פרק ד'
'שמירת העיניים'
עצות והדרכות להצלחה בשמירת העיניים וקדושת המחשבה
. תֹּקֶף הַתַּאֲוָה קָשֶׁה מְאֹד וְרַק כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה יָכוֹל לָהּ, שֶׁעַל יָדוֹ מִתְגַּבֵּר הָאָדָם עַל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַמְאֹרָעוֹת הָעוֹבְרִים עָלָיו. וְעַל יְדֵי שֶׁמַּסִּיחַ הָאָדָם דַּעְתּוֹ מִתַּאֲווֹת אֵלּוּ לִזְמַן מַה יָכוֹל לַעֲקֹר אֶת אוֹתָן תַּאֲווֹת מִלִּבּוֹ וְיֵקַל עָלָיו לְהִתְגַּבֵּר עַל נִסְיוֹנוֹת אֵלּוּ.
. לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה גְּבֹהָה זוֹ שֶׁל קְדֻשָּׁה יֵשׁ צֹרֶךְ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, שֶׁעַל יְדֵי מַאֲמַץ מַתְמִיד לְמֶשֶׁךְ זְמַן יִזְכֶּה לִהְיוֹת 'חַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ' וְיַמְשִׁיךְ בְּנַחַת וּבְקַלּוּת בְּדֶרֶךְ זוֹ.
. כֹּחַ גָּדוֹל נִתַּן לָנוּ עַל יְדֵי בּוֹרְאֵנוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר וְעַל הַנִּסְיוֹנוֹת הָעוֹמְדִים בְּפָנֵינוּ. וּכְשֶׁיַּחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁהוּא כִּשְׁלִיחוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ וְנָתוּן בּוֹ הַכֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַנִּסְיוֹנוֹת וְיִזְכֶּה לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
. כְּשֶׁיָּבִין וְיֵדַע שֶׁאֵין אוֹתָהּ הֲנָּאָה שַׁיֶּכֶת לוֹ יָקֵל מֵעָלָיו עוֹל הַנִּסָּיוֹן, וְכָךְ יַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרַע הַמְּפַתֵּהוּ.
. כְּשֶׁיֵּדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵימָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אָסַר מַחֲשָׁבוֹת אֵלֶּה וְהֵם מַמָּשׁ אִסּוּר שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם צוּרַת הֶתֵּר, יִתְחַזֵּק וְיִשָּׁמֵר וִיקַבֵּל כֹּחוֹת לְהִתְגַּבֵּר עַל הַנִּסָּיוֹן.
. אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת גֹּדֶל הַקִּלְקוּל וְהַפְּגָם הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת אֲסוּרָה וְחַי תָּמִיד בְּ'פַחַד חִיּוּבִי' שֶׁלֹּא לְהַגִּיעַ לִדְיוֹטָא תַּחְתּוֹנָה שֶׁכָּזוֹ, יַצְלִיחַ שֶׁלֹּא לְהִתְאַוּוֹת אֲפִלּוּ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה.
. בְּהַתְמָדָה בִּשְׁמִירַת קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה יִרְאֶה שֶׁעִם הַזְּמַן יַקַל עָלָיו לְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ, וּכְכֹל שֶׁיִּתְרַגֵּל בְּכָךְ תְּהֵא שְׁמִירַת הָעֵינַיִם כְּחֵלֶק מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ. וּמוּטָל עַל כֹּל אָדָם לְהִתְרַגֵּל בְּכָךְ, וּלְשַׁנֵּן לְעַצְמוֹ אֵת חֻמְרַת הָאִסּוּר וְאֶת שְׂכַר הַזּוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת עֵינָיו בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
. עַל יְדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַּ הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ לְדַרְגּוֹת גְּבֹהוֹת בִּקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה יַרְגִּישׁ שֶׁכֹּל דְּבַר תּוֹעֵבָה אוֹ חֹסֶר צְנִיעוּת דּוֹחֶה אוֹתוֹ, וּבִשְׁבִילוֹ יְהֵא זֶה גָּרוּעַ יוֹתֵר מֵהָרֵיחוֹת הָרָעִים בְּיוֹתֵר. שֶׁכְּכֹל שֶׁעוֹלֶה הָאָדָם בְּרוּחָנִיּוּתוֹ כָּךְ מוֹאֵס הוּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכֹל דְּבַר עֲבֵרָה וּמַעֲשֵׂה אִסּוּר.
. גַּם אִם נִכְשַׁל בְּמַחֲשֶׁבֶת אִסּוּר לֹא יִפֹּל בְּרוּחוֹ וְיַמְשִׁיךְ לְהַקְפִּיד מִכָּאן וּלְהַבָּא עַל הַקְּדֻשָּׁה. וַעֲצַת הַיֵּצֶר הִיא שֶׁיִּשָּׁבֵר הָאָדָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פַּעַם אַחַת וְעַל יְדֵי זֶה יַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ הַקְּלוֹקֶלֶת לְעוֹלָם.
. מָצָאנוּ בִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּשְׁעַת הַנִּסְיוֹנוֹת הָיוּ מְדַבְּרִים
עִם הַיֵּצֶר הָרַע וּמְחַזְּקִים אֶת עַצְמָם בְּקוֹל שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּרִשְׁתּוֹ. וְזוֹ עֵיצָה טוֹבָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לְהִנָּצֵל מִפְּגַם בַּקְּדֻשָּׁה.
. 'סְגֻלָּה טִבְעִית' שֶׁעַל יָדָהּ יִזְכֶּה לְהִתְקַדֵּשׁ וְלִשְׁמֹר אֶת עֵינָיו, הִיא שֶׁיַּחֲלִיט בְּכֹל לִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיִּתָּכֵן בָּהֶם חֲשַׁשׁ אִסּוּר בְּשׁוּם אוֹפֶן, וְעַל יְדֵי זֶה יֵקַל עָלָיו הַנִּסָּיוֹן מְאֹד וְיוּכַל לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה בַּמְּסִלָּה הָעוֹלָה בֵּית אֵ-ל.
. טוֹב שֶׁמִּדֵּי פַּעַם יַעֲצֹם אֶת עֵינָיו כְּשֶׁמִּתְאַפְשֵׁר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא כֹּל דָּבָר וְכֹל עוֹבֵר וָשָּׁב צְרִיכִים לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל עָלָיו. וְ'תַּרְגִּילֵי שְׁמִירַת הָעֵינַיִם' אֵלּוּ כֹּחָם יָפֶה לַעֲזֹר וּלְסַיֵּעַ לְהִתְגַּבֵּר בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן.
. כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיִּתָּכְנוּ בּוֹ חֲשָׁשׁוֹת שֶׁל חֹסֶר קְדֻשָּׁה וּצְנִיעוּת, יְשַׁנֵּן לִפְנֵי לֶכְתּוֹ אֶת חֻמְרַת אִסּוּר פְּגַם הָעֵינַיִם וְגֹדֶל מַעֲלַת שְׂכַר הַשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ, וְכָךְ יוֹסִיף לְעַצְמוֹ כֹּחַ וְאֹמֶץ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַנִּסָּיוֹן הָעוֹמֵד בְּפָנָיו.
. כְּשֶׁיּוֹצֵא לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר טוֹב לְשַׁנֵּן פְּסוּקִים וּמַאֲמָרֵי חֲזַ''ל הַנּוֹגְעִים לִשְׁמִירַת הָעֵינַיִם וּקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, וּכְגוֹן ''וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם'' וְגוֹ'. שֶׁעַל יְדֵיהֶם מַזְכִּיר לְעַצְמוֹ וּמִתְחַזֵּק בִּשְׁמִירָה זוֹ.
. הַחֶבְרָה הָרָעָה הִיא מָקוֹר לְכֹל קִלְקוּל, שֶׁהַשְׁפָּעַת הַחֶבְרָה עַל הָאָדָם גְּדוֹלָה. וְלִמְּדוּנוּ חֲזַ''ל שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בְּחֶבְרַת אֵלֶּה שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמוּטָל עַל כֹּל אָדָם לִבְרֹחַ מִמֶּנָּה כְּמִפְּנֵי הָאֵשׁ מַמָּשׁ. וּבִשְׁמִירַת הָעֵינַיִם הַנֶּזֶק שֶׁל הַחֶבְרָה הָרָעָה גָּדוֹל מְאֹד וְיֵשׁ לְהִזָּהֵר וּלְהִתְרַחֵק מִמֶּנָּה בְּכֹל דֶּרֶךְ.
. עֵצָה טוֹבָה לְמִי שֶׁהֻצְרַךְ לִהְיוֹת בְּחֶבְרָה רָעָה שֶׁאֵינָהּ לְפִי רוּחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ גָּדוֹל שֶׁיִּדַּרְדֵּר בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְיִמָּשֵׁךְ אַחַר מַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁיַּרְאֶה עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֶת שְׂפָתָם הַזּוֹלָה וְאֵינוֹ בָּקִי בִּרְמִיזוֹתֵיהֶם. שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הֵם מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ וְהוּא נִצּוֹל מִלִּפֹּל בִּבְאֵר שַׁחַת.
. בְּחֶבְרָה רָעָה טוֹב שֶׁלֹּא לְהִסְתַּדֵּר וּלְהִתְיַפּוֹת בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לְגָרוֹת אֶת הַדֹּב, וְיִשְׁתַּדֵּל כְּכֹל שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְעִיט וּלְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ.