אור ברסלב
הנהגות לשבת קודש - חלק ב שבת קודש מנוחה רוחנית ולא גשמית - יום השביעי שבת לה‘ אלוקיך

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

שבת קודש מנוחה רוחנית ולא גשמית - יום השביעי שבת לה‘ אלוקיך

נרות שבת בשמן זית

שַׁבָּת קֹדֶשׁ הִיא מְנוּחָה לַנְּשָׁמָה וְלֹא לַגּוּף. וּרְאָיָה, שֶׁמְצֻוִּים אֲנַחְנוּ גַּם עַל שְׁבִיתַת בְּהֵמָה, וּכְדִבְרֵי הָרַמְבַּ“ן (פרשת יתרו). וּמִכָּאן שֶׁפֵּרוּשׁ ”קַבָּלַת שַׁבַָּת“ הִיא קַבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁבָּאָה אֵלֵינוּ. וּבִזְכוּת מַה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ יִשּׁוּב הַּדַעַת וּמְנוּחָה פְּנִימִית, אֶפְשָׁר לְהִתְרַכֵּז וְלַחֲשֹׁב בָּה. וְנִרְאֶה שֶׁבְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ אֵין מִצְוַת ”חֶצְיו לָכֶם“, אֶלָא רַק בְּיוֹם טוֹב שֶׁיֵשׁ בּו גַם מִצְוַת שִׁמְחָה. שַׁבָּת קֹדֶשׁ יְסוֹדו וְעִקָרו הִשְׁתַּלְמוּת רוּחָנִית, וְכָל רֶגַע פָּנוּי וְנָעִים חוֹבָה לְהַקְדִישׁו לְתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם. רֻבּו כְּכֻּלו לַה‘, וּמְעַט לָכֶם.

ויתכן, שבשבת קודש אין מצות ”חציו לכם“, כי זה נאמר בעיקר על יום טוב, כמבואר בגמרא (ביצה טו:). וכמו שיתכן שבראש השנה אין דין חציו לכם, כי ביום הדין הגדול והנורא יש להתמיד בתפילות כל היום לפני ה‘ יתברך, וכמו שפירש רש“י (ראש השנה טז:) שישראל עושין עצמן רשין בראש השנה לדבר תחנונים ותפלה. וזו המהות של ראש השנה, ולכן נפסק להלכה (אור“ח סימן תקצז) שבראש השנה לא יאכל כדי שובעו, בעבור שלא יקל ראשו ותהיה יראת ה‘ על פניו, עי“ש. וכן בשבת קודש, עיקרו מנוחה לנשמה, אלא שיש מצוה לענג גם את השבת באוכל. והמטרה היא רק שעל ידי זה יהיה יותר ישוב הדעת לעבוד את ה‘ וללמוד תורה.

ויש בזה הלכה באופן מעשי. לדוגמא: כשיש אפשרות להצטרף לשבת חתן חגיגית עם הרבה עונג שבת גשמי אולם ללא דברי תורה כלל, ולעומת זאת שבת עם אבלים שיש פחות אוכל ויותר קדושה ודברי תורה. וכן כשיש בית כנסת מפואר וממוזג ואין שם דברי תורה, ולעומתו יש צריף פשוט ומתפללים שם בני תורה והתפילה כולה עם יראת שמים טהורה ואין שום דיבור בבית הכנסת, בודאי שזה האחרון עדיף. כי עיקר העבודה בשמירת שבת קודש להגיע למטרה של השתלמות ועלייה רוחנית בלבד. ועיין ספורנו (ויקרא כג, ב) שצריך בשבת ויום הכיפורים לעסוק בתורה ובעסקי קודש, שיהיה כולו לה‘ אלוקיך. אבל ביום טוב עסקי הקודש פחות, כי חציו לה‘ וחציו לכם, ובזה תשרה השכינה על ישראל בלי ספק, עי“ש. ומשמע מכאן, שאפילו סעודת שבת זה כולו לה‘, ואין צורך לכוון שיהיה לו כח באכילה זו לעבוד את ה‘ כמו בימי החול (אור“ח סימן רלא), כי עצם האכילה לכבוד שבת עבודת ה‘ היא.

ובספר יושר דברי אמת השלם (עמ‘ קעט) הביא ש‘שבת‘ ראשי תיבות ”שבת בצל תאכל“, שאפילו מאכל פשוט כמו בצל הוא טעים בשבת. ובגמרא (פסחים קיד.) אמרו אכול בצל ושב בצל, עי“ש. ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות (שבת קיח.), זה רק בגשמיות, אבל ברוחניות כמה שיותר כולו לה‘.

כידוע, חג מבטל שבעה ושלושים ושבת לא (כמבואר במו“ק כג:, עי“ש). ובתוספות (בד“ה מאן) הביאו בשם הירושלמי שבחגים ויום טוב יש מצות שמחה, ויש בהם מעלה שאין בשבת, ומכח השמחה מתבטלת האבלות. אבל בשבת קודש יש רק מצות עונג, עי“ש. ויש ללמוד מכאן שבשבת קודש אין דין חציו לכם. נכון שצריך לענג את השבת ולאכול ולהנות, אבל אין זה אומר שיש ענין חציו לכם כמו ביום טוב. חגים זה פעם בשנה ויכולים להרשות לעצמנו להתפנק קצת. שבת קודש זה כל שבוע, ואם נקיים חציו לכם מתי נתקדם בתורה ויראת שמים. וכאמור, יתכן שזה דומה לראש השנה שהוא יום הדין הגדול והנורא שאין בו דין חציו לכם, שהרי יש מצוה שלא לישון ביום בראש השנה, ויש מצוה שלא יאכל כדי שובעו בראש השנה (אור“ח סימן תקצז), וכל היום צריך להתפלל ולדבר ולצעוק אל ה‘ יתברך. ושבת קודש מעלתה וקדושתה הרבה יותר. והפסוק אומר ”ויום השביעי שבת לה‘ אלהיך“ (דברים ה, יד), ולכן יסודו השתלמות רוחנית. והשינוי ניכר באכילה, בהליכה, בלבוש, בדיבור, ובעיקר בלימוד התורה ודבקות בה‘ יתברך. ושקולה שמירת שבת כנגד כל התורה כולה (רמב“ם ספ“ל מהלכות שבת). ובקושי התירו לומר שלום בשבת (תוספות שבת קיג:). ואם היינו באמת מאמינים בכך, היינו רצים בכל כוחנו להקפיד בשמירת שבת, כי כל דקדוק בשבת קודש שקול כנגד כל התורה. וכשאין התעוררות לכך, זה סימן שאין האמונה אמיתית אלא רק חיקוי ודמיון בעלמא (אור יחזקאל אלול עמ‘ של). והלואי שנזכה להרגיש במעלת השבת.

ויש לשקול בכובד ראש כשרוצים להזמין אורחים וקרובי משפחה. מי שאוהב לפטפט ולדבר הרבה, עדיף להזמין אותו בימי החול, ומי שאוהב רוחניות, תורה ודברי חכמה, יש להעדיף ולהזמין אותו לשבת קודש. וכן ההולכים לבית מלון במסגרת סוף שבוע וכיוצא בזה. אם אינם מצליחים לשמור שם על הקדושה ושמירת העיניים, עדיף שלא ללכת, נופש אמיתי זה מנוחת הנפש ולא הגוף. ובשבת קודש זה מנוחה לנשמה בלבד. ובכלל, בית מלון זה לא דבר חיובי, אלא רק כשאין ברירה בלבד. ובשו“ת שבט הלוי מחמיר שלא להשקיע שם בעסקים. ובית יהודי על טהרת הקודש זה בית שיש בו עבודת ה‘.

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה