פרק ד' - סלולרי או תפילה בכוונה · סוף מעשה במחשבה תחילה
קורא יקר: לאחר שקראת פרק זה ראוי שתעשה לעצמך חשבון פשוט, בדרך כלל אדם ממוצע גר בקרבת מקום של כ 5- דקות הליכה מבית הכנסת. עכשיו, בדרך לבית הכנסת אתה בדרך כלל לא זקוק לסלולרי, כי גם אתה מאלה שכבר נמצאים ב''הודו'' בבית הכנסת, הרי לפעמים אתה מתחיל קורבנות כבר בדרך לתפילה (אלא אם כן יפתיע הסלולרי באיזה שיחה דחופה...) וגם בדרך למנחה, הרבה פעמים, אתה מתחיל קורבנות כבר בדרך כדי לחסוך זמן. אז בקיצור, בדרך אין לך תוכנית לדבר בסלולרי.
ובבית - הכנסת הלא סביר להניח שלא תצא באמצע אמירת פסוקי דזמרה עם הסלולרי בחוץ ותנענע בראשך (כאילו שההוא מעבר לקו רואה אותך) עם ציטוט של חלקי פסוקים מהתפילה. ואם טיפת שכל יש לך, ועוד חצי טיפת רגש קודש שוכנת בלבך, מסתבר שגם לא תפתח את המכשיר ''רק בשביל לראות מי זה מתקשר בשעה כל כך מוקדמת כבר פעמיים''. כי מה יצא מכך, הלא בלאו הכי אתה לא מתכוון לענות. נפקא מינה רק לבלבול הדעת למהדרין.
ובאמצע קריאת שמע. גם אם הסלולרי ירטט לו בשולי חליפתך או בחגורתך הרי מסתבר שאתה יודע מה שנפסק בהלכה (שו''ע סימן סא) שצריך לקרוא קריאת שמע בכוונה באימה וביראה ברתת ובזיע, וכל שכן באמצע שמונה עשרה, קשה להאמין שיש יהודי שמסוגל לפתוח את הסלולרי ''רק בשביל לראות מי זה''.
שכן יש בעיה הלכתית בנשיאת מכשיר סלולרי בעת התפילה, גם אם הוא על מצב רוטט. כך משמע בשלחן ערוך בהלכות תפילה (סימן צב ס''ג) וז''ל: צריך קודם תפילה להסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו. ע''כ. וכי זמזום של סלולרי בתוך הכיס זה לא נחשב 'דבר מטריד'!? ואחר התפילה, יש לך חמש דקות בלבד עד הבית. אז מה יקרה אם בחמש דקות הללו לא יהיה לך סלולרי. האם אתה באמת אדם כל כך ציבורי שצריכים אותו זמין כל שעות היממה?... האם אתה מתנדב של זק''א או הצלה? אתה עובד ביד לאחים שאתה מקבל פתאום טלפון להיות באיזה צומת תוך שבע דקות, להציל איזה בת ישראל מכפר ערבי? מה יקרה אם תלך לבית הכנסת בלי סלולרי כלל? תנסה רק שבוע אחד ותראה אם יקרה משהו. יקרה משהו. אבל משהו מאד טוב, יהיה לך בתפילה טעם של ''תפילת שבת'' יהיה לך מנוחת הנפש אמיתית, תשתחרר מהעבדות הזאת להוד מעלתו של הסלולרי הנכבד...
ובפרט שתיזכר כמה פעמים הלכת לבית הכנסת עם הסלולרי, וכדרכם של אנשים עסוקים, יצאת מהבית 'על הדקות'. כלומר, בחישוב מדויק שאתה דורך במפתן בית הכנסת 'בדיוק' בזמן הנקוב לתחילת התפילה, אבל מכיוון שהתקשר איזה אחד בדרך - התעכבת אתו מאונס ואיחרת לתפילה? כמה פעמים יצאת מהבית הכנסת בשיר של יום או בסיום שמונה עשרה של ערבית והחזן עוד לא אמר קדיש, ויצאת רק בשביל לענות: כן, לא, שחור, לבן, והשיחה התארכה עד עלינו לשבח. מה לעשות, זה היה מישהו שצריך אותי 'עכשיו', אנוס רחמנא פטריה.
וא''כ נמצא שאין שום היתר וסיבה מוצדקת לקחת את הסלולרי לביהכנ''ס, ואדרבא יש את כל הטעמים והסיבות הטובות שלא לקחתו כלל לביהכנ''ס וכ''ש שלא לשוחח בו בביהכנ''ס ובעת התפילה ח''ו, ובכך למנוע מאיתנו, ומציבור המתפללים הפרעות מיותרות וחוסר ריכוז בתפילה וחילול קדושת ביהכנ''ס, ונזכה להתפלל בכוונה ולשמור על קדושת ביכנ''ס, ויה''ר שיתקבלו כל תפילותינו ברחמים וברצון אכ''ר. (עבד פלא עמ' כד - כו)