פרק ג' - סלולרי או כבוד הזולת · דוגמאות לפגיעה וזלזול בזולת הנגרמים מהסלולרי
לכל מטבע יש שני צדדים. הטלפון הסלולרי מאפשר לנו לשמור על קשר עם אחרים בכל עת ובכל מקום. אך הוא חושף אותנו לפלישה בלתי פוסקת של אחרים לתוך חיינו. הטלפון הסלולרי משתלט עלינו בלי שנחוש בכך.
התופעה לא החלה היום. לפני עשר שנים, מספר עובד בכיר במעבדה לבדיקת שעטנז בלונדון, הוא נכח שוב ושוב כי הלקוחות היו מגיעים אליו כדי לקבל את פריטי הלבוש שלהם. הם היו מושיטים את התלוש, מקבלים את החבילה העטופה, משלמים ומקבלים עודף, ויוצאים בדלת בלי לומר שלום או תודה. מדוע? הם היו שקועים מדי בשיחה בטלפון סלולרי. הם לא יכלו להפסיק את השיחה אפילו לרגע קט כדי להתייחס למי שעמד לפניהם. הם דיברו ודיברו בעליזות גם בשעה שהושיטו את התלוש... כשקיבלו לידיהם את הכסף... כשיצאו החוצה בלי לשים לב למה שקורה מסביבם.
איך אפשר לעשות זאת?! איך אפשר לדבר עם מישהו שנמצא הרחק מכאן, אולי בקצה השני של העיר הגדולה, ולהתעלם ממי שעומד ומגיש להם שירות, מאדם שיש להודות לו על מאמציו שנעשים באדיבות וביעילות?...
מעשה נוסף היה באמצע שיעור רב חשיבות של מרצה מקצועי, נשמע לפתע צלצול. בעל הטלפון הסלולרי לא ידע איך להגיב. המרצה הגיב במקומו. ''הו, אם השיחה הזו בשבילי, אז תאמר לו בבקשה שאני עסוק. אני מוסר כרגע שיעור.
אין שום בעיה. אשמח לחזור אליו ברגע שאסיים!''. הלקח היה ברור. אם כך מוכן המרצה לעשות, קל וחומר לשומעים. הקהל נענה בחיוב לתשובה, שנאמרה בדרך ההומור, כדי למנוע את הפגיעה. מכל עבר נשלחו ידים אל הטלפונים הסלולריים, לבדוק שהם כבויים. בשיעור הזה לפחות המטרד לא חזר על עצמו.
צלצולי הטלפון הסלולרי פולשים לכל זמן ומקום. לדוגמא, הטלפון הסלולרי עלול לצלצל באמצע חופה. בעצם השמעת הצלצול, בעצם הזמינות של הבעלים לקבל כל שיחה, מהסלולרי הוא בעצם מעביר לסביבה – ולחתן ולכלה – את המסר הבא: ''באתי לכאן רק כדי להראות את עצמי. אבל לא באמת אכפת לי מהחתן והכלה. למרות שזה הרגע המשמעותי של חייהם''.
ולהוסיף חטא על פשע, אם הבעלים של הטלפון הסלולרי יענה לצלצול, האם אין זה עלבון חמור שבעתיים?! ואם זה כך בחופה, מה נאמר, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אם זה קורה באמצע לווייה...
אם הדברים מגיעים לידי כך, מה אפשר לחשוב? האם זה ענין של חוסר פרופורציות, או גרוע מזה?! האם זו תלות, כפייתיות, או התמכרות?! מטרת השורות האלו לעורר את הקוראים לשמור על איזון. לא להניח למכשיר אלקטרוני להשתלט עלינו. כל מה שצריך זה כוח רצון והתבוננות קצרה.
נקודה נוספת שצריך בעל הטלפון הסלולרי לחשוב, מנין ההחלטה שהמתקשר חשוב יותר מהאדם עמו מדברים כעת פנים אל פנים? לא מכבר היה אדם שעמד ושוחח עם שכנו לפתע צלצל הסלולרי שלו. והלה הביט והחליט לענות. השכן נדהם על קטיעת השיחה ושעליו להמתין עש שהלה יסיים לדבר בסלולרי. הוא הפנה ראש לאות שנפגע עד עמקי נשמתו ואמר: ''חשבתי שאנחנו מדברים'' והלך...
הפסד נוסף שגרם הסלולרי, הוא מניעת חסד מהזולת. מעשה באברך שסיפר כי כדרכם של יהודים בעלי חסד... היו עוצרים לו פעמים רבות טרמפ ולוקחים אותו למחוז חפצו [כידוע בשם הסטייפלר זצ''ל מצוה זו סגולה לנסיעה טובה ובטוחה]. אמנם בשנים האחרונות כאשר נפוץ מכשיר הדיבורית במכונית, ישנם נהגים אשר עסוקים בשיחות פרטיות וכמעט לא לוקחים טרמפים. נמצא שמכשיר זה פגע גם במצוה החשובה - מצות חסד, ויש לתת את הדעת לתקן דבר זה. (מתוך ספר עצמותי תאמרנה עמ' 368)