אור ברסלב

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

מדבר סקר תרחק

שמירת עיניים בשבת קודש

עֵצָה טוֹבָה לְכָךְ, עַל יְדֵי שֶּׁיִשְׁתַּדֵּל לְהִתְגַבֵּר הֵיטֵב עַל יֵצֶר הַסַּקְרָנוּת בְּאֹפֶן כְּלָלִי. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ. כְּדֵי שֶׁלּאֹ יִהְיוּ הַפְרָעוֹת בְּרִכּוּז הַמַּחְשָׁבָה לַהִשְׁתַּלְּמוּת הָרוּחָנִית. שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת גַם בְּמַחֲשָׁבָה, עַל עִנְיְנֵי הַשַּׁבָּת לְבַדָּם.

הנה, יצר הסקרנות גרוע מאד, ”מדבר שקר תרחק“ (שמות כג, ז). וכן מדבר סקר תרחק, וחשקו של אדם לדעת מה קרה, ומעיין ומביט באחרים ומגיע בזה לקנאה שנאה ותחרות, ובזבוז כסף, וחיזוק למידותיו הרעות רחמנא ליצלן. וה‘ יתברך ברא את יצר הרע הזה כדי שיהיה חשק גדול להיות סקרן לדעת כל הש“ס, וללמוד ולהתקדם כמה שיותר. כמה טוב לראות צבור מתפללים בבית הכנסת, ונכנסים ויוצאים אנשים מפה ומשם, ואינם מרימים עיניהם מהסידור, ולא יודעים מי נכנס ומי יצא. אותו הדבר בזמן שלומד תורה, שלא להביט לצדדים. וכן בשבת קודש, כדי להמנע מדבור חול והבלי הבלים של עולם הזה, יש להחליט בעצמו ”איני סקרן“, ולא רוצה באמת לשמוע דברים שלא צריך לשמוע, ואז יזכה לשמירת שבת בדרגה גבוהה.

והצבור הכללי שאין להם תורה חושבים שזכות הצבור לדעת, והאמת להיפך, ”זכות הצבור שלא לדעת“, כי צריך לדעת רק תורה ומצוות. וסגולה זו להתגבר על יצר הסקרנות בשבת קודש ולהיות סקרן רק על תורה ותפילה, תסייע להשלים לנו גם בימות החול עבודת קודש זו. ונראה שבשבת קודש אין דין חציו לכם כמו ביום טוב (ביצה טו:), ואף שאמרו (מגילה כג.) בשבת ממהרין לצאת ופירש רש“י משום עונג שבת, וכן רבי זירא היה מזרז התלמידים ללכת לבית לעסוק בעונג שבת (שבת קיט:), עם כל זה הרמ“א (סימן רצ סעיף ב) פסק שפועלים ובעלי בתים יעסקו יותר בתורה בשבת, עי“ש. ולשון חז“ל (פסחים סח:) בשבת בעינן ”נמי“ [גם] לכם. משמע רק שצריך לענג בשבת קודש אבל אין חובה חצי ממש כמו ביום טוב.

ועיין למרן שליט“א ביביע אומר (ח“ב סי‘ יח) ותהנה. ומאחר וכיום יש הרבה טרדות ובלבולים וחוסר ישוב הדעת לעבודת ה‘ בתפילה ובשיעורי תורה, ובפרט פועלים ובעלי בתים, לכן בשבת קודש יש לנצל את הזמן לאיכות ומחשבה ועבודת ה‘ כמה שיותר, ופשוט שאין מה למהר כלל. ולשון רבינו הרמ“א שם: והת“ח ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתיה ”קצת“, והבן.

גם מסתברא, שבמקום שיש מוהל קבוע יום יום, ופוטר הציבור מוידוי ואמירת תחנונים בשני וחמישי, שכדאי ורצוי לבקש ממנו שבזמן אמירת תחנונים יצא החוצה והציבור ישפכו ליבם בתחנונים ובתשובה ואמירת וידוי בכוונת הלב כדת וכדין. ובשלמא אם אחד מהמתפללים אבי הבן וכיוצא בזה ניחא, אבל לעולם להפטר מכך, אין זה נכון. ובעוונותינו הרבים בזה הזמן יש כל כך הרבה צרות בעולם, וצריך להיכנס עוד יותר לעול מלכות שמים בעבודת ה‘, ולא להיות חס ושלום כתינוק הבורח מבית הספר, ועל אחת כמה וכמה בשבת קודש עטרה לראשנו.

תוכן העניינים

הנהגות לשבת קודש - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה