אור ברסלב
הסלולרי מזוית יהודית פרק א' - סלולרי או מנוחת הנפש › עצות מעשיות כיצד להסתדר ללא סלולרי צמוד

הסלולרי מזוית יהודית

פרק א' - סלולרי או מנוחת הנפש · עצות מעשיות כיצד להסתדר ללא סלולרי צמוד

אפשר להסתדר גם ללא הסלולרי

ישנם אנשים שטוענים שפשוט אינם מסוגלים להסתדר בלי הסלולרי כיון שאנשים בסביבתם כשרואים שאינו זמין נלחצים מהר. [אולי הוא מאושפז, אולי היה פיגוע, אולי הוא היה בדיוק במגדלי התאומים, אולי היה איזה צונאמי ואולי ואולי...]

כמו כן טוענים שישנם נשים שבהרבה מקרים דואגות וצריכות לדעת כל הזמן היכן הבעל. [האם התקרה של הכולל עדיין עומדת או שהיא קרסה חס ושלום? האם בעלה הספיק לעשות את הסידורים בבנק לפני הכולל או שהיא תצא לשם אחר הצהרים? האם להכין היום בצהרים אורז או קוסקוס?] השאלה היא, מה עושים? התשובה: במצב כזה יש לשבת על הכסא בכובד ראש עם דף ועט.

ולהחליט בעצמך מתי אתה צריך להיות זמין בשעות היממה ומתי לא. ולאיזה שיחות אתה מוכרח לענות (ע''פ מספר מזוהה) ואיזה שיחות סובלות דיחוי. אל תתן לרגשות הלב להשתלט לך על הסדר יום.

ולאותם שיחפשו אותך במשך היום [בשעות שאינך זמין] תוכל להשאיר הודעה בתא קולי (בנימה כמו שעושים החברות הגדולות והמשרדים החשובים כשמתקשרים אליהם בערב בשעה שבע ודקה, אתה שומע הודעה בתא קולי: שלום, הגעתם ל... משרדינו סגורים כעת, נציגנו ישמחו לטפל בפנייתכם בהקדם ממחר בשעה שמונה בבוקר, וב''ה, יש להם פרנסה בריוח, שום הפסד לא נגרם להם מגבולות אלו).

ואם אינך רוצה לבזבז לעצמך שיחות לחזור לכל המתקשרים ומשאירי ההודעות בתא קולי, אז תוסיף את המשפט ''נא לא להשאיר הודעות''. ובסוף היום, (לאחר שכבר שוחחת עם ילדיך ואשתך), תפתח את המכשיר, תתבונן בשיחות שלא נענו, ותתחיל לטפל בכל הסידורים הדחופים שהמתינו כבר שמונה או עשר או שתים עשרי שעות. כמו כן תוכל להשאיר את הסלולרי על מצב השתקה ולהטמינו בארון, וכשתרצה תוכל לבדוק מי רצה אותך וע''פ שיקול דעתך תיצור קשר עם מי שנראה לך מעשי.

אם תתנהג כך (לשם ניסיון רק שבוע אחד), תגלה לשמחתך שתי הפתעות מעניינות: האחת, כמחצית השיחות שלא נענו במשך כל זמן שהותך בתפילה, בכולל או בעבודה, כבר לא מעשיות, הם הסתדרו גם בלעדיך. [אחד, זה היה החבר שהיה אי שם באיזה צומת וחיפש איזה חנות של כלי כסף וכעת הוא כבר לאחר הקניה. השני, זה השכן מלמטה שרצה לדעת עד איזה שעה יש קו אוטובוס לשכונה שלכם, בסוף הוא בכלל לא נסע. השלישי, סתם איזה משועמם שנסע בנסיעה בינעירונית ורצה להעסיק את עצמו ולפטפט עם מישהו, ואתה היית אמור להיות הקורבן שלו. ניצלת!].

וההפתעה השניה, היותר שמחה, אותה לא תגלה מיד. אלא כשתקבל את החשבון הסלולרי שלך בסוף החודש. תופתע לראות שהתשלום החודשי שלך ירד בשלושים אחוז לכל הפחות (הדברים שנכתבים כאן נבדקו באחריות מלאה), ובודאי אינך מהעשירים שמדברים בלי חשבון.

כשאתה מיידע את מכריך, מה השעות בהם אתה זמין, אתה גם חוסך להם ולעצמך צער ועוגמת נפש. הם כבר לא יצעקו עליך בערב, מה קורה איתך? כל היות התקשרתי ואתה לא חוזר אלי! (מי אמר שאני חייב לחזור בכלל? לא יודע), כי הם יודעים שאתה זמין רק בשעות מסוימות במשך היום, לאט לאט, הקולות יחדלון והשיחות ינווטו מאליהן לזמן המתאים לשני הצדדים.

ואם הגעת להחלטה להצטרף לאותם אנשים שלא לוקחים עמהם את הסלולרי לכל מקום [וכ''ש אם זכית להיות מאותם אנשים שאין ברשותם סלולרי כלל] אז גם אם יש איזה יום שהחלטת על פי השכל שאתה זקוק באופן חד פעמי לקחת את הסלולרי איתך ההכרח לא יגונה אם כי לא ישובח. אבל תעשה את זה מתוך שיקול דעת, ולא מתוך תחושה שבדורינו אי אפשר בלי סלולרי וזהו זה.

תחליט היטב, אני שולט בסלולרי ולא הסלולרי שולט עלי. הוא אמור להיות המשרת שלי. אני אחליט מתי אני עונה ומתי לא ואני מחליט מתי לצרף אותו עימי ליציאה מהבית [וכך אוכל לברך לבוראי בפה מלא ובשמחה ''שלא עשאני עבד'']. (קונטרס עבד פלא עמ' לד-לה)

תוכן העניינים

הסלולרי מזוית יהודית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה