פרק ג - שולחן ערוך
חשיבותם של סעודות השבת כמצוה רוחנית, ותועלתם אף מבחינה גשמית ממש לכל בני המשפחה, וההנהגה הנאותה במהלכן להגיע לתכלית זו
א סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִמַּחֲלוֹת קָשׁוֹת וַחֲלוֹמוֹת רָעִים, לְהַקְפִּיד מְאֹד בַּאֲכִילַת שָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת (מקדשי שביעי).
ב יֵשֵׁב בְּיִרְאַת כָּבוֹד בְּשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, וְיִשָּׁאֵר עִם בְּגָדָיו הַמְּכֻבָּדִים גַּם בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה (פלא יועץ ערך אכילה).
ג לֶאֱכֹל בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת בְּכֵלִים נָאִים בְּיוֹתֵר, וְזֶהוּ כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
ד כְּשֶׁרֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה מְבָרֵךְ, עַל כָּל בְּנֵי הַבַּיִת לְהַקְשִׁיב וּלְכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, וְעוֹנִים אָמֵן בְּכַוָּנָה. וְלָכֵן אוֹמֵר הַמְּקַדֵּשׁ לִפְנֵי הַבְּרָכָה סַבְרֵי מָרָנָן, לְהָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לְבִרְכָּתוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ כְּדַאי גַּם לִפְנֵי בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא לוֹמַר מִלַּת זֵרוּז כָּלְשֶׁהִי שֶׁתִּגְרֹם לִבְנֵי הַבַּיִת לְהַקְשִׁיב לַבְּרָכָה וּלְכַוֵּן.
ה בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אש"ל. רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֲכִילָה- כְּלוֹמַר לְהַקְפִּיד בַּאֲכִילַת שָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת וּבְמַאֲכָלִים מְיֻחָדִים לְשַׁבָּת. שִׁירָה- שִׁירָה בְּצַוְתָּא וּבְהִתְלַהֲבוּת לַעֲלִיָּה רוּחָנִית. לִמּוּד- דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וּתְהִלִּים בְּצַוְתָּא. וְכֵן שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם לָאֲנָשִׁים, וּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י עַל הַתּוֹרָה לַנָּשִׁים.
ו יֵשׁ עִנְיָן לַחְזֹר וּלְעוֹרֵר בַּפֶּה אֶת כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁמְּקַיֵּם הָאָדָם בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָם, וּלְכָךְ כְּדַאי לְעוֹרֵר בַּפֶּה אֶת הַמִּצְווֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּשֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת. וְהֵם: א) כְּבוֹד שַׁבָּת - בְּגָדִים וְכֵלִים נָאִים. ב) עֹנֶג שַׁבָּת - מַאֲכָלִים טְעִימִים וּמְשֻׁבָּחִים. ג) שְׁמִירַת שַׁבָּת, וּבִכְלָלָהּ יִרְאָה בְּשַׁבָּת [לְשִׁטַּת הַיְּרֵאִים, וּכְדִלְהַלָּן]. ד) סְעוּדַת שַׁבָּת - חִיּוּב שָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת. ה) נְטִילַת יָדַיִם. ו) לֶחֶם מִשְׁנֶה. ז) טְבִילָת הַפַּת בַּמֶּלַח שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. ח) דָּג בְּשַׁבָּת. ט) אֲכִילַת חַמִּין בְּשַׁבָּת. י) שִׁירָה בְּשַׁבָּת. יא) דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. יב) לֶאֱכֹל לְשֵׁם שָׁמַיִם (אורח חיים סימן רלא). וּבִסְעוּדָה שְׁנִיָּה נוֹסָף יג) כְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה.
ז לְנַצֵּל אֵת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת לְדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה, וּבִּפְרָט בִּדְבָרִים שֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה צְרִיכִים בָּהֶם חִזּוּק. וּלְעוֹרֵר עַל כָּךְ בְּאַהֲבָה וּבְדַרְכֵי נֹעַם, וְדִבְרֵי חֲכָמִים "בְּנַחַת" נִשְׁמָעִים.
ח שְׁלוֹשִׁים וַתֵשַׁע מְלָאכוֹת אֲסוּרוֹת בְּשַׁבָּת. לְעוֹרֵר וּלְבָאֵר בְּכָל שַׁבָּת מְלָאכָה אַחַת עַל פִּרְטֵי אִסּוּרֶיהָ וְאוֹפַנֵּי הַהֶתֵּר שֶׁבָּהּ וַאֲפִילוּ דַּקָּה אַחַת.
ט לָתֵת לַיְּלָדִים לְהַבִּיעַ אֵת עַצְמָם בַּאֲמִירַת דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִלּוּ בִּקְרִיאַת פֶּרֶק תְּהִלִּים אֶחָד בִּפְנֵי כֻּלָּם. וּכְמוֹ כֵּן לְהַרְגִּילָם לַשִּׁיר וַאֲפִלּוּ שִׁיר קָצָר בְּתוֹר הַתְחָלָה, וּכְגוֹן "כִּי מִצִּיּוֹן" וְכַדּוֹמֶה, וְכָךְ יוֹסִיפוּ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת וְהַתּוֹצָאוֹת מַפְתִּיעוֹת.
י לְהַקְפִּיד בַּאֲמִירַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִלָּה בְּמִלָּה, בְּהִתְלַהֲבוּת בְּנִגּוּן וּבְשִׂמְחָה.
יא לְהַגִּישׁ בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וּלְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן פֵּרוֹת וּמִינֵי מִגְדָּנוֹת לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, בִּכְדֵי לְהַשְׁלִים לְמֵאָה בְּרָכוֹת (אורח חיים סימן רצ).