פרשת ראה · פועל אמת שפעולתו אמת
ולמדנו כן מה' יתברך שהוא הראשון, שכל בוקר בברוך שאמר משבחים אותו ''ברוך אומר ועושה''. וחז''ל מסבירים לנו (רש''י ירמיה כח, ז) שזה רק במה שמבטיח לטובה, אבל הבטחה לרעה הוא גם חוזר בו ולא עושה. וזהו כבודו של ה' יתברך. ויש אנשים טפשים מבטיחים ולא מקיימים, אבל להרע מבטיחים ולא מוכנים לחזור בהם עד שיעשו מעשיהם הרעים, רחמנא ליצלן מהם. ואנחנו עם ישראל הלואי שנזכה ללמוד ממידותיו של ה' יתברך ונשמע למצוותיו, שבודאי שזה הכי טוב שבעולם.
יום ה'. נפשי חולת אהבתך
[צפת, כה אב תשס''ד]
אהבת ה' יתברך לעם ישראל היא בלי גבול וללא קץ, אהבה עצומה מועילה ואמיתית. וכל רגע שיהודי נזכר עד כמה ה' יתברך אוהב אותנו ומחיה אותנו והוא מלך עוזר ומושיע ומגן, צריך שיהיה ליבו מלא שמחה שה' יתברך משגיח עליו ורוצה בטובתו ומחיה אותו כל רגע ורגע ומנשים אותו לחיים טובים.
אבל מצות אהבת ה' יתברך שאנחנו חייבים בה, זוהי מצוה שיש בה דרגות רבות בלי סוף. ו''על כל פשעים תכסה אהבה'' (משלי י, יב). ואהבת ה' יתברך הגדולה, זה מי שמקיים את הפסוק בשיר השירים (ה, ז וח) ''מצאוני השומרים הסובבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי... אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני''. כלומר לקבל מכות ופצעים ולומר בקול רם שאני חולה אהבה על ה' יתברך. וזוהי מצות ''ובכל מאודך'' הנאמרת בקריאת שמע. כי ''בכל לבבך'' שפירושה לאהוב את ה' יותר מעצמך, עם כל הלב, עוד אפשר לקיים. וכן ''ובכל נפשך'', למות על קידוש השם עוד אפשר לקיים, כי אם יהיה צורך באופן מעשי, נמות וניפטר מן העולם מיד. זה עוד קל!!! ומה שקשה זה ''ובכל מאודך'', כלומר לחיות ולסבול את החיים ולקבל מכות ופצעים כמו בעיות בפרנסה, בעבודה, בריאות, משפחה, שכנים, שלום בית, שידוכים, ועם כל זה להיות כל רגע ורגע חולה אהבה על ה' יתברך. זה לא קל!!! לחיות עם ה' יתברך במצבים לא קלים, ולעבוד את ה' יתברך בשמחה זוהי עבודה קשה. וזה לא סתם בשמחה, בשמחה פירושו תפילות בכוונה, עבודת ה', חיזוק למשפחה, ולהמשיך להיות טוב לכולם. זה נקרא לעבוד את ה' יתברך בשמחה.
ואפשר להוסיף שזה קשה הרבה יותר כשהוא ומשפחתו ברוך ה' עובדים את ה' יתברך כמה שיותר ומרגישים שהקדוש ברוך הוא כביכול לא משפיע עליהם מחסדיו. יש מחסום ועיכובים, וכאילו ה' יתברך מעליב אותם. והם נעלבים מה' יתברך ואינם עולבים, אלא ממשיכים בעוצמה בעבודת ה' ועומדים בנסיונות. זוהי מצות אהבת ה' יתברך במעלה רבה ועוצמה גדולה.
וזה מרומז בפרשת השבוע החולף, בפרשת ''והיה אם שמוע'' (דברים יא, יג) שנאמרה בפרשת עקב. לא כתוב ובכל מאודכם, ובפרשת ''שמע ישראל האמורה בפרשת ואתחנן כתוב ''ובכל מאודך'' וכמובן שפרשת ''שמע ישראל'' זוהי דרגה גבוהה יותר של עובד ה'. והמהרש''א (ברכות לה:) מביא שלכן בפרשה שניה כתוב ''ואספת דגנך'' (דברים יא, יד), כי מי שלא זכה לעבוד את ה' בכל מאודו, הוא בגדר הטבע ועליו לעבוד להתארגן ולהסתדר ולקיים ''ואספת דגנך'', אבל החסיד הגדול שרואה בכל מדה ומדה את ה' יתברך ומודה לו ומקבל באהבה ומקיים ''ובכל מאודך'', ורואה תמיד רק את ה' יתברך כי ''אין עוד מלבדו'' (דברים ד, לה) כפשוטו ממש. איש כזה גם ישועתו מעל הטבע ופרנסתו בניסים גלויים יום יום ושעה שעה.
ובאגרות רבינו מרן החזון איש זיע''א (חלק א סימן קסא) מובא שאמר כן על עצמו שפרנסתו בדרך נס מה' יתברך. וכנראה שזה לא קשור לבן תורה או לבעל הבית. יתכן, מי שנראה בן תורה, שבמסגרת השקפתו הוא עדיין בפרשת ''והיה אם שמע'', ויש לו עוד הרבה לשמוע וממילא הוא צריך לקיים ''ואספת'' בכוחות עצמו. וגם יש בו חשש עבודה זרה ''השמרו לכם וגו'''. ויש בעל הבית מלא וספוג ביראת שמיים ועבודת ה' וזכה לאהבת ה' בדרגה גבוהה מאד. והוא חי בניסי נסים מעל הטבע. ורבינו החזון איש כשבא לכתוב פרוזבול בפני בית הדין בבני ברק, אמר להם: ''אני בעל הבית מבני ברק מבקש לעשות פרוזבול''. ואנחנו לא נדע מה נעשה, והלואי שנגיע לטיפה מן הים ממדרגות ומחשבות אלו. ועיין בזוהר הקדוש (ואתחנן דף רסז.) אריכות רבה בעניין אהבת ה'.
ומכאן לבין אדם לחברו. אהבת ישראל ואהבת משפחתו בדרגה גבוהה, זה כשרואים ופוגשים בבית גם במצבים קשים מהרגיל, ויש עבודה קשה במצות ''ובכל מאדך'', ועם כל זה אהבת הבית והמשפחה קיימת לחיים טובים. זוהי מעלה גדולה של עמידה בנסיון. וזה שילוב של שני דברים. גם אהבה למשפחה וגם אהבת ה' יתברך, שמאמינים שהכל ממנו בלבד, ו''אין עוד מלבדו'', ואשריו.
שבוע זה, שבוע של נופש בעיר הקודש צפת ת''ו, עזר לנו לחשוב יותר ולכתוב יותר ולהתקדש הרבה יותר, בזכות הצדיקים זיע''א הנמצאים בגליל בכלל, ובצפת בפרט.
יום ו'. מסיני נצטוו צוויי פעליה ''כראוי''
מה התשובה שאומרים למי שחושב שהוא שומר שבת, כי אשתו מדליקה נרות, ויש לו פלטה במטבח, והוא לא מדליק אש. ובליל שבת קודש הוא מגיע לבית הכנסת, ורק בבוקר הוא עייף כי חסר לו שינה. איך להסביר לו שעדיין אינו שומרי שבת.
ובכן, שתי תשובות בדבר. א) ללא לימוד הלכות שבת הוא בודאי מחלל שבת. וכמו שהביא רבינו החפץ חיים זיע''א (בהקדמה למשנה ברורה חלק ג) שעל ידי הלימוד בהלכות שבת יודעים המותר והאסור, ואחרת, בודאי שנכשלים בחילול שבת קודש. ורבינו החפץ חיים הביא כמה דוגמאות לכך.
ב) וזה גם עיקר חשוב, כי עיקר מטרת השבת זה לא בשב ואל תעשה, שלא לחלל שבת, אלא בקום ועשה, להתקדם ולהתעלות בהשתלמות רוחנית תורנית בשיעורי תורה וחיזוקים מהפרשה כדי לעבוד את ה' יתברך טוב יותר. זוהי מטרת השבת, עלייה והשתלמות רוחנית.
ומי שמבין זאת, מתכונן מיום שישי להיות זריז וזהיר, ומרוכז בעצמו כיצד להשלים את המלאכה כדי להגיע ליישוב הדעת בשבת קודש. ואז זוכה לתקן מה שפגם בכל העבירות (כף החיים סימן רנ סק''ה בשם האר''י ז''ל) ובפרט בפגם ברית קודש (קול ששון בשם האר''י ז''ל), וגם זוכה לינצל מחבוט הקבר (שם), והכל בזכות קדושת שבת.