אור ברסלב
הנהגות לשבת קודש - חלק ב פנינים מהספר ”מנחת שבת“

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

פנינים מהספר ”מנחת שבת“

הארות וחיזוקים במעלת שבת קודש

לרבינו בנש“ק הר“ר שמואל הכהן בראשטיין זיע“א (פירוש על ספר קיצור שו“ע).

א. ראוי ליזהר כל יום השבת שלא יסיח דעתו מקדושת השבת. ק“ו מתפילין, כי שבת שפטור מתפילין הוא משום שקדושתו יותר מתפילין, והחוש יעיד אשר בהיסח דעת ביום השבת אפילו שעה מועטת קרוב מאד לבוא לידי חלול שבת ח“ו. כמו פסיעה גסה בשבת, או קינוח בגדיו באיסור או טלטול כלים שלא לצורך כלל ואשרי האדם שכאשר מסיח דעתו משבת קודש אפילו שעה מועטת, מרגיש שעשה עוון גדול. ומדויק בפסוק זכור את יום השבת לקדשו, לזכור את יום השבת שלא יסיח דעתו ממנו ומקדושתו ומוראו.

ב. השומר שבת כהלכתו נקרא ”צדיק יסוד עולם“ (משלי י, כה).

ג. המשחיתים שנבראו מעבירות, קשה לסלקם, כי צריך לעשות מצוות באותם איברים שחטא בהם, וע“י שמירת שבת כהלכתו מתקן את הכל.

ה. אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת (שבת קיט:). והוסיף המהרש“א שם, רוב העוונות וכמעט כולם בדור הזה איסורי שבת הם, מעט מזעיר שנזהרים בהם ורבים שאינן יודעין באיסורן. וראוי לכל קהילה וקהילה להודיע ברבים, לדרוש בהן ולהודיע איסורן. ע“ש. והוסיף המנחת שבת שבעווה“ר מצוי הרבה שרפות והכל בשביל חילול שבת.

ו. השומר שבת כראוי. יהיה סיבה שיהיה שומר ידו מעשות כל רע.

ז. השומר שבת מרוחק מן העבירה אף בעידנא דלא עסיק בה. כי מתברך בכל, ושולט ביצרו, והוא מרוחק מן העבירה.

ח. ”אלה תולדות נח“, אלה עם הכולל בגימטרי‘ ט“ל- תולדות רמז לתולדות של המלאכות. נח רמז שינוח בשבת מדברים אלה. ואז נקרא צדיק תמים היה בדורותיו שבזכות שנדבק בשכינה בשבת קודש זוכה גם בימות החול ללכת בדרך ה‘ בלי עבירות. כסיום הפסוק ”את האלוקים התהלך נח“ בזכות המנוחה שזכה להיות נח, יזכה גם בימות החול לכך.

ט. רבינו הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל קדושת לוי היה נזהר בהלכות שבת יותר מפסח. והיה אומר: אם על פסח אמר רבינו האר“י ז“ל שהנזהר מובטח לו שלא יחטא כל השנה, על אחת כמה וכמה שב“ק, שמעלתו יותר מפסח. ויש לנו למעלה מחמישים שבתות ופסחים בשנה.

י. כידוע, דבור חול אסור בשבת. ודברים בטלים מותר מעט ואסור להרבות. ורמז בפסוק (פרשת כי תשא) בחריש ובקציר תשבות. חריש לשון שתיקה כמו ואתם תחרישון (שמות יד, יד), קציר לשון קיצור, ללמדך שמירת שב“ק לא רק מעשיית מלאכה אלא גם בדבור, תשתוק מלדבר ותקצר כשאין ברירה ומאלה תשבות. ובזה אתה נקרא שומר שבת כדין תורה.

יא. בשעה שאדם שומר שבת הוא גוזר גזירה והקב“ה מקיימה.

יב. ”וקראת לשבת עונג“ לכן צריך אדם להאריך אפו על כל ענין ולהיות עניו בתכלית ביום השבת. כמו שהקב“ה מאריך אפו על הרשעים שבגהינם ולכן אסור לדאוג בשבת כלל. ואפילו על חורבן הבית רק עונג ושמחה כל רגע ורגע בשב“ק.

יג. צריך אדם לדקדק במעשיו בשבת יותר מבימי החול. ויהיה יותר ירא וחרד, גם יחמיר יותר בספיקא דספיקא דאיסורים, ועונש על העבירה בשבת הוא כפול ומכופל יותר.

יד. דבור של חול, אסור גדול ועצום בשבת. ושואלין עליו למעלה מי הוא זה אשר גורם פירוד בין הדבקים. ואם בדבור הקל כל שכן במעשה, שהוא מטמא עליונים ותחתונים. ומה שאמרו חז“ל (שבת קיג.) שלא יהיה דבורך של שבת כדבורך של חול, אין הכוונה אך ורק על דבורי חול, אלא הכוונה הלימוד והתפילה של שבת לא יהיו כמו בימות החול. שאפילו אותו דבור של חול עצמו כאשר מדבר אותו בשבת יהיה בקדושה יתירה. כמו ברכת המזון ותהלים וג‘ ברכות ראשונות שבעמידה שהם כמו בימות החול, להתאמץ בהם בקדושת השבת.

טו. כבוד שבת עדיף יותר מאלף תעניות ולא יועילו לו מה ששבת אחת יכולה להועיל.

טז. יהיה נזהר בכל סעודה לאכול דגים, וגם עפ“י הסוד ענין גדול הוא. וגם רוב הצדיקים מגולגלים בדגים, וע“י אכילת דגים בשבת אזי יזמין השי“ת שיאכל הדג ההוא ישראל כשר וצדיק מידה כנגד מידה.

יז. ”ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג“. גם מי שמשוקע בתאוות אכילה ושתיה בימות החול, מ“מ אם מרבים באכילה ושתיה בשב“ק ואומרים שרבוי אכילתם הוא לכבוד שבת גם זה הוא יקר בעיני השי“ת כי עונג שבת בעיני השי“ת כ“כ יקר וגדול, אשר גם תאוות אכילה ושתיה בפשטות ג“כ יש לה מקום בשב“ק. ולכן תאוות אכילה של שב“ק מצילה ומתקנת את תאוות האכילה של ימי החול.

יח. שבת אותיות בשת שצריך לקבל במורא ובבושת פנים את קדושת השבת.

יט. ע“י קריאת שנים מקרא ואחד תרגום בכוונה, בשמחה ולא להפסיק בעת קריאת שמו“ת בשום שיחה, ואפילו בדברי תורה, נברא מלאך אחד המליץ טוב בעדו ולא מכניס החיצונים אל מקום הקדושה.

סוף הספר

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה