם כך הוא שבר כלי. מעיף מבט של חצי שניה בהסכמות של הרבנים ורושם לו צ'ק מכובד מוסיף כמה מילים של נחמה... הוא מודה לי מעומק הלב "שתאריך ימים אדוני, הרבה בריאות".

"הרב לוי הנכבד, שעון החיים סובב לו ואחרי שנתיים אני מבקר במפעל גדול ובו כמה מאות עובדי יצור. אחרי פגישה עסקית קצרה, קורא אחד הפועלים ברמקול "חברים, עוד חמש דקות תפילת מנחה בבית הכנסת, אנא דייקו!".

אני מביט בשעוני השעה שתיים בצהרים, מתאימה לי תפילת מנחה עכשיו! נכנס לבית הכנסת ובאחת מפינותיו אני מבחין בו בפעם השלישית. בגדיו מרופטים מבטו עצוב כמו תמיד, ועיניו חודרות. הפועלים נכנסים "אשרי יושבי ביתך" חצי קדיש, שמונה עשרה, עלינו לשבח...

והנה הוא ניצב על רגליו דופק על התיבה בנחישות ואומר בקול סדוק "יהודים יקרים רחמנים בני רחמנים, בני אברהם יצחק ויעקב, לא עליכם ולא על אף אחד, אני חולה אנוש במחלה סופנית.. אשתי איבדה כל טעם בחייה עקב העניות שקפצה עלינו, היא בוכה כל היום הכסף שלנו הולך לתרופות, אין לי ממה להאכיל את הילדים... אני מלא חובות ניתקו לנו את החשמל, מאיימים לנתק את אספקת המים.. אנא עזרו לי כנדבת לבכם, יש בידי מכתבי הסכמה של רבנים חשובים...".

"זהו, הפעם ירד לי אסימון, האיש הזה פשוט נוכל, אין לו בת חולה אין לו אשה חולה והוא בעצמו בריא ושלם, הוא פשוט מהתל בציבור ובכל פעם ממציא סיפור חדש. האיש עבר בין המתפללים וליקט מהם שטרות ומטבעות. כשהגיע אלי סימנתי לו בראשי "בוא נצא החוצה". שאפתי המון אויר לריאות, עשיתי הרבה חושבים אולי אני טועה, אולי זה לא אותו אדם, אולי הוא באמת חולה, וגם בתו וגם אשתו... אבל הייתי חייב את התשובה לעצמי "סלח לי ר' יהודי, לפני כעשר שנים סיפרת לי שהבת שלך חולה בכליות, לפני כחמש שנים סיפרת שאשתך חולה, עכשיו אני שומע שגם אתה חולה... ליבי כואב מצער אני רוצה מאד לעזור לך, אני מוכן למלא את הבית שלך מכל טוב, אני אשמח להשאיר לך סכום נכבד עבור תרופות בשבילכם! אבל הייתי רוצה לדעת היכן אתה גר, כדי לשלם לך בהזדמנות גם את חשבונות החשמל והמים... מתי אוכל להגיע אליך...".

"הרב לוי, האיש הביט בי בעיניו החודרות, וכשכולו חמת זעם פלט קללה שלא ראוי לצטטה - אבל אין בה אריכות ימים - ונעלם לו בין אולמות המפעל הענק. הוא שחשבתי, הבן אדם נוכל עז פנים, אבל חלילה שלא נסיק מסקנות נמהרות, ולא זו כוונתי שנחשוד בכל מי שמבקש צדקה. ועדיין לא הגענו לסוף הסיפור.

"לפני שלושה חודשים נסעתי לבקר דוד ישיש שלי במחלקה האונקולוגית, ומי שוכב לצידו על מיטתו מחובר למכשירי החייאה מונשם וצהוב? כמובן, הנוכל. שאלתי את הרופא מתי הגיע האיש לכאן, ועודכנתי "הוא חלה לפני כשלושה חודשים אושפז ונמצא כאן במצב סופני, כבר חודשיים, ימיו ספורים".

"שבוע אח"כ הוא נלקח לבית עולמו, והדוד הזקן כמשיח לפי תומו דיווח לי "אל תשאל, האיש החולה לצידי שנפטר אתמול, ידע שהוא בעצמו הביא עליו את המחלה, הוא התחזה בבתי כנסת לחולה, הוא סיפר לאנשים שאשתו חולה, או ילדיו חולים... אבל הוא מעולם לא נישא, היה קבצן ערירי, ומרוב שדיבר על מחלות סופניות כך אמר לי, זה הגיע גם אליו, הוא הביע חרטה על מעשיו. ברוך דיין האמת".

"יצאתי מן המחלקה האונקולוגית נסער, נוכל, נוכל, אבל באמת אשרי חלקו שידע בשל מה באה הרעה אליו".

סוף

פרי קטן - מאחורי הסיפור

יוסל'ה גנב קדוש

כששמעתי סיפור זה נזכרתי באותו יוסל'ה גנב קדוש, שלמרות חטאיו ופשעיו מסר נפשו על קידוש ה'.

נשמתו של היהודי חצובה משורש האמת הנצחית, וטמונה בה נקודה טהורה שבוהקת ומצילה מאבדון, גם יהודים נוכלים ומתחזים. מצד שני הרהרתי לעצמי שאולי בכל אחד מאיתנו טמון איזה נוכל קטן, מתחזה, שמדבר אחד בפה, ומסתיר את האמת בלב כדי לזכות ברווחים שלא מגיעים לו. כן, המינונים של הנוכלות הזו שונים מאד.

הנוכל בסיפורנו זכה, הוא הכיר בנוכלותו ועשה תשובה ואנחנו הנכיר בה בטרם עת?? הלוואי.

תוכן העניינים

העיתונאי 5

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה