אור ברסלב
הנהגות יום יום פרשת שמות › ''הריני מוחל וסולח''

הנהגות יום יום

פרשת שמות · ''הריני מוחל וסולח''

פרשת שמות

ולמעשה זוהי הטענה על יוסף הצדיק, שעדיין לא הספיק לומר בפה מלא ''אני סולח''. ואף שאמר ''כי פי המדבר אליכם'' (בראשית מה, יב), ופירש רש''י שלא מקפיד עליהם כמו שלא מקפיד על בנימין אחיו שלא השתתף במכירתו, עם כל זה בדרגה העצומה שלו היה אפשר להבחין בדקויות שעדיין אין כאן שלימות גמורה

באותה מחילה.

ורבינו בחיי על התורה (בראשית נ, יז) מביא שעשרה הרוגי מלכות הוצאו להריגה בגלל שלא אמר יוסף הצדיק בפה מלא ''אני מוחל וסולח''. נורא ואיום! ומי יעמוד בסוד ה'.

יום ג'. עת לחשות ועת לדבר

להלכה נפסק (חושן משפט סימן פא סעיף ז) שלא אומרים ''שתיקה כהודאה'' (בבא מציעא לז:), ויכול לומר לו ''משטה הייתי בך''. אולם בדיני לשון הרע אם שומע לשון הרע ושותק, הרי זה משתף פעולה וחטאו ישא. שעל ידי שתיקתו גורם למספר להמשיך במעשיו, ולא מוחה ולא מראה שאינו מסכים איתו. וחייב השומע למחות ולומר שאינו מקבל דבריו. וגם אם אינו יכול לענות, חייב לפחות להראות שאינו מרוצה ולא נח לו להמשיך לשמוע (חלק ח כלל ו סעיף ה).

ולזה נענש יוסף הצדיק כששתק כשאמרו לו אחיו ''עבדך אבינו'' (בראשית מד, לא), ומת בגיל מאה ועשר במקום מאה ועשרים (בראשית רבה ק, ג), וזה למרות שלא עשה מעשה, אלא שהיה לו למחות ולא מחה.

וכאן רואים סעיף נוסף מחיובים של אהבת ה' יתברך. כי מה שנוגע לגשמיות או לכבוד של עצמו מצוה לשתוק, ומה שנוגע לכבוד שמיים אם זה איסור לשון הרע, או זלזול במצוות, או מה שנגד האמונה, חובה למחות מיד ובזה מגלה על אהבת ה' יתברך הבוערת בקרבו. וכשלא יכול למחות כגון בנסיעה, והמדברים הם אנשים מסוכנים, או שאביו מספר לו לשון הרע ולא שייך למחות בו, חובתו שלא לקבל ולא להאמין. ואם יכול להעביר נושא לעניין אחר, יעשה כן ואשריו אשריו.

ומכאן שאם פותחים עוד בית כנסת או תלמוד תורה קרוב לתלמוד תורה קיים, שאסור להפריע ולהסית נגדם חס ושלום, אלא אדרבה יחזק ויעזור. כי לא העיקר שיהיו כולם באותו בית הכנסת, אלא העיקר שיהיו כולם מרבים כבוד שמיים ומתפללים (יורה דעה רמה סעיף כב). ומאי נפקא מינה הכא או התם. ואדרבה יעזור ויחזק ויסייע ויסנגר עליהם, ועל ידי זה מרבה אהבה ואחוה וקידוש שם שמיים.

יום ד'. ולשאול שאלות...

לפעמים חושבים שלא קבלנו לשון הרע, ומעצם השאלה רואים את ההיפך, ויש להיזהר בזה מאד ולדעת איך לשאול. למשל: פלוני שמע שראובן הכה את שמעון וביקשו ממנו לבדוק את העניין, אסור לפלוני לומר לראובן: למה הכית? כי מי אמר שהכה, הרי שבשאלתו מראה שקיבל את הלשון הרע. אלא צריך לשאול מה קרה עם שמעון, ועל ידי זה יתברר העניין כהלכה. וכן לדוגמא מי שלא בא לתפילה, יש לשאול אותו היכן התפללת, ולא לומר לו למה לא התפללת היום. וכן בשידוך, לא לשאול למה לא הגעת לפגישה, אלא לשאול האם אתמול היתה פגישה, ומה בעצם קרה שם. ועל ידי זה מכבד את כולם ולא מדבר לשון הרע, ואינו פוגע בשום אדם.

תוכן העניינים

הנהגות יום יום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה