אור ברסלב
הנהגות לשבת קודש - חלק ב שמירת שבת מכח ציווי ה‘ יתברך

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

שמירת שבת מכח ציווי ה‘ יתברך

קריאת ספר תורה בהבנה ובהסבר

ה‘ יִתְבָּרַךְ חָפֵץ שֶׁנִּשְׁמֹר אֶת הַשַׁבָּת לֹא בִּגְלַל הָעֹנֶשׁ, אֶלָא בִּגְלַל צִוּוּי ה‘ שֶׁצִוָנוּ לִזְכֹּר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וִיצִיאַת מִצְרָיִם.

מצות שמירת שבת קודש כתובה בתורה בפרשת יתרו (כ, ז-י), והעונש שמתחייב מחלל שבת שהוא חיוב מיתה כתוב בפרשת כי תשא (לא, יד). כי עיקר מצות שמירת שבת הוא לא בכדי להינצל מהעונש, אלא כדי להתחזק באמונה ולזכור מעשה בראשית ויציאת מצרים. וגם לשיטת הרא“ם המפורסמת (המובא בהנהגות לשבת ח“א עמ‘ נ) שיש מצוה לירא ולפחד מקדושת השבת, זה לא בגלל העונש, אלא מפני כבוד ה‘. ומצוה לשמוע ולקיים, ועל ידי זה יגיע לאהבת ה‘ יתברך שעושה מצוה מחמת ציווי ה‘ בלבד.

והרמב“ם בשמונה פרקים (פרק ו) מביא, שיש מצוות שכליות שמובן מצד השכל שחובה להיזהר בהם ולשומרם, כמו גזל, כיבוד הורים, מדות טובות, שבהם אין יצר הרע להכשל ואין גירוי ותאוה לעשות היפך מהתורה. אבל מצוות חוקיות כמו כשרות, כלאים, טומאה וטהרה ועריות, בהם המתגבר על יצרו והיה רוצה להכשל בהם, ורק מחמת התורה הקדושה נמנע ולא עושה. אחרי שנמנע ולא עושה, מגיע לדרגה גבוהה מאד, שהוא כבר שונא ומתעב עבירות כאלו.

ועיין רש“י ביומא (סז:). וכן בשמירת שבת קודש, יש להגיע לדרגה של אהבת ה‘ יתברך, שנהנה כל רגע מקדושת השבת מעין עולם הבא, ולא מכח העונש, ושבת כזאת מביאה כח וברכה לכל השבוע. וההוכחה להרגשה כזאת היא כאשר אינו חושב כלל על עניני החול וחיי שעה, וכולו נתון במעשה ובמחשבה על חיי עולם. וזו ההוכחה שהוא אוהב את ה‘ יתברך, ואז הוא יהיה כעין מאבטח לכל המשפחה על שמירת שבת קודש. מחשבה כזאת מביאה הרבה כח בשבת קודש. לא לכעוס, לא לקיים מחלוקת ולא להקפיד אפילו בלב. גם כשרואה בבית שהטלפון נפל ומשמיע קול, או דוד חשמל נשאר דולק, או שקפץ הכפתור הראשי בחשמל. כי בשבת קודש הוא לא בעל הבית, הפיקוד אצל ה‘ יתברך, וזה לא ענין שלו, אלא רק בעניני מעשה בראשית והמסתעף.

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה