אור ברסלב
הסלולרי מזוית יהודית פרק ז' - מאמרי חיזוק והשקפה על הסכנות והנזקים החינוכיים הנגרמים מהסלולרי [בפרט] שאינו מאושר

הסלולרי מזוית יהודית

פרק ז' - מאמרי חיזוק והשקפה על הסכנות והנזקים החינוכיים הנגרמים מהסלולרי [בפרט] שאינו מאושר

פרק ה' - סלולרי או לימוד תורה בהתמדה

מי יקדים לקבל פני משיח?

היצר הרע בדורנו מקטין ומקטין את ממדיו, עד שכל היצר הרע של הדור, נכנס לתוך מכשיר סלולרי קטן, בפורמט כיס. יצר הרע מסוכן זה, שהוא ''רואה'' ואינו נראה, כי ''בעודו בכפו יבלענו'' – כמעט אין מרגישים מה האיש מחזיק בכפו, כאשר למעשה היצר הרע טרף אותו בכפו.

על רקע המאבק מול סכנת הסלולרי, ראוי לצטט קטע ממכתבו של הגה''ק רבי בנימין מנדלזון זצ''ל גאב''ד קוממיות. מעשה שהיה בילד קטן מילדי קוממיות, שחלה מאד ואושפז בבית החולים. במחלקה היה ניצב מכשיר טומאה מקרינה, אבל הילד הטהור עצם עיניו מראות ברע ולא הביט במכשיר הטלוויזיה הטמא כלל.

הרב מקוממיות, שהיה אב רוחני לכל בני קהילתו, עד אחרון הילדים הרכים שבהם, הריץ אליו איגרת הוקרה ועידוד, בה נאמר בזה הלשון: ב''ה שהשי''ת קיים כבר אצלך ''ואני ארפא''. שהשי''ת יעזור שיהיה לך רפואה שלימה במהרה ותלך בבריאות לתלמוד תורה ותלמד בהתמדה ביחד עם כל ילד ישראל, אמן.

כשמשיח יבוא בקרוב, כל היהודים וגם ילדי ישראל יקבלו פניו לתת לו שלום. וליהודים ולילדים שלא רצו להסתכל בטלוויזיה, המשיח יתן קודם שלום מאחרים. אז טוב שאתה שומר עצמך לא להסתכל בטלוויזיה, כך תזכה לראות קודם את המשיח.

מכתב זה מצביע על כך שכל יהודי, בכל גיל, השומר עיניו מראות ברע, שזה ניסיון דורנו, צובר לו זכויות לראות פני שכינה ולהיות מהמקדימים לחזות בשוב ה' לציון ברחמים בביאת גואל במהרה.

היום כבר כל אחד יודע שקערת הטלפונים הסלולריים התהפכה על פיה.

המכשיר שהיה צריך להיות לדיבור בלבד, הפך להיות[גם] מכשיר לבידור שאפשר גם... לדבר בו. נתאר לעצמנו שהיו מציעים ליהודי לרכוש טלוויזיה, שיש בה גם אפשרות לטלפן ולשוחח. האם היה יהודי חרדי אחד מכניס את התועבה הזאת לביתו, ולו בשביל להשתמש בקטע הכשר?!

אלא מאי, היצר הרע התחכם והלך בצעדים מדודים, כדרכו. הרי תמיד הוא תוקע מסמר, ואחרי כן משתלט על כל הבית. היום אומר לו עשה כך ומחר עשה כך. בתחכומו, הכניס את המכשיר הסלולרי התמים, שהלך והשתכלל, וככל שקטנו ממדיו, כך נתעצמו תכונותיו. הגולם קם על יוצרו, והפך לייצרו.

פיתויי היצר הרע

מילת הקסם שדרדרה את העולם היא ''שדרוג'': מכבד לקל, מגדול לקטן, משחור-לבן לצבעוני, מצלצול פשוט למבחר שירים ו''רינגטונים'', ממכשיר צמוד לאוזן לאוזניה ולרמקול, מהודעות קוליות להודעות כתובות, מסתם טלפון למסרטה, וכך הלאה, אפשרות של חיבור לאינטרנט ולכל זוהמת העולם. רק תשדרגו. תקבלו הנחה על המכשיר הישן, למרות שתחויבו לשלם עליו בכרטיס האשראי עד הפרוטה האחרונה של המחיר המקורי! רק תביאו ישן, שנוכל להשמיד אותו מהר. יש כבר עוד יותר חדש באופק.

אילו היינו צופים זאת למרחוק, הייתה המכשלה הזו נמנעת מתחילתה. אין ספק שאז היה קל יותר שלא להכניס את המכשיר הביתה. עובדה: גם כיום יש משפחות נטולות-מכשיר, ובכל זאת הן ממשיכות לחיות, ולחיות טוב. אלא שישנם רבים מתוך הציבור שלא שיערו ולא דמיינו את גודל הסכנה.

פתאום, ממש כמו רעם ביום בהיר, מגלה אמא שהבת משתמשת במילים מעולם אחר, והבן יוצא בכל שעה מן הישיבה כדי לקרוא את ההודעות שהתקבלו עבורו, וחוזר מסוחרר לחלוטין. וזו רק ההתחלה.

איך מפתים צעירים להתקשר אל מספרים אלה? השיטות מגוונת, כוללות הודעה כתובה בנוסח: ''אם ברצונך להכיר..'' וכד', או הודעה בתא קולי האומרת: ''נחש מי מצלצל אליך..'' ''אנו יודעים מה אתה מחפש...''. יש להניח כי החבֶרְוֹת הללו מגלות בדרכים שלהן את המספרים השייכים לצעירים, לפעמים דווקא מן המגזר החרדי, ושולחות אליהן את ההודעות. שיטות אחרות גלויות יותר, כוללות ידיעות זוועה שאין מן הראוי לפורטן.

פסיכולוגים ופסיכיאטרים, גם חילוניים, גילו לפתע סוג חדש של התמכרות: התמכרות לשיחות מגוונות. במוסדות חינוך התברר פתאום, כי ישנם תלמידים טובים שהתחלו להתדרדר, קיבלו קרירות לתפילה וללימוד, יצאו יותר מדי להפסקות, קבלו יותר מדי שיחות דחופות. כדאי לדעת! הנלכדים ברשת אינם דווקא בנים אלא גם בנות ולא רק צעירים אלא גם מבוגרים.

בפתח כבר עומדות מצלמות - המסרטה, כלומר, אם שכחתם, הם גם טלפונים! אפשר גם לשגר סרטים של ממש אל מי שמשתעמם בנסיעה הארוכה באוטובוס. יש כבר חברות שמספקות שרותי אספקה של סרטים מכוערים. ולאן אפשר להגיע עם שרות כזה – גם זאת תוכלו לתאר לעצמכם.

לא נביא במסגרת זו סיפורים מזעזעים על צעירים וצעירות שנפלו ברשת היצר והרסו לעצמם את עתידם בחברה החרדית, ואולי בכל חברה שהיא. לא חסרות עובדות מצמררות על משפחות שהתרסקו שנמצאים באמתחתם של רבנים, אנשי חינוך, יועצים פסיכולוגים ואחרים, אשר אומרים שקשה מאוד לתקן את המעוות. העיניים שצפו במראות מזוהמים, כבר לא יהיו לעולם העיניים התמימות של ילדי החמד.

הסלולרי נהפך למוקד של מרעין בישין

רבות דובר על הטלפון הסלולרי שהולך ומתנתק מייעודו המקורי: קו טלפון שמאפשר לנהל שיחות טלפוניות, במקום בו אין טלפון ציבורי. בשנים האחרונות נתווספו למכשיר הסלולרי פונקציות נוספות, והוא משמש גם למכשיר ''בילוי'' ו''בידור'' על כל המשתמע מכך, כולל כל התופעות הנוראות המאפיינות את הרחוב הנכרי והחילוני, שאנו מנועים מלפרטן משום הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו.

היהדות הנאמנה מתנגדת לעצם הרוח החדשה של החדרת מוקדי ''בילוי'' ו''בידור'' אל תוככי מחננו, שכן מדובר בתופעות שכל תכליתן ביטול ובילוי הזמן, כשעבירה גוררת עבירה והבטלה מביאה לידי חטא עוון ופשע, רח''ל.

מבחינה זו, הטלפון הסלולרי בגלגולו החדש, מהווה מפגע חמור ומסוכן עוד יותר. כמכשיר קטן וזמין, ב''פורמט כיס'', המאפשר לנושאו להשתמש בו כ''עמדת בידור ניידת'', המאפשר לקשר את האדם בכל מקום ובכל רגע לזוהמת וחלאת העולם הגדול.

כצפוי במקרים כאלה, ניכרת גם תופעות של התמכרות חולנית לאלמנטים הבידוריים שבמכשיר, עד שגם מומחים הרחוקים מתורה מביעים חרדה מהנזקים הנפשיים שהוא גורם להם ולילדיהם.

בשנים האחרונות נודע יותר ויותר על סכנות הנמצאים במכשירים הסלולריים החדשניים. הורים ומחנכים השמיעו זעקות שבר על הנזקים הבלתי הפיכים, שנגרמו גם לשומרי תורה, ובפרט בקרב הדור הצעיר. נוצר מצב מדאיג, שבמקום השימוש הענייני של הטלפון לניהול שיחות חינוכיות, הוא הפך למוקד של מרעין בישין. ישנם אנשים שלא היו מעלים על דעתם להכניס לביתם תקשורת רחובית ומכשירי טומאה מכל סוג שהוא, אבל אינם שמים שם לב כיצד אותם מכשירים עצמם חודרים לביתם ונכנסים אל מוחותיהם של ילדיהם! כל מי שמודע לחומרת הבעיה מבין, כי אין כל מקום לאדישות ושאננות.

באופן טבעי התופעה ההרסנית רק תלך ותחמיר, תלך ותחריף ומחובתינו לעצור את המגיפה שלא תפיל חללים נוספים ח''ו ובכדי שלא נהיה בגדר צועקים על העבר ח''ו. אין לזלזל בסכנה זו. לפני שני דורות, כאשר פרצה תנועת ''ההשכלה'' וחדרה גם לכמה מיושבי בית המדרש, רבים לא העריכו את תוצאותיה הרות האסון. בתחילה היה נראה, כי גם בני ישיבות שהציצו בספרי-מינות ודברי הבאי אלו, נשארו, לפחות במידה מסוימת, בני תורה מן המנין. אך תוך זמן קצר התגלתה האמת המרה והמחרידה.

כמו פרי שחיצוניותו מרהיבת עין, אך כשפותחים אותו מתגלה כל הריקבון הפנימי, כך צמחו אז כמה וכמה חובשי כיפה ויודעי ספר, שבלבושם וסדר יומם נראו כחלק מכלל חובשי ספסלי בית המדרש, אך בתוכם פשט ריקבון פנימי, מינות ואפיקורסות, שבסופו של דבר דחה אותם מחוץ לביהמ''ד.

הדברים ידועים, בדורנו השטן החליף את מרכולתו, מהפיתויים השכליים בהן השתמש בדור ההשכלה עבר עתה לפיתויי חומרנות ונהנתנות. כעת הוא צד נפשות יקרות תוך שימוש בגירוי התאווה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

בפיו הוא טוען שמדובר ב''מכשירים הכרחיים'' כביכול, ובידיו הוא מסתיר את המפגעים המוסריים והרוחניים הנוראים הכלולים בהם. אך כל מי שעיניו בראשו מבין, כי אם לא נאמר למשחית הרף, אזי חלילה תהיה בכך בכיה לדורות.

הענין אינו נוגע רק לאותו צעיר המחזיק במכשיר ומביא עצמו לידי ניסיון, אלא לכל סביבתו הקרובה. שכן, אם נזכיר שוב את הדוגמא ההיסטורית הכאובה של הקלקול שפשט בכמה ישיבות ע''י תנועת ההשכלה לפני כמאה שנה, התברר פעמים רבות, שתפוח רקוב אחד הרקיב את כל סביבתו הקרובה.

כל הסכנות במכשיר אחד

האמת היא, כי בלא משים ובתהליך הרסני של ''היום אומר לו עשה כך'' נקלענו למצב שקשה להעלותו על הדעת. אף אחד לא היה מעז לשאול, על שום מה בחור שבכליו ימצא רדיו ועיתונים פסולים, אינו ראוי להיקרא בן ישיבה. על אחת כמה וכמה, אילו חלילה היו כאלה שיחזיקו בחדרם מכשירי טלוויזיה. הדבר פשוט וברור לכל. והנה, למרות שמתברר, כי הטלפונים הסלולריים טומנים בחובם סכנות לא-פחותות ואף אולי חמורות יותר, ישנם עוד בחורים והורים שמתקשים להבין את חומרת הבעיה ואת הצורך החיוני במאבק נחוש נגד חדירת טומאת הרחוב אל היכלי הישיבות.

אילו היו לפני כמה שנים אומרים לנו, כי יבוא יום ויסתובבו בחורים צעירים ובידיהם מכשירים טכנולוגיים שמהווים פתח לחדירת כל תועבות העולם, ויהיו כאלה שיחזיקו למעשה ''טלוויזיה בפורמט כיס'', ועדיין יהיה צורך להסביר להם את חומרת הבעיה ולשכנעם שהדבר אסור, היינו כולנו בטוחים שמדובר במצב דמיוני ובדיוני שלא יעלה על הדעת.

זקני פוסקי הדור הכריעו כי צריכים להתייחס אל הטלפונים הסלולריים כאל ''אביזרייהו דעריות''! ואין לראשי הישיבות לרחם בעניין זה כלל וכלל. אין צורך לבאר את משמעות ההגדרה ההלכתית הנוראה הזו שנפסק עליה בשו''ע: 'יהרג ואל יעבור'.

החלטתם הנחרצת של גדולי ישראל מהדהדת בחלל העולם: בחורי הישיבות הקדושות ותלמידות 'בית יעקב' לא ישתמשו במכשירים הסלולריים כלל! אין לבחור מה לעשות עם מכשיר סלולרי ובוודאי שאין מקומו בין כותלי הישיבות והסמינרים. דבר זה הוא מחוץ לתחום עבורם. מדובר אפוא במאבק נחוש על משמר צעירי הצאן בישיבות הקדושות ובסמינרים, ואין כאן מקום לספקות והתלבטויות, כשם שאין מקום להקל ראש בכל ענין אחר שהיה נוגע לאביזרייהו דעריות. יש לומר ''לא'' באלף רבתי לאויב מבחוץ, המאיים עלינו מבית.

אין אפוטרופוס לעריות בכל גיל ומצב

חז''ל הקדושים למדונו שלא יאמין האדם בעצמו עד יום מותו (אבות ב,ד) ו'כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו' (סוכה דף נב.). הדברים חדים וברורים. המערכה אינה רק על נפש בני הנעורים שאינם מבוגרים דיים לשמור ולחצוץ בפני רצונם, יצרם ודמיונם. מערכה זו היא על נפשם של כל כלל היראים והחרדים לדבר ה'. יצר-הרע ורוח השטות וההפקרות אינן פוסחות על איש, הן נמצאות בכל מקום. הסכנה היא בכל גיל ובכל מצב.

החלטתם הנחרצת והברורה של גדולי ישראל שכולם כולל המבוגרים, יחזיקו מכשיר לדיבור בלבד אשר חזותו תוכיח עליו שאין בו מאומה מלבד דיבור מעידה כאלף עדים על גודל הסכנה וחומרת האיסור. רבותינו הזכירו בשם חז''ל שאיש אינו יכול לומר 'גיבור אני' – 'ברור לי שלא אכשל', או: 'לי זה לא יזיק'. שהרי אמרו חז''ל (כתובות דף יג:) ש'אין אפוטרופוס לעריות', עם היצר הרע אי אפשר להילחם, וק''ו שברגע של ניסיון אי אפשר לעצרו, שאז הוא בוער כאש, מה שיש זה רק לברוח מפניו ולא להיכנס עמו לניסיון כלל.

מי מחנך את ילדינו?

נראה מגוחך למדי העובדה שישנם הורים אשר טורחים למצוא לילדיהם את החינוך המעולה ביותר, מתאמצים ללא לאות אחר המוסד החינוכי המושלם והמסור ביותר, ולעומת זאת נותנים פורקן לילדים בקריאת ספרים ועיתונים, צפיה במחשב, שימוש בסלולרי וכדומה – המחנכים את הילדים להיפך הגמור מחיי תורה, ומשרישים בהם רצון לפריקת עול, חיי בילוי והנאות העולם.

בסקרים שנערכו בשנים האחרונות הוכח כי ירידת הקשר האישי בין הורים לילדיהם, באה במקביל לעליית השימוש במדיה התקשורתית, ולבסוף גם בתקשורת המחשבים. גורמים אלו הרסו את עומק הקשר הבין-אנושי בכלל, ושברו טוטאלית את התא המשפחתי בנקודה הקריטית ביותר, הלא היא תשומת הלב של ההורים לילדיהם.

פלישת המדיה התקשורתית אל הבית פנימה, הביאה עמה תרבות בילוי, שגם אם לא נתחשב בתכניה המושחתים, האלימים והפסולים, השתלטה על נתח גדול של זמן, שבעבר היה מוקדש לתחזוקתם של הקשרים האישיים בתוך הבית. לצד זאת, נכנס לבית גם גורם חינוכי חדש, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם השקפות ההורים. היינו שמעתה, בזמן שנותר להורים לשם חינוך והשפעה על ילדיהם, עליהם גם להתמודד מול גורם ''מחנך'' מתחרה (פסול בדרך כלל), הנמצא עם הילדים שעות רבות, ויש לו כלים טובים יותר לפיתוי ושכנוע.

הופעת המחשב והטלפון הסלולרי, שפועמת בהם אסטרטגיית התקשורת במלוא עוצמתה, הוסיפה חידוש גדול: קשר בלעדי עם הילד ללא שום אפשרות פיקוח של ההורים! אם בעבר, ההורה היה לכל הפחות יודע למה הוא חושף את בנו, כיום אף ידיעה אלמנטרית זאת נמנעת ממנו. בכך נותקו גם הנימים האחרונים שעדיין קשרו בין אותם הורים לילדיהם.

המאבק על עמדת ההשפעה בבית

דומה שהלקח העיקרי מכל זה הוא, שאסור לאף הורה לוותר אף במשהו, על שום עמדת השפעה על בני ביתו. בעמדות אלו עלינו להחזיק בקנאות רבה, שכן, חיש מהר מתמלא כל חלל ריק בגורמי השפעה מזיקים. עלינו לדעת שהתקשורת הכתובה והמשודרת היא ה'מחנך' העיקרי של בנינו ובנותינו! ככל שהיא מעניינת וצבעונית יותר היא מעמיקה לחדור ותוצאותיה הרסניים ובלתי הפיכים.

בעולם המערבי יצרני המשחקים והסרטים, כוכבי הזמר והשדרנים, הם ורק הם, מעצבי צורת הדיבור, החשיבה, השאיפות וערכי המידות. וצריכים לפקוח עין שתופעה זו לא תחדור גם למחנינו.

על כן יש להורים להחמיר ביותר את הפיקוח על כל חומר הנכנס אל הבית פנימה. ועל הכל, אין לחפש תחליף לחובה הנעימה המוטלת על כל הורה שחרד לגורל ילדיו, לתת להם תשומת לב עשירה ובונה. אין תחליף לחמימות המשפחתית כחוסם בפני כל ניסיון חדירה חיצונית.

כציבור שעד כה שמר על עצמו חרף הפיתויים המצויים מעבר לגדר, וכמי שרואים מדי יום את תוצאותיה של הנפילה בפיתויים אלו, תהיה זו קלות- דעת שאין למעלה ממנה, לגלות חולשה בעוז ההחלטה, להילחם ללא פשרות בסכנה החמורה ביותר שקמה לנו מזה עידן ועידנים, הלא היא סכנת התקשורת הסלולרית – שהיא כלי הניקוז המנקז בתוכו את כל הפרצות הסובבות אותנו.

הבה אם כן נתפלל כולנו, שהעמידה במאבק זה בהנהגת מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט''א, תעמיד בסופו של דבר אופני שימוש, שינצלו את יכולות הטכנולוגיה לטובת האנושות ולא לרעתה, ונקדש שם שמים ברבים.

לא לוותר על חינוך הילדים

הורים רבים 'מקפידים' על חינוך טהור בתוך הבית פנימה, ומאידך מעלימים עיניהם מהחינוך המסיבי שסופגים ילדיהם 'בחוץ'! ממה שעיניהם רואות ואוזניהם שומעות ומהחברה הבאה עמם במגע. העלמת עין זו גובה מחיר כבד גם מצעירים תמימים שעד לא מזמן היה ראשם ורובם בעומקה של סוגיה ולא הסיחו דעת מתלמודם.

לתמימים אלו לא היה טלפון סלולרי פרטי. הם לא ידעו מה מכשיר זה צופן בחובו. אבל ל...חבר היה! פעם אחת – פעם ראשונה- גילה החבר המושחת לבחור הטוב, באמת הטוב, את הפלא-פלאים של הטלפון הנייד, ובבת אחת השחית את נפשו. מאותו רגע התהפך הבחור מטוב לרע.

לעיתים בחור טוב לוחץ על אביו כמה הוא זקוק לטלפון נייד, והאם תומכת בבקשת הילד שהרי באמצעותו תדע תמיד איפה הוא, פחות דאגה... חשד-קל לא עולה בליבם של ההורים הטובים והמסורים. הלוא הוא ילד טוב, וראש-הישיבה מעיד שהוא לומד טוב – למה לחשוד? והדברים אמורים גם לבנות ישראל! כאשר נוכחו ההורים, המשגיח וראש-הישיבה, בשינוי המהפכני אשר חל בבחור, איך הוא צולל במדרון ללא התרעה מוקדמת – נזכרו: ''אולי גילה כמה דברים פסולים דרך הטלפון הנייד?!'' אותם בחורים לא שינו לבושם, לא עיוותו את דמותם החרדית, אבל הלב והמוח נפגעו קשות.

הורים רבים אינם מודעים איזה שאול-תחתית יש במכשיר הקטן. למען האמת, גם מחנכים רבים בישיבות ובסמינרים לא ידעו מה צפון בטלפון הנייד.

עד שמכשיר זה לא עשה שואה והשחית רבים, לא הבינו מהיכן הירק הנחמד של הבית נובל רוחנית.

להכשיר בתינו ממפגעים רוחניים

התרגלנו בשנים האחרונות לתוויות של ''הכשר'' לכל דבר הנכנס לבתינו.

מאקונומיקה וחומרי ניקוי ועד לכל מה שאנו מכניסים לפינו, אפילו הצלחות והכלים החד פעמיים זוכים להכשרים מכובדים. בשנתיים האחרונות זכינו שאף על צניעות הבגדים הקימו בתי הדין הכשר מהודר.

משום מה המכשיר הקטן שבקלות יתירה נהפך למלכודת הנצמדת לאוזניים ולעיניים שעות רבות ביום, ישנם אנשים שחושבים שלא צריך הכשר מהודר.

אם על אקונומיקה ששוטפים עימה רצפות יש הכשר, מדוע שלא נזדקק לבדוק ולפקח את החומרים המסוכנים שבהם ''רוחצים'' את אוזנינו, עינינו, מוחנו וליבנו שעות רבות ביום?! איך זה קורה שבבתים שמשגיחים שלא יכנסו אליהם חברים לא ראויים ונאסרת הכניסה לחומרי קריאה מפוקפקים, מכניסים במו ידיהם מכשיר שע''י מספר הוראות יכול להתהפך לכיעור שבכיעור, מכשיר שדבוק לאצבעותינו שעות רבות והוא מלא בחומר נפץ מסוכן לנפשותינו ולנפש ילדינו. מבלי משים נעשו רבים מאיתנו ריקנים ומלאים רפש וטיט.

אנשי חינוך טוענים שאם מצב זה ימשך המסרים החינוכיים התורניים אותם אנו מתאמצים להנחיל לדור הצעיר, לא ישפיעו עליו באותה מידה של טוהר כבעבר כי הטלפונים האלו מזהמים את כל האווירה. כבר לא מדובר בהפסקות באמצע הלימוד, ביציאה ''לשיחה דחופה'' באמצע התפילה או השיעור, מדובר בקרעים קרעים שהתורה נעשית, ועימה נקרע לחתיכות האדם עצמו. המלחמה האמיתית העכשווית היא על נפש בני בתינו, על התוכן שנמצא בנפשם, על מה אוזנם קרויה ועל מה תרים אחר עיניהם.

ההורים צריכים להוות דוגמא חיובית ולהתרחק אף מסלולרי מאושר [שאינו הכרחי] כדי שהצעירים יוכלו לשמור בכל תוקף את התקנה שלא להחזיק במכשירים סלולריים בשום אופן, גם ''כשרים'', צריכים הגדולים להוות להם דוגמא אמיתית. התייחסות הורי הצעירים למכשירי הטלפון הניידים חייבת להיות בהתאם! כלומר, חייבים אנו להפנים באורחות חיינו, שגם עלינו המבוגרים, להתרחק ככל האפשר מהמכשירים הניידים, בבחינת: ''הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו''. באופן זה הצעירים יראו שגם אצלנו מכשירים אלו הם כלי מאוס ויקל עליהם קיום התקנה.

איננו מתעלמים חלילה מהעובדה שישנם אנשים הזקוקים למכשיר זה לצרכים דחופים ועל כן אינם יכולים לוותר עליו לגמרי. אבל לפחות מוטלת עליהם החובה לא להשתמש במכשירים אלו לצרכים מיותרים, לעניני נוחיות בלבד. הרבנים התירו בדיעבד את השימוש במכשיר סלולרי כשר לצרכי פרנסה ודברים נחוצים, אך מי התיר לנו את השימוש בו בכדי לאחל מז''ט לחבר שגמר שידוך, או למי שנולד לו בן.

מי התיר לנו להשתמש בו כדי להתעדכן או לעדכן בחדשות הכלליות או בחדשות אנ''ש, לדברים אלו יש טלפון בבית. אם נשכיל ונקבע בלבנו שכל ההשתמשות במכשיר זה היא בדיעבד, אם נתבייש בעצמנו להחזיקו בידנו, נצליח בע''ה להרחיקו כליל מצעירי הצאן אשר יצרם מתגבר ומתחדש עליהם להחטיאם ולאבדם משני עולמות חלילה. (המאמרים בפרק זה מתוך חוברת זמן אויר)

פרק ח' - חובת הציות לגדולי ומאורי דורינו שליט''א ''ככל אשר יורוך''

''ועשית ככל אשר יורוך''

בהתאסף ראשי עם וקהילות הקודש לעבוד את ה' יתברך ומסכימים הסכמות להעמיד להם מצוות, הנה הם מקדישים את השם יתגדל ויתקדש, שנאמר (דברים לג, ה) ''ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל''.

ונאמר (תהילים פט, יט) ''כי לה' מגננו ולקדוש ישראל מלכנו, מאוד נעלה''.

שהקב''ה מתעלה ומתהלל באסיפתם ועבודתם. והאיש הפורש מדרכי הציבור, הנה הוא כמקטרג על הסכמת עבודת השם. והריהו כיוצא מכלל המקדשים את השם ומראה עצמו כי לא יחפוץ להיות בסודם ולהכתב בכתבם. והנה הוא מחלל את העבודה, והוא מכלל הכיתות שהן בוזים את דבר ה' ואין להם חלק לעולם הבא. והשנית - כי הם מניאים [מבטלים] לב חלושי הדעת בפרישתם מדרכי הציבור והינם מן המחטיאים את הרבים. (רבינו יונה ע''ה בספרו שערי תשובה שער השלישי אות קסח)

נאמר בתורה (דברים יז, י), ''ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך'', מכאן למדו חז''ל שיש מצוה לשמוע בקול בית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו אותנו בדרכי התורה באסור ומותר וטמא וטהור וחייב ופטור ובכל דבר שיֵרָאֶה להם שהוא חיזוק ותיקון הדת וכו', שהכל מצווין לעשות כל אשר יורו.

ובכלל המצוה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן במצות השופט, כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו, וכמו שדרשו חז''ל (ראש השנה דף כה:) ''ואל השופט אשר יהיה בימים ההם'', יפתח בדורו כשמואל בדורו, כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו. והעובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה בכל אשר יורו, מבטל עשה זה.

וענשו גדול מאד, שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת בו, ודבר זה ידוע לכל מי שיש בו דעת. (ספר החינוך, סוף מצוה תצה)

יש לשכנע אפוא את כל מי שעדיין לא יישם הלכה למעשה את הוראת גדולי הדור, לא יחפש לעצמו סיבות כאלה ואחרים, אלא יקיים בעצמו את הציווי ''מי לה' אלי''. ובאמת יש להתפלא מאוד על התופעה השלילית הזו, שיש אנשים בציבור שאינם מזדרזים למלא אחרי הוראת הגדולים, תופעה שלא היתה נמצאת פעם כלל בציבור יראי השם. ויש כאן לימוד גדול עבורנו. כי כאשר גדולי הדור שליט''א מפרסמים חוות-דעתם בעניין מסוים, וקובעים ששומר נפשו ירחק מהדבר ההוא, אין כל זכות לאנשים פשוטים להביע אף הם את 'דעתם', ולקבוע דעות משל עצמם.

על אלה ושכמותם לדעת שזכות ההחלטה בעניינים אלה נתונה אך רק לגדולי ישראל, שלא פגמו בעצמם במאומה, מילדותם ולאורך נעוריהם, וכל שנות חייהם עד עצם היום הזה עברו עליהם בעמל תורה, בעמל תפילה ובעמל במצוות שבין אדם לחבירו. רק להם ניתנת הסמכות להחליט בדברים הנוגעים לכלל ישראל, ואנחנו צריכים להישען עליהם ועל החלטותיהם בלא כל פקפוק.

ברור לכל, שגדולי ישראל לבדם אינם יכולים לבצע את המהפך בפועל.

הם מאירים את עינינו, מתווים את הדרך, נותנים את הכוח, ויוצרים את האפשרויות, הן האפשרות הטכנית על ידי החלת איסור בכוח התורה ואיחוד כל הכוחות להגשמת המטרה, והן ביצירת האפשרות שמן השמים יסייעו לכל מי שהולך בדרך זו. ההכרעה המעשית של המערכה נמצאת כולה בידי הציבור.

וצריך לדעת לתפוס את ההזדמנות, ולנצל את הכוח שנמסר לנו על ידי מאורי הדור. (הגר''י זילברשטיין שליט''א בספר עלינו לשבח ח''ו עמ' קלח- קמג)

התבטלות לדעת תורה

שלומי אמוני ישראל חונכו מאז ומתמיד על ביטול. ביטול עצמי לחלוטין לדעת תורה, ביטול עצמי לחלוטין לגדולי תורה. לא שאין לו לאדם דעה עצמית, לא שאין לו הבנה עמוקה, לא שהנו חסר השכלה וידע. יש ויש, ישנו הבנה, ישנו דעה עצמית, והדעה וההבנה לא עלו תמיד בקנה אחד יחד עם דעת הרבנים וגדולי התורה, פעמים רבות היו אלה הבנות נוגדות את דעתם והבנתם של גדולי ישראל, אלא שהיו אותם שלומי אמוני ישראל מבטלים דעתם והבנתם לדעת גדולי ישראל, הבנתם הוסטה הצידה והיטו עצמם לדעת גדולי ישראל, עשו כנגד הבנתם הם, להיפך מדעתם שלהם, שהם בטלו דעתם לדעת גדולי ישראל לחלוטין.

וכיום לדאבוננו יצה''ר מנסה בכל כוחו לחדור למחננו בדלת האחורית, יצה''ר הצטמצם והצטנף לו בתוך הטלפונים המזעריים המונחית בכיסים ולפעמים בכיס הסמוך ללב, ומשם הוא שולח זרועותיו לכל עבר, ולא אחד ואחת נטרפו ונתפסו בזרועותיו הארסיות של הנחש הזה, ובבתים רבים רבה התאניה והאניה. גדולי ישראל שהתכנסו בכנסיה לש''ש לעמוד בגדר הכריזו מלחמת חרמה באותם מכשירים זורעי אימה וחטא, גם הקימו ועדת רבנים המורכבת מכל החוגים של היהדות החרדית שיחפשו ויגבשו מכשיר חלופי שישמש כמכשיר עזר למי שזקוק לו למלאכתו או לרווחתו (משום שהגענו למצב שאיסור שימוש בפלאפונים הוא בבחינת גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה), אך בלי שיצה''ר יוכל להצטנף בו. ישבו הרבנים על המדוכה, עמלו ועבדו, חיפשו ובלשו עד אשר הגיעו לידי הסכמה על מכשיר כשר ומאושר, וחובה עלינו לציית לדעת של גדולי דורינו שליט''א ''ועשית ככל אשר יורוך''. (המחנך הר''ר פוברסקי שליט''א, הובא בחוברת למען הדור השלישי)

''לא תסור ימין ושמאל''

זכות הקיום של עם ישראל מאז ועד עתה. חוט השדרה של עמידתו איתן מול כל פגעי הימים והזמן. יכלתו להיות ניצב כארז מול כל הרוחות הרעות שטלטלוהו מיום היותו לעם הלא הוא הביטול העצמי כלפי גדולי ישראל.

היכולת לקיים במלואו את הפסוק ''ועשית ככל אשר יורוך''. הרצון להמשיך תמיד בסיסמה של 'נעשה ונשמע'. 'נעשה ונשמע' צעקה וזעקה שהדהדה בראש חוצות, היא סוד הקיום של עם ישראל. ומשמעותה, אינני חכם, אני לא מבין, אני מניח בצד את השכל שלי ואני עושה מה שנצטוותי.

צרות רבות שארעו לעם ישראל לדורותיו נגרמו בגלל שהיו חכמים בעיניהם, הם הבינו יותר טוב. ממצרים יצאו רק חמישית מבני ישראל בגלל שארבע חמישיות היו 'חכמים'. סבלו מדתן ואבירם בגלל שהם היו 'פקחים'. התגוללו ארבעים שנה במדבר משום שהמרגלים הבינו טוב יותר. קרח וסיעתו גם הם היו משכילים, הם שאלו בחכמה איך הדין של טלית שכולה תכלת... האיך הדין בחדר מלא ספרים... ומה עלה בסופם? בניו של קרח נצלו. הם לא נספו יחד עם אביהם, משום שהם היו מחונכים בהתנהגותו של אביהם שכבד את התורה וכבד את משה רבינו, ולכן כשמשה רבינו הגיע אליהם הם קמו לכבודו ולא קמו כנגדו. ללמדך האיך ההתנהגות של האבא יכולה להציל דורות. מאידך ההתנהגות של האבא יכולה להרוס חלילה דורות.

גדולי ישראל יצאו חוצץ, קול ברמה נשמע על ההרס של הסלולרי למיניהם.

והאמת היא שכל אדם בתוכו פנימה אינו זקוק לדבריהם ולזעקתם, שהרי כולם יודעים את האמת וגם מי שחיפש ומצא נימוקים, תירוצים והסברים שהוא זקוק ומוכרח לסלולרי כאויר לנשימה. וכאשר אדם מתפלל מדי בוקר את 'ואל תביאני לידי חטא. ולא לידי עון, ולא לידי נסיון, ולא לידי בזיון, ותרחיקני מיצר הרע', מסתמא הוא חושב בין היתר על הסלולרי ומתפלל בעומק הלב שהילדים והצאצאים ינצלו מיצר הרע וההרס שנגרם מהסלולרי, אולם גדולי ישראל שליט''א אלו שעליהם נצטוונו ''לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'' - אפי' אומר לך על ימין שהוא שמאל, הבינו כל זה, ולמענך ובפרט למען ילדיך, למען הדורות שמאחריך הורו למעשה לזרוק לגמרי את הסלולרי שאינו מאושר (כדרך שעושים הבעלי תשובה עם מכשירי הטלויזיה שלהם) והקימו ועדת רבנים מורכבת מכל החוגים שתגבש מצב תחליפי נסבל.

ומה יענה אבא לילדיו הקטנים, שבעיניהם הקטנות והמבינות שואלים, מדוע אינו שומע לדברי הרבנים, מדוע הוא יותר חכם מהם, מדוע אינו יכול לקבל את הדברים בבחינת נעשה ונשמע. מה יענה להם כשיגדלו וישאלו או יתרצו עצמם; האם הוא שמע בקול גדולי ישראל?! האם 'הוא' לא הבין טוב מהם, וכעת גם הם הילדים הקטנים מבינים טוב מהם! אותו אבא ידפוק את ראשו בקיר וימרוט את שער ראשו ויחפש פתרונות כיצד להחזיר את בנו למוטב, אמנם החכם עיניו בראשו, ישמע להוראת גדולי ישראל ומיד יזרוק את הסלולרי כדי שלא יהיה מאוחר מדי. (המחנך הר''ר ברגמן שליט''א, הובא בבטאון למען הדור השלישי)

על ההורים להוות דוגמא אישית למצוות ''ועשית ככל אשר יורוך''

כל אבא שעדיין לא ציית להוראה החמורה של גדולי ישראל, צריך לזכור שהדבר הזה עלול להיות בעוכריו, ובצורה החמורה ביותר. שכן כאשר הוא יבוא ביום מן הימים אל בנו, ויאמר לו לעשות כך וכך, עלול הבן להחזיר לו במטבע-לשון בוטה ולומר: 'וכי אתה אבא שמעת לקול הצו של גדולי הדור'?! וכי איזה חינוך נותנים בכך ההורים לילדיהם?! הרי כל מאורי הדור, עליהם אנחנו נשענים, הורו באופן הברור ביותר, שמוטלת חובה על כל אחד ואחד לדאוג לכך שלא יהיה מכשיר לא-כשר במחיצתו, וכיצד זה שרואים אנשים הנוהגים את ההיפך מזה?! אתמהה! (הגר''י זילברשטיין שליט''א בספרו עלינו לשבח ח''ו עמ' קלח - קמג)

וע''כ חובה עלינו לחנך ולהדריך ולתת דוגמא לילדינו וצאצאנו לחינוך של ביטול ההבנה והדעה העצמית בכל התחומים מול דעת גדולי ישראל שליט''א.

נתאר לעצמנו תסריט מציאותי לחלוטין, שאבא נתקל באיזו בעיה עם הבן או הבת, ומנסה להסביר לו בכל אמצעי השכנוע כי דרכם זו או התנהגות זו איננה טובה עבורם ואיננה נכונה מסיבות שונות, אך הבנתו של הילד שונה מדעת האבא, הוא יסביר יוכיח וינסה לשכנע אתכם שהמצב אינו כ''כ נורא, ולא יקרה מאומה אם ינהג בצורה זו המנוגדת להבנת האבא ולדרך החינוך שמנחיל בביתו.

כצעד פשרה נשלף מפי האבא בצורה אוטומטית, נלך לרב או לראש הישיבה, ומה שהוא יגיד כן נעשה, ובסיום של נצחון יוסיף שהרי כך נאמר ''ועשית כל אשר יורוך''. ואז עיני הבן ילכסנו מבט אל מכשיר הטלפון של האבא ויחפשו את סמל הכשרות על המכשיר הסלולרי וישאלו את האבא בקול רעם אדיר וגרוע מזה בקול דממה דקה, האם גם אתה נהגת כך?! והאב ישפיל את עניו מתוך בושה נוראה. לכן כל הורה מורה ומחנך יעשו חשבון נפש למען חינוך הילדים הצאצאים ודור העתיד ולא ימתינו שכבר לא יהיה את מי לחנך! (המחנך הר''ר מ.פוברסקי שליט''א, הובא בבטאון למען הדור השלישי)

שיטת עמלק לגרום רפיון וקרירות

כאשר ניצבים מול מבול התופעות הקלוקלות, עלול להתפתח ח''ו תהליך של רפיון ידיים וייאוש, שהרי, איך אפשר להילחם נגד כל העולם. תחושת הפסימיות חודרת וטוענת שממילא הכל הרוס, ואין התחלה ואין סוף לחזיתות שעלינו להילחם בהן. טענות ''אשר קרך'' אלו מקבלות עוצמה רבה כשהן מופיעות עם בליל של ציטוטים הלכתיים: כ''גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה'' ו''מוטב יהיו שוגגין'', ו''מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע''.

שיטה עמלקית זו הסיבה לכל החורבנות הרוחניות הגדולות בהיסטוריה היהודית. פורצי הגדר בכל הדורות הכניסו פשרות וחידושים בדת, רק מתוך ציטוטים אלו ואחרים. על דגלם חרטו שחובה 'לרדת אל העם – להבין את צרכיו' וכן הורידו את מחיצות ההפרדה בין שומרי הדת למהרסיה, וכל הקדוש והזך נהפך לחולי-חולין.

אווירת הרחוב שחדרה לחלקים רבים מעמינו גורסת, שבתופעה שקשה ללכת נגד הזרם ולהיראות שונה – אין להלחם נגד המציאות ויש להשלים עימה. אווירה זו היא היא ששלחה לאבדון רוחני מיליוני יהודים שהיגרו מאירופה לארצות הברית, לפני כמאה שנה. בכל פירצה חדשה שחדרה, כבר התעלמו לחלוטין מהפרצות הקודמות שהרי היא כבר 'עבירה ישנה' – 'עבר ושנה נעשה כהיתר'. ברוח זו הצליח עמלק לפגום ביסוד היהדות שהוא השמירה על רוחניות העם וניתוקו המוחלט מרוח ההתבוללות, הפורקן וההפקר.

לדאבונינו ישנם גם בתוך מחננו ''אנשי חינוך'' הממליצים שלא לטמון את הראש בחול, כביכול, והיות שאי אפשר להסתיר כלום מעיני הצעירים הרואים ויודעים הכל. חובה לצעוד, יד ביד, עם הקידמה המודרנית – ובזהירות ללמדם כל מה שאפשר להתיר עד גבול האיסור הגמור. על שיטה זו נאמר: שהשטן מחביא את כליו בתוך ארון הקודש.

מתוך בתי המדרש. ישנם אנשים המחזיקים בטענות מסולופות המתירות את כל הסייגים והגדרים עד שאין חציצה בפני היצרים ולבסוף פורעים בעם את פורענותם. כידוע תופעה זו היתה דרכם של קברניטי ההשכלה, ותוצאותיה הבאושים של תלמידיה שנתקיים בהם: ''מה יעשה הבן ולא יחטא'' טופחת על פנינו עד היום .

אלו חלק מחורבנות ''דעת בעלי בתים'' שהיא הפוך מדעת עמלי התורה היונקים מעץ החיים והקובעים שאי אפשר לעמוד בניסיון מול היצר ויש לברוח מכל מגע חזיתי עמו, רק הגדרים והסייגים שומרים מן החטא והנפילה.

בכל פירצה שג' עברות חמורות תלויות בה, או שהם תקלות הנוגעות בעצם שמירת קיום האומה, צביונה וגידורה מהתבוללות בעמים – אין שום פשרות. כפי שבעבודה זרה ובפיקוח נפש אין עושים משחקים! כך בגילוי עריות, וכל הדומה לכיעור אין משחקים והיתרים מדומים, והם ואביזרייהם ב''יהרג ואל יעבור''.

ע''י הציות לפסקי רבותינו מכניעים את עמלק המחטיא הגדול והמפורסם של עם ישראל אשר מפריע לנו תמיד ברגעים הנעלים ביותר, ברגעים של עת רצון להתגלות ה', הוא כידוע, עמלק! עמלק שהחטיא את ישראל ברפידים ידע שכדי להפיל את עם הקודש צריך תחילה להחטיאו, וזאת לעולם לא יוכל לעשות בגלוי. עד היום מאמצים צאצאי עמלק את דרכו של סבם – עמלק הראשון: ''ויזנב בך כל הנחשלים אחריך'' – מחפשים מקום אשר רבים נכשלים בו ודרכו חודרים לבתי ישראל.

לכאורה, גם אופן הכרעת עמלק והשמדתו נלמדת מאותה מלחמה ראשונה – תמיכת העם בידיו של משה לבל ירדו מטה. רק ציות העם לפסקי ההלכה של גדולי הדור העומדים בפרץ, רק התאמצותם בקיום הפסק לאורך זמן – אפילו שידי משה כבדים וקשה לנושאם. אבל הדרך היחידה לחלוש את עמלק לפי חרב היא לתמוך בידיו של משה, ללא פשרות וויתורים, וכך להרימם לשמי מרום.

טענות עמלק ''אשר קרך''

מי שסבור כי היצר ירים ידיו לאלתר ויכנע ללא קרב, כנראה שאינו מכיר את שיטותיו. יש בשוליים כאלו המזלזלים בכל דבר שבקדושה, ומנסים לקרר את האמבטיה הרותחת בכל דרך המצויה בידם. הם משמשים כעת כחילותיו של היצר הרע להכניס אווירת 'אשר קרך' ומפגינים זלזול במאבק בקרב היראים.

היצר הרע יודע שהצלחתו של המאבק מותנית בנחישות ובעקביות שבניהולו, וזאת הוא מבקש להרוס.

רבים טוענים: מדוע עליהם להחליף את הסלולרי שבידם. בדיוק כפי שעד היום השתמשו ולא נכשלו, ולא עולה על ליבם ח''ו לשנות את המסלול הכשר שלהם ולהיכנס ח''ו למסלולים פסולים, כן הלאה בע''ה יתמידו בזה. א''כ מדוע עליהם להחליף את המכשיר שבידם? התשובה כמובן שגדולי ישראל שליט''א הורו כך! א''כ זו דעת התורה הצרופה שחובה עלינו ליישמה! ולאמיתו של דבר הדברים ברורים, וכך כתבו חז''ל (אבות ב, ד): 'אל תאמין בעצמך עד יום מותך' שיוחנן כהן גדול שמונים שנה שימש בכהונה גדולה, ומתוך גדולתו וקדושתו ניכנס לקודש הקודשים בשלום ויצא בשלום, בלי שום מחשבת פסול קטנה, ואעפ''כ לבסוף, בגיל תשעים ושלוש לפחות, נעשה צדוקי! האם יש מישהו בדורנו שיכול להידמות לצדקותו ודרגתו של יוחנן כ''ג לפני שנעשה צדוקי?! אותם מאות שירדו לתהום מהסלולרי מוכיחים כמאה עדים שמי שמביא עצמו לידי ניסיון סופו לבוא לידי ביזיון ח''ו. כל אותם רבים שנפלו בסלולרי, משפחות של ת''ח מחד ומשפחות של גבירים ואנשי מסחר גדולים מאידך, כולם היו בטוחים שלא יכשלו. אלא שנפלו ברגע של חולשה, ומאותו רגע של חולשה שקשה לינצל מהם בכל יום...

להאמין שנצליח להתגבר על נגע הסלולרי

הכל תמהים איך דור המדבר נכשל בחטא המרגלים, וכי דור דעה שראה ניסים גלויים וקיבל תורה מן השמים, ייכשל בחוסר אמונה! ביכולת הבורא לכבוש את ארץ ישראל.

מרן החפץ חיים בספרו ''שמירת הלשון'' (חלק ב' פרק יט') מבאר כי טענתם היתה, כי בודאי לא ייבצר מהקב''ה לעשות מאומה, אך אנחנו איננו ראויים לכך, כי מי אנחנו ומה אנחנו שנזכה לזה. החטא של דור המדבר, שגרם בכיה לדורות, לא היה חוסר אמונה בבורא, אלא חוסר אמונה בעצמם! אבחנה זו נוגעת גם לימינו אנו. כאשר ישנם הורים ומחנכים שמרימים ידיים מראש מול מכלול החזיתות המאיימות על חינוך ילדינו, הדבר מבטא יאוש שנעשה שלא מדעת תורה, אותו ''דימוי עצמי נמוך'', לפיו ''אין סיכוי להילחם עם כל הבעיות'', ''אי אפשר ללכת נגד הזרם'' וממילא ''יש להרים ידיים ולהשלים עם המציאות'' – מנוגד בתכלית לכל מה שקיבלנו מרבותינו מאורי הדורות האחרונים.

אף פעם לא היתה 'מלחמת עמלק' מלחמה קלה. אף בימי משה כשהוריד ידיו גבר עמלק! כשמתייאשים ומרפים מן המערכה עמלק גובר ומטמא בכל סביביו. הוראה לדורות יש כאן! הדרך להילחם בעמלק היא רק ע''י יד נטויה בעוז ותעצומות ללא ויתורים ופשרות. רפיון במאבק – הורדת הידיים – השלמה עם המצב, מהווה סיבה ישירה ל'גבר עמלק' ח''ו.

על-כן, ראשית יש להיזהר מפני חוסר האמונה ביכולת העצמית להיאבק בס''ד בכל החזיתות והגזירות. אם יוצאים למלחמה מתוך רגשי נחיתות ומורך- לב מלאכתו של האויב נעשית קלה ויעילה יותר, ח''ו. אולם כאשר נעשה בכל יכולתינו להילחם בעמלק ללא פשרות נזכה שגבר ישראל בעז''ה. (המאמרים מתוך החוברת זמן אויר)

להסיק מסקנות הלכה למעשה

היום, לאחר צאת היוזמה הברוכה של הטלפון הסלולרי המאושר לדרך, משמשת סוגיה זאת תמרור, מראָה, שכל המביט בה רואה שם את פרצופו שלו ואת פני החברה החרדית כולה. כדאי מאד שלא להתחמק מחשבון הנפש האמיתי, גם אם הסלולרי הלזה הופך לסלו-רע-לי...

יש לגנות בכל לשון, למחות בכל תוקף כנגד אותם אנשים המשתמשים עדיין במכשיר שאינו מאושר, בטלפון טרף. מחוץ לאותם המקבלים טלפון חינם או חצי חינם ממקום עבודתם שאינו חרדי, שיפסידו ממון הרבה אם יוותרו על מכשירם; וחוששים לעשות שאלת חכם בענינם – קשה להבין איך מְלָאָם ליבם של הנותרים לצפצף על גדולי הדור, לצפצף על כל הקהל כולו, לצפצף על ההגיון הבריא המחבר בין החזקתם בטלפון אשר כזה ובין הנערים והנערות הסוטים מן הדרך, כשהמכשיר הטרף משמש כלי יסודי וחשוב להאצת הנפילה. היכחישו את כל שנכתב וסוּפר? היתעלמו מכל מה שהעידו גדולי המחנכים והרבנים? המילים החריפות המושמעות כנגדם, עד כדי ביטויו של ראש ישיבת ''באר יעקב'', הגרמ''ש שפירא זצוק''ל, לפני פטירתו, כי החרדים כבר החליפו ועברו כולם לטלפון כשר, ומי שלא עשה זאת עד-הנה, אינו חרדי – כל אלה אינם מרתיעים דיים? איזה דין ואיזה חשבון נותנים הם לעצמם, כאשר בכל תקופה קצרה נכונים הם, בנפש חפצה, להזיל מכיסם סכומים גבוהים בהרבה בעבור בשר ושאר דברי מאכל כשרים למהדרין – ורק בענין זה נותרת היד קפוצה, הלב והכיס אטומים? כיצד יתייצבו ביום הדין לפני הקב''ה, הלא תתקפם בושה בהתייצבם לפניו יתברך במכשיר ובבגדים צואים? מה יענו לשאלה הפשוטה: וכי באיזה נסיון נתנסיתם? איפה חשבון ההפסד כנגד שכר ההימנעות מהעבירה, מידי יום ביומו, מידי שעה בשעה? למה זה תמשיכו לצפצף בקולכם בזה הטרף: למה זה תמשיכו לצפצף על כל גדוליכם, על הגיונכם הבריא: מי ומה מעכב על ידכם? סרבני דעת-תורה, שעדיין מצמידים לאוזנם את מכשירי הטריפה הסלולריים, מאזקים אותם לבגדיהם - מאופיינים בחוש יצירתיות מפותחת, חסר תקדים. כל אחד וקשקושו שלו, שפע הגיונות עצום פיתחו להם היושבים על הגדר.

מגוון כה אדיר של טענות, מענות, טרוניות, נימוקים, הסברים, השקפות, קושיות ותירוצים, שאלות ותשובות – אשר על כיוצ''ב התבטא החפץ חיים זיע''א שישנם כאלו אשר קושיותיהם הם תירוצים למעשיהם ולתירוצים אין תירוצים.

דומה ועוד לא היה הסכמה כה רחבה כללית וגורפת, בדבר הנזקים, האסונות, תולדות מכשיר הטלפון הנייד. הכל יודעים כי הוא ששימש ומשמש כפותח-שער בפני הבא לטמא. אין מכחיש את דבר הסכנה הגדלה והולכת. עלינו לשבח את כל המתווכחים כולם, המודים בצורך הדחוף לפתור את בעיית הבעיות האורבת לפתח כל בית בישראל.

מובטחנו כי לא תישכח התורה מפי זרענו. ביטוח – אין לאף אחד, יהיה מי שיהיה. אבל תורה תחיה לנצח בתוכנו. אי אפשר לתורה ויהדות לשרור בבתינו יחד עם מכשיר הטריפה הלזה. עכשיו משנמצא הפתרון, בל ישלה עצמו איש, בכל מצב ודרגה רוחנית שהיא, כי רחוק הוא מן הסכנה. לו בלבד מפני חובת הערבות ההדדית אותה קיבלנו עלינו, עליה ענינו כולנו אמן. וברוך יהיה האיש שיקיים את דברי התורה הזאת. (הרה''ג מאיר ויסברגר שליט''א בספרו האמת על תילה עמ' 115-236)

מכתב אישי לצעירים - למה לא סלולרי?

פונים אלי צעירים רבים ותוהים, ''מה הבעיה להחזיק מכשיר סלולרי? הן מדובר בצורך תקשורתי, ומה הבעיה במכשיר כשר?'' חשוב שאקדים - אנו נמצאים בדור בו החושך יכסה ארץ, הבלבול הוא עצום וכוח הרע מנסה לגרום לנו להצדיק את נפילתנו. בעבר, טרום ימי המכשיר הכשר, הסלולרי היה בגדר אסור לכל בחור ישיבה באשר הוא. באותה תקופה לא שמענו תהיות מצעירים, ומה הבעיה במכשיר סלולרי? כולם ידעו שאדם המכבד עצמו, אדם העובד לפני מלך, בן תורה העמל בהוויות אביי ורבא, אין ראוי שיהיה מחובר להבלי העולם. ואם צריך להתקשר? הרי שבכל ישיבה עומדים מכשירי טלפון ציבוריים לכל דורש. או אז לא יכול הכוח הרע לבלבל את בן התורה לבקש סלולרי, כי זה היה כמו לבקש רכב, והגבולות היו ידועים.

מאז המצאת פטנט ה''כשר'' היו צעירים שתמהו ''מה הבעיה להחזיק סלולרי והלא הוא ''כשר''? זה כמו לאמור שלא אגע בעוגה כשרה למהדרין..'' אולם לאמיתו של דבר כאשר עלתה סוגיית הסלולרי על הפרק דרשו וחקרו הרבנים, ''אם ניתן הכשר על הסלולרי, מי ערב לנו שמכשירים אלו לא יכנסו אל היכלי הישיבות והסמינרים ויפגעו בעולם התורה?'' נענו אז והובטחו הרבנים כי העניין הוא רק עבור בעלי משפחות והובטח שהדבר יצויין בכל הפרסומות! ואכן, בפרסומים הראשוניים העניין הובא בהבלטה כי כל עניין ההכשר ניתן רק לבעלי משפחות החייבים את המכשיר לצרכי פרנסה! אולם דא עקא שבמשך הזמן החלו פרסומים על מבצעים יחודיים ומכירות של סלולרי בקרבת ישיבות מסויימות וכך נגרם שהרבה בחורים התחילו להחזיק סלולרי.

והנה בחוברת זו הינך רואה את קריאתם של גדולי ישראל הערים לנפילות היומיומיות של צעירים כתוצאה ממכשיר ''כשר'' ומכריזים כי זאת היתה החלטתם הראשונית - לבעלי משפחות בלבד! לכך, אל תביט בהכשר כמי שנוצר כדי להגן עליך, כי לצערנו, לא כך הוא. והתוצאות הכואבות זועקות בקרני רחוב.

בן תורה דע כי כאשר אתה מחזיק מכשיר כשר:

- ראשך טרוד מי ומתי מתקשר, וברגע שהסלולרי ירטוט בכיס הרי לא תוכל להשאר על מקומך בריכוז, כי תחשוב: מי יודע מה רצו ממני... ובזה אתה הופך את עצמך זמין להבלי העולם ומאבד את ההזדמנות היחידה בחייך בה אתה יכול להיות מנותק מכל הבלי העולם ולהיות עסוק בעלייתך הרוחנית גרידא.

- אתה נכנס לתחרות, כמה אני שווה? כלומר, כמה אני מבוקש. כמה מתקשרים אלי ולכמה אני מתקשר. ואם לחברך יהיו עשרות שיחות נכנסות ביום תחוש קצת נחות לידו, וכי אני לא כ''כ מבוקש...? וכי אותי לא אוהבים כל כך...? וממילא תפתח תחרות סמויה להרבות בשיחות כמה שיותר, ואז מתנפחים חשבונות הסלולרי על חשבון האבא שצריך לממן גם את הנייד, או שאתה נאלץ לממן את חשבונות הסלולרי שלך ואתה טרוד כיצד לכסותם. וכבר ראינו בחורים שנכנסו לסחרור חובות והליכי משפט כתוצאה מכך.

- אתה מעניק אחיזה ליצר הרע. הן לאדם תקופות של עליה וירידה. או אז ינסה היצר להפיג את כאבך וירידתך באמצעות מכשיר זה [כגון בשעת ליל שלא תירדם תתחיל לחשוב למי אתקשר, מי יפיג את שעמומי...] וכידוע רבו מאד המכשולות מכך.

- אתה מכריז על עצמך: אני קרבן החברה. זה שהולך עם הסחף ואינו יודע לכבד את מעמדו ועתידו. אתה רוכש לעצמך יצר רע בכיס, בנוסף לזה הנמצא לך בלב. וכי יש מי שיכול על אחד שאתה רוכש לך שני? נכון, טרם הרכישה ינסה היצר למצוא אין סוף הצדקות לסיבת הרכישה, הוא יטביל החלטה זו במצוות ''כיבוד אב ואם'' הרי אם יחפשו אותי בדחיפות? או אם אהיה במקום בו יהיה פיקוח נפש ואזדקק למכשיר.. כי זה טיבו, לטעת בך את הבלבול ולהצדיק את נפילתך. אך אבהיר זאת חד משמעית מתוך ניסיון רב בשנים - אחזקת מכשיר סלולרי גורמת לירידה רוחנית! וכבר ראינו לצערנו אין סוף מקרי נפילה קשים כתוצה ממכשיר ''כשר'' ועל אחת כמה וכמה, טרף.

אם עתידך חשוב לך, מנע עצמך מאחזקת מכשיר סלולרי ובעז''ה יבוא יום שתעריך את עצמך על החלטה טובה זו. (המחנך הר''ר יוסף רבי שליט''א יו''ר ארגון ישיחנה, במאמר בכת''י ובספרו פלא אדם עמ‘ 190)

סיפור מהחיים על נזקי הסלולרי

שבעה חברים טובים היינו. ידידות אמיצה שררה בינינו אשר קרבה אותנו איש אל אחיו, וידענו צפונותיו של האחד וערים לתחושות החבויות. נחשבנו כולם מ'השורה הראשונה' של התלמידים: למדנו כמו שצריך, התנהגנו כמו שצריך, ואף חברותנו הייתה למופת לרבים. נוהגים היינו להתוועד מפעם לפעם לשיעורי תורה וחידודים, ולהחלפת רשמים של התנהגות לתיקון המידות והמעשים.

ביום אחד בהיר פרץ הכל חוצה. לא חששנו למאומה, ובבת אחת שמנו לב לכך שבמשך התקופה האחרונה אנחנו מאבדים את הדרך הנכונה; בתפנית חדה יש מחברינו ה'הולכים מהר מדי' לאן-שהוא. חשנו שהחבורה היפה הזו עומדת בפני פירוק וזה רק עניין של זמן. זה היה חבל לכולנו, ולא ידענו בעצמנו מה הגורם לכך; התקשינו להניח את האצבע על אשמה מסוימת, ניסינו בכח להתקרב זה אל זה – אך ללא הועיל.

קרה דבר מפליא במקביל לקרירות היחסים בינינו. לרובנו נלוותה התרופפות בלימוד התורה, התרופפות בקיום המצוות. הרגשנו פחות התלהבות בעשיית המעשים הטובים, לא הרגשנו מתיקות במלות התפילה. העובדות הקשות דקרו אותנו כמדקרות חרב עם השמועה הראשונה שהסתננה לאוזנינו, על אודות חברנו שבצעד יוצא דופן החליט לעזוב לגמרי את ישיבתנו ואת כתלי היכלי הישיבות בכלל. המשא הכביד עליו.

הוי, כמה קשה לי לתאר במילים פשוטות ונטולות חיות ונשמה את הזמן שעבר עלינו, חיבוטי הנפש שייסרו את כולנו. האם ניתן היה להצילו? האם ניתן או אפשרי בכלל להחזירו?! שבר על שבר הושברנו כשידידנו השני, הלך בעקבותיו של הראשון... זה היה כבר מעל ומעבר לסיבולת שלנו. ניסינו בכל הכח למשוך אותו, ניסינו להסביר לו עד כמה הוא טועה, שיתן ליבו על הוריו הדגולים, על משפחתו המיוחסת, אפילו ביקשנו על התדמית של כל בני החבורה: מה יאמרו? שערוגתנו הצמיחה ביאושים?, הרגשנו אשמה מסוימת וחששנו נוראות מפני הבאות.

עד היום מצלצלים באוזני מילותיו הדוקרניות, כאשר דיברנו על ליבו בפגישה שנערכה מחוץ לכותלי הישיבה: ''בחרתי בדרכי בלי הכבדת העול של בן ישיבה. המעוניין מביניכם מוזמן להצטרף, לחוות עולם שכולו טוב...''.

נזדעזעתי מהסנוור והאטימות לתוכה נכנס חברי, עד שהנאת הרגע שיבשה לו את השכל וההיגיון, והוא מתעלם מהעתיד המר הצפוי לו.

בצוק העיתים חמשת הנותרים שוב התקרבו בלבבותיהם, ישבנו שעות על גבי שעות בהחלפת רעיונות, בחיזוק עמדות וחיזוק באמונה והשקפה, וניסינו לדלות פניני דרך שיאירו נתיבותינו. ייאמר כי חששנו לשתף אחרים בלבטינו, ואפילו את רבני הישיבה, בשל החשש אולי דברים שאמרנו או מעשים שעשינו גרמו לכך.

יום אחד כינס ראש הישיבה את חמשת הידידים, וביקש להשיח באוזנינו שהוא יודע מכל הסיפור ומעבר למה שידוע לנו, וכבר זמן רב מנסה בדרכים משלו להגיע לקצה חוט שיוביל אותו לנקודת התורפה.

בהיותנו קרובים אל החלל החליט ראש הישיבה לספר לנו מעט פרטים אודות המאורע למען נדע את אשר לפנינו, ואלה היו דבריו: ידידכם הראשון פגש באקראי בחור מקולקל בהמתנה בתחנת אוטובוס. הלה ראה את חברכם מחזיק סלולרי וביקש ממנו להתקשר לרגע. כהכרת טובה השאיר לו פרטים ואיכשהו נוצרה ביניהם שפה משותפת.

כוונת חברכם הייתה טובה לקרבו להחזירו לדרך הסלולה. אותו בחור קלוקל שוחח רבות עם חבריכם בתוך כותלי הישיבה. חברכם ישב בחדרו בישיבה ודרך הסלולרי הפליג בשיחה עם אותו מתהולל. בהתחלה שוחחו על דא ועל הא ובסוף הסכים לטייל עמו. הבחור המקולקל המתין לו בקרבת הישיבה והתקשר אליו באמצעות הסלולרי לצאת אליו.

הם בילו יחד ובסוף גם ראו יחד מה שלא צריך. זה התחיל מסרטים 'מבוקרים' ועבר לסרטים 'מצונזרים' ובסוף כבר ראו הכל. נשמתו של ידידכם הראשון נכוותה באופן אנוש ולא מצאה מרגוע לנפשה. הוא התהלך בישיבה כצל. ללא נשמה וללא חיות, שקוע במחשבותיו. הוא היה חייב לדבר עם מישהו על הקושי שלו ללמוד ולהתפלל. לבסוף יצר קשר עם ידידכם השני ופתח לפניו את סגור ליבו.

במקום שחברכם השני יודיע מיד לראש הישיבה על מה שקורה, הוא החליט 'לטפל' בנושא בעצמו. הם שוחחו רבות יחד והסכימו שכדאי לו לעזוב את הישיבה לתקופה קצרה עד שיתאושש. אך זה היה הפתח לקלקול גדול עוד יותר.

מחוץ לכותלי הישיבה התהדק הקשר בין השניים והם בקשו לצרף אליהם את חברכם השני. הם שהיו כבר בחוץ, השאירו הודעות קוליות והודעות כתובות לתוך הסלולרי של ידידכם השני ופיתו אותו לצאת ולטייל עמם. מתוך סקרנות יצא אתם למספר בילויים לא רצויים. טומאה זו גרמה שעול הישיבה הכביד עליו. עד מהרה נפלט גם הוא אחריהם.

ראש הישיבה סיכם דבריו ואמר: המכשיר הסלולרי הקטן אחראי לכל המאורע. הוא ולא אחר! הוא המפתה הסמוי מן העין אשר קישר בינם לבין אלו שפתחו עבורם ערוצי בילוי חדשים... ירחם ה'. דבריו של ראש הישיבה נשמעו מוצקים דיים, ונלוו להם עדויות וציטוטים.

כולנו הזלנו דמעה. אף כיום, פרק זמן ארוך למדי מאז אותה התכנסות, בשרי נעשה חידודים כשאני נזכר בה. אז, באותם רגעים, צרבו את ליבי דבריו שנאמרו בלחש, בתחושת יגון ומכאוב, וחרטו חרט בנשמתי. היתכן? מכשיר קטן כזה מסוגל להפוך בני ישיבה שעד עתה התמסרו לאביהם שבשמים בכל ליבם לפורקי עול?. הכיצד דווקא אלה הוכו מבלי יכולת לקום...

היינו כולנו המומים. משך דקות אחדות ניסינו לעכל את הידיעה המרה.

ראש הישיבה הדריכנו בדיוק כיצד לפעול במקרה הזה, אך התנה את הדבר: להתנתק מהמכשיר הקלוקל הזה לגמרי. בקשתו היית מיותרת לחלוטין. אנחנו הבנו כי הסלולרי הוא האויב שלנו, הוא זה שאחראי על התרופפות הקשרים, על התרופפות התנהגותנו. ראש הישיבה עזר לנו למצוא נקודות בהן קיצץ המכשיר את הנפש, בבחינת ''היום אומר לו עשה כך.. עד שאומר לו לך עבודה עבודה זרה''.

מתוכנו, חבורת ידידים יראי ה', בני משפחות טובות בישראל. נסחפו אחריו למחוזות אשר לא שערום אבותינו. ואולי... אולי לא די לו בשניים, ולפיכך עדיף שנשמור מרחק אדיר ממנו. מאז התרחש הסיפור 'שלנו' חלפה תקופה ארוכה, בשעתו המכשירים ברובם היו פשוטים, השכלולים של השנים האחרונות היו רחוקים מן העין ומן הלב, ובכל זאת טמן פח יוקש לנפשות הרכות.

מסר מהנסיון

מדברים היום על מכשיר סלולרי המיוחד לדיבורים בלבד, כבעבר, מהניסיון העגום שלמדנו, שעצם מציאות מכשיר סלולרי לבחורים בכלל לבחורי ישיבה בפרט הוא חורבן! גם מכשיר לדיבור בלבד מועד לפורענות, ושומר נפשו ירחק!! אנחנו חשים עלבון צורב, תוהים כיצד רעה חולה זו פרצה אלינו פנימה, כיצד לא חשנו בדרכיו המתוחכמות של היצר? אנו זקוקים להרבה חכמה וסייעתא דשמיא כדי להינצל מערמימותו של השטן, שהחשיך את עולמו של ידידינו, וכן החשיך עולמם של רבים כמותו, אשר נשבו בכבליו ואינם מסוגלים להשתחרר ממנו.

חייבים להחליט החלטה אמיצה שהנוחות הרגעית זניחה ולא תועלתית כנגד היגון והשבר שהיא מסוגלת להביא. שורות אלו נכתבות בתקווה שיפעלו פעולה נחרצת אצל הצעירים ואצל המבוגרים, איש איש לפי דרגתו. בל נניח לנושא לרדת מסדר היום. כל מי שחווה את הדברים מקרוב ויש לו מכרים שנפלו חלל – מבין היטב שאין לנו ברירה אחרת. ואם לא זכינו לעמוד בניסיונות שמד ולעלות ולהישרף על המוקד כאבותינו, אולם עקידת הסלולרי תהיה עקדתינו.

תחשב לקרבן אמיתי הנשרף על מזבח אמונתנו. תעלה לרצון לפני בוראינו, תזעזע רקיעים וינועו אמות הסיפים, ותגע עד לכיסא הכבוד. (חוברת זמן אויר)

סוף הספר

תוכן העניינים

הסלולרי מזוית יהודית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה