אור ברסלב
הנהגות יום יום פרשת משפטים

הנהגות יום יום

פרשת משפטים

פרשת יתרו

יום א'. ממעמקים קראתיך ה'

אדם שאינו חש בטוב ומתפלל בביתו, צריך להקפיד בכל כוחו שתהיה התפילה בכוונה ומעומק הלב. וכדאי לעשות הכנות מתאימות לגופו כדי להתפלל בכוונה. וכגון אם היה הקור גדול, על ידי הכנה מתאימה שלא להתקרר, ושיהיה נעים מחום ההסקה ובלבוש מתאים משום כבוד התפילה, כל זה עוזר לישוב הדעת וריכוז המחשבה.

ולדעת חז''ל הקדושים (שבת לב.) העולה למיטה וירד כאילו עלה לגרדום וירד. והיינו שדנו בפעלו של אותו אדם בשמיים ומצאו לנכון להענישו וכעין גזירה מרחפת על ראשו. צא ולמד עד כמה יש להתפלל על הבריאות שלו. ויפה תפילת חולה מתפילת אחרים עליו (בראשית רבה נג, יד), כידוע.

וזה בעצם מה שקרה ליתרו, שכאשר שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק התלהב והתעמק בדבר ובא להצטרף לעם ישראל. ואז ישוב הדעת שלו וריכוז המחשבה עזרו לו להכיר את ה' ולקדש שם שמיים, ואילו האחרים שלא עשו כן נשארו כמו שהם נראים עכשיו.

יום ב'. לחץ אסור

לחץ ללא תועלת מזיק, והוא כעין פצצה מתקתקת רחמנא ליצלן. ולכן מי שגורם לאחרים להלחץ בגלל מעמדו המכובד, זה לא טוב. איש מכובד המגיע למקום ללא הכנות, וחייבים מיד לכבדו ולהכין מקום עבורו, זה מלחיץ ומבלבל. כעין ערב שבת קודש שאסור לבוא ולהתארח בהפתעה בביתם של אחרים כי אין זמן להכין ולהתכונן בשעה לחוצה זו (עי' אורח חיים ריש סימן רמט).

ומצינו כן אצל יתרו. שהודיע לפני שהגיע למשה ''אני חותנך יתרו בא אליך'' (שמות יח, ו). אחרת, משה רבינו עלול לקבל זאת בהפתעה, ויש חשש גם שיאמרו שלא כיבד אותו לפי ערכו.

יום ג'. הערה רק עם פתרון

לא טוב לומר הערות כשאין אפשרות לתקן. הערה נכונה עם אהבה, זוהי הערה שיש בה גם עצה טובה כיצד לפתור את הבעייה. וזה מראה על אהבה אמיתית של המעוררים.

וכך עשה יתרו; בתחילה אמר את ההערה ''נבול תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך'' (שם), ולבסוף הוסיף את עצתו לפתרון ''שמע בקולי איעצך'' (שמות יח, יט). וזוהי פרשת ''ואתה תחזה'' (שם שם, כא) שהביא רש''י, כי העיקר בכל זה היא העצה הטובה שנתן יתרו ולא ההערה.

גם לרבות, שלפעמים יש הערה על מאמר תורני מסויים או על פסק הלכה של איזה חכם, וחכם אחר אינו מנסה להעיר ולסתור את הדברים אלא להיפך ליישב עד כמה שאפשר את פסק ההלכה, ויש בזה חינוך לאהבת ישראל ולא לאהבת הניצוח.

יום ד'. להזהר גם בכבודו של דומם

יש להיזהר מאד שלא לפגוע באנשים, לא גדולים ולא קטנים.

בפרשה (כ, כג) יש אזהרה מלפגוע בכבודו של המזבח על ידי פסיעת רגליים על גביו. ועל אחת כמה וכמה מלפגוע בחברים ובמי שמקפיד על בזיונו. ורש''י הוסיף ללמוד מכאן על מעלת המטיל שלום בין איש לאשתו ובין חברים, שבזכות זה לא תבוא לו פורענות.

ואני לומד מכאן שצריך להיזהר מאד מלסמוך על מכתבים או פשקווילים או חרם ונידוי על פלוני ואלמוני, וחלילה מלהשתמש בזה למעשה. כי יתכן שבאופן מעשי אם יש אפשרות לפנות לאדם הנידון, חובה קדושה לעשות כן ולפעול עד כמה שאפשר להרבות שלום. ואין קץ לשכרו, כי הוא מקדש בזה שם שמיים ומונע חילול השם וקנאה ושנאה ותחרות, ואשריו ואשרי חלקו.

מוסר גם לגדולים

וכל אותם שמחזקים את הנידון להמשיך לסרב ולהתעקש, בודאי יתנו על כך את הדין. וכבר אמרו חז''ל (סנהדרין מט.) למה נהרג אבנר? על שלא עשה שלום בין שאול ודוד. ומכאן שגם אנשים גדולים צריכים ללמוד מוסר כל יום, כדי להגיע להנהגות טובות ומועילות.

יום ה'. על פי דרכו

צריך לדעת כיצד לדבר עם אנשים. על מי לצעוק, ואת מי לקרב. כל אחד ואחד לפי מעשהו ולפי שכלו.

הנה אברהם אבינו עליו השלום שנאמר עליו: ''ואת הנפש אשר עשו בחרן'' (בראשית יב, ה). אומר הרמב''ם (בפרק א מהלכות עבודה זרה הלכה ג) שדיבר עם כל אחד ואחד לפי מה שהוא, כלומר לפי דרגתו. ומפורש בתורה: ''כה תאמר לבית יעקב'' (שמות יט, ג), אמירה נעימה כי זה לבית יעקב דהיינו לנשים. ומאידך ''ותגד לבני ישראל'' (שם), דברים קשים כגידים וכמו שפירש רש''י, כי זה לאנשים ועמם אפשר לדבר בצורה קשה יותר. ובזה מתקנים ומשפרים כל אדם כפי התיקון המתאים לו.

יום ו'. אתערותא דלתתא בקדושת השבת

להזדרז ולשמוח בהכנות לשבת קודש. והתועלת הגדולה מקדושת השבת, היא שגם שומרי השבת מכניסים בה את לימוד התורה והקדוּשה. כלומר - לא מספיק שהשבת היא קודש, אלא באתערותא דלתתא מקדשים את השבת על ידי לימוד התורה, ואז באה התעוררות שלמעלה ומביאה שפע גדול והצלחה רבה.

תוכן העניינים

הנהגות יום יום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה