פרק ז' - מאמרי חיזוק והשקפה על הסכנות והנזקים החינוכיים הנגרמים מהסלולרי [בפרט] שאינו מאושר · מי מחנך את ילדינו?
נראה מגוחך למדי העובדה שישנם הורים אשר טורחים למצוא לילדיהם את החינוך המעולה ביותר, מתאמצים ללא לאות אחר המוסד החינוכי המושלם והמסור ביותר, ולעומת זאת נותנים פורקן לילדים בקריאת ספרים ועיתונים, צפיה במחשב, שימוש בסלולרי וכדומה – המחנכים את הילדים להיפך הגמור מחיי תורה, ומשרישים בהם רצון לפריקת עול, חיי בילוי והנאות העולם.
בסקרים שנערכו בשנים האחרונות הוכח כי ירידת הקשר האישי בין הורים לילדיהם, באה במקביל לעליית השימוש במדיה התקשורתית, ולבסוף גם בתקשורת המחשבים. גורמים אלו הרסו את עומק הקשר הבין-אנושי בכלל, ושברו טוטאלית את התא המשפחתי בנקודה הקריטית ביותר, הלא היא תשומת הלב של ההורים לילדיהם.
פלישת המדיה התקשורתית אל הבית פנימה, הביאה עמה תרבות בילוי, שגם אם לא נתחשב בתכניה המושחתים, האלימים והפסולים, השתלטה על נתח גדול של זמן, שבעבר היה מוקדש לתחזוקתם של הקשרים האישיים בתוך הבית. לצד זאת, נכנס לבית גם גורם חינוכי חדש, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם השקפות ההורים. היינו שמעתה, בזמן שנותר להורים לשם חינוך והשפעה על ילדיהם, עליהם גם להתמודד מול גורם ''מחנך'' מתחרה (פסול בדרך כלל), הנמצא עם הילדים שעות רבות, ויש לו כלים טובים יותר לפיתוי ושכנוע.
הופעת המחשב והטלפון הסלולרי, שפועמת בהם אסטרטגיית התקשורת במלוא עוצמתה, הוסיפה חידוש גדול: קשר בלעדי עם הילד ללא שום אפשרות פיקוח של ההורים! אם בעבר, ההורה היה לכל הפחות יודע למה הוא חושף את בנו, כיום אף ידיעה אלמנטרית זאת נמנעת ממנו. בכך נותקו גם הנימים האחרונים שעדיין קשרו בין אותם הורים לילדיהם.