אור ברסלב

הנהגות עין טובה

פרק ה'

פרק ד'

הנהגות בקדושה

הנהגות והדרכות אשר על ידן יתרגל לשמירת העיניים וקדושת המחשבה, ויוכל להתגבר על מכשולים המזדמנים בתבונה ובדעת

. יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לָלֶכֶת בְּצוּרָה הַמַּרְגִּילָה לִשְׁמִירַת הָעֵינַיִם, וְהַיְינוּ שֶׁיַּשְׁפִּיל מַבָּטוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם שֶׁיִּתָּכֵן וְיֵשׁ בּוֹ מַרְאוֹת אֲסוּרִים וְכַדּוֹמֶה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לְהַגִּיעַ לְדַרְגוֹת גְּבֹהוֹת בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם וּבִקְדֻשָּׁה.

. עִם כָּל זֶה יֵשׁ לְדַקְדֵק שֶׁלֹּא לְהֵרָאוֹת מוּזָר וּמְשֻׁנֶּה בְּצוּרַת הֲלִיכָה זוֹ, וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל כְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהַסְתִּיר הַנְהָגָתוֹ זוֹ מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.

. יֵשׁ לְהַקְפִּיד כְּכֹל הָאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לָצֵאת לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר בְּמָקוֹם שֶׁיִּתָּכֵן חֹסֶר צְנִיעוּת חַס וְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁאֵין בְּרֵרָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּשָׁעוֹת שֶׁבָּהֶן אֵין חֹסֶר הַצְּנִיעוּת שׁוֹלֵט אוֹ - בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר - לַעֲשׂוֹת זֹאת עַל יְדֵי נָשִׁים.

. כְּשֶׁיֵּשׁ כְּבָר צוֹרֶךְ לָלֶכֶת בָּרְחוֹב וְיֵשׁ אֶפְשָׁרוּת כָּלְשֶׁהִי שֶׁיִּפְגֹּם בְּעֵינָיו מִמַּרְאוֹת אֲסוּרִים יֵשׁ לְהַשְׁפִּיל אֶת הָעֵינַיִם וּבְמִקְרֵה הַצֹּרֶךְ אַף לְעָצְמָן כָּלִיל עַד יַעֲבֹר זָעַם.

. יְרֵא שָׁמַיִם נִזְהָר שֶׁלֹּא לְהַבִּיט שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ בָּאֹפֶן שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ לְהִסְתַּכְּלוּת אֲסוּרָה, וּלְכָךְ אַף מִשְׁתַּדֵּל לְכַסּוֹת מִמַּבָּטוֹ עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר אֶת סְבִיבָתוֹ. וּבִכְלַל זֶה טוֹב לְהַתְקִין וִילוֹנוֹת בָּרֶכֶב וּבַהַסָּעוֹת לִמְנוֹעַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר הִסְתַּכְּלוּת שֶׁכָּזוֹ. אָדָם קָדוֹשׁ אֵינוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא לְהֶפֶךְ מִשְׁתַּדֵּל לְהַסְתִּיר אֶת סְבִיבָתוֹ הַמְּסֻכֶּנֶת מֵעֵינָיו.

. בִּמְקוֹמוֹת לִמּוּד וַעֲבוֹדָה שֶׁל נָשִׁים יֵשׁ לְהַחֲזִיק בַּמִּשְׂרוֹת

הַמִּתְבַּקְּשׁוֹת כְּגוֹן נִהוּל וּמַזְכִּירוּת נָשִׁים דַּוְקָא, וּבְמָקוֹם שֶׁל גְּבָרִים יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁיִּשְּׂאוּ בְּמִשְׁרוֹת אֵלּוּ גְּבָרִים וְלֹא נָשִׁים. וְכָל הַנְהָגָה אַחֶרֶת מִזּוֹ הִיא עֲצַת הַיֵּצֶר וְחֵילוֹתָיו.

. לְצוֹרֵךְ נִקְיוֹן הַגּוּף עָדִיף לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּ'חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ', מִשּׁוּם שֶׁגַּם לְגַבֵּי עַצְמוֹ שַׁיֶּכֶת שְׁמִירַת הָעֵינַיִם. וְהַנּוֹהֵג כֵּן זוֹכֶה לְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, וְאַשְׁרָיו.

. יֵשׁ לְהִזָּהֵר בִּזְמַן הַחֻפָּה וְכַדּוֹמֶה שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בִּפְנֵי הַכַּלָּה, וְעֹנֶשׁ חָמוּר מוּבָא בַּגְּמָרָא לְמִי שֶׁמְּקַלְקֵל אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּזְמַנִּים אֵלֶּה. וַאֲפִלּוּ לֶחָתָן אָסוּר לֵהָנוֹת מִיָּפְיָהּ שֶׁל כַּלָּתוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ הַחֻפָּה וְהַקִּדּוּשִׁין.

. בְּכֹל מַעֲשֶׂה וּבְכָל צַעַד יֵשׁ לְדַקְדֵּק עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּשָּׁמֵר הַקְּדֻשָּׁה וְהַצְּנִיעוּת. וּכְגוֹן בִּשְׁעַת הַהֲלִיכָה שֶׁלֹּא לַעֲבֹר בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיִּתָּכְנוּ בָּהֶם תַּקָּלוֹת בִּצְנִיעוּת וּקְדֻשָּׁה, וְכֵן בְּאִרְגּוּן אֵרוּעַ וְכַדּוֹמֶה לְהַקְפִּיד שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם צָנוּעַ וְשֶׁלֹּא תִּגָּרֵם תַּקָּלָה עַל יָדוֹ חַס וְשָׁלוֹם.

. אֵין לְדַבֵּר וּלְהַזְכִּיר אִסּוּרֵי עֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ שְׂחוֹק וְהִתְלוֹצְצוּת מֵהֶם. יֵשׁ לְהִתְרַחֵק בְּכָל דֶרֶךְ מִכֹּל מַחֲשָׁבָה אוֹ הַזְכָּרָה כָּלְשֶׁהִי שֶׁל נוֹשֵׂא זֶה.

. דַרְגָּה גְּבוֹהָה הִיא שֶׁלֹּא לְהֵרָאוֹת בָּרְחוֹב עִם אִשָּׁה כְּלָל וַאֲפִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ. וְעַל כֹּל פָּנִים נִלְמַד עַד כַּמָּה יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ וּלְהַחֲמִיר בְּנֹשֵׂא קָדוֹשׁ זֶה.

. חוֹבָה קְדוֹשָׁה לְכָל אָדָם לִהְיוֹת מֵהַמְּעוֹרְרִים וְהַמַּזְהִירִים עַל הַקְּדֻשָּׁה וְהַצְּנִיעוּת. וּבִפְרַט לְבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּכֹחוֹ לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם לְשַׁפֵּר דַּרְכָּם, שֶׁאִם אֵינָם נוֹהֲגִים כֵּן הֶעָווֹן תָּלוּי גַּם בּוֹ מִשׁוּם שֶׁהָיָה בְּכֹחוֹ לְמָנְעָם מִכָּךְ.

. גַּם אֶת חֲבֵרָיו וִידִידָיו מְחֻיָּב לְעוֹרֵר בְּכָל מִקְרֶה שֶׁנִּרְאֶה שֶׁיִּשְׁמְעוּ לְתוֹכַחְתּוֹ. וְהַכְּלָל הוּא שֶׁכֹּל הַקָּדוֹשׁ יוֹתֵר אוֹהֵב תּוֹכֵחָה יוֹתֵר.

. יֶשְׁנָם מַעֲשִׂים שֶׁאֲסוּרִים הֵם בְּמָקוֹם אֶחָד וּלְעֻמַּת זֹאת

מִצְוָה הֵם בְּמָקוֹם אַחֵר. וְלָכֵן מוּטֶּלֶת חוֹבָה לִלְמֹד בְּכֹל נוֹשֵׂא אֶת אֹפַנֵּי הָאִסּוּר הַהֶתֵּר וְהַמִּצְוָה שֶׁבּוֹ.

תוכן העניינים

הנהגות עין טובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה