פרשת ראה · [צפת, כ''ג אב תשס''ד]
ביום כ''א אב תשס''ד, פגשתי במירון בציון של רבי שמעון בר יוחאי הקדוש את ידידי מלפני כשלושים שנה. הרה''ג היקר והמיוחד הר''ר שלמה הלוי שליט''א בנו של המקובל המפורסם חכם ששון הלוי זצ''ל זיע''א. ואמר לי חידוש תורה. והוא תירוץ נחמד על השאלה למה ה' יתברך נתן אפשרות לעם ישראל במצרים לרדת למ''ט שערי טומאה, הרי היה יכול לעצור אותם באמצע. אלא ללמדנו שגם אם אדם הדרדר מאד עד הסוף ממש חס ושלום, לא יתייאש, יעשה תשובה ויתקבל באהבה.
ונראה שזה קשור לפסוק בפרשה ''ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא'' (דברים ז, כו). שכוונת הפסוק, אם בדיעבד הבאת תועבה והרי אתה בחרם, וירדת למטה הרבה, ואתה בסכנה מהתורה, ומה יעשה? ''שקץ תשקצנו'' ואז החרם יוסר ויתבטל ממך. וזהו הלימוד כנ''ל שתמיד אפשר לתקן. גם מי שכבר בחרם, שלא יתייאש, יתקן עצמו ויהיה מתוקן מן השמיים ויעלה למ''ט שערי קדושה. ואפילו אם היה בשער הנו''ן של טומאה חלילה יזכה ויעלה לשער הנו''ן בקדושה, שכבר נתן לנו הקב''ה את תורתו בהר סיני להעלותנו מכל שער שהוא ואפילו משער הנו''ן, וכדברי אור החיים הקדוש בפרשת שמות (שמות ג, ח עיין שם).