פרשת כי תצא · חלקו מחמאות
ובכלל מי שעושה מעשה טוב ומועיל, אף שאחרים יעשו זאת פחות טוב ממנו, יש עליו להיזהר מאד שלא להחליש את ליבם ולא לגרום להם צער חס ושלום. ולפעמים גם במעשה טוב, כמו שבא כביכול לעזור ולסייע, אם זה יגרום שאותו אחד שעשה זאת עד עכשיו יעריכו אותו פחות כי השבח יגיע כעת למישהו אחר, אין הצר שווה בנזק המלך. וזה הכל תכסיסי יצר הרע, רחמנא ליצלן. והירא את ה', יסייע לכולם וישבח את כולם. וכשעושה חוזר ואומר זה בזכות פלוני אלמוני. ולא מחכה שיחזיקו לו טובה על חשבון אחרים, כי זה גם בגדר השגת גבול. ואשרי מי שהגיע למעלה זו.
יום ה'. תמימות ותום
נראה לפרש את הפסוק ''תמים תהיה עם ה' אלוקיך'' (דברים יח, יג), כפשוטו ממש. להרגיש תמיד שאתה עם ה' יתברך בחדרי חדרים, וכמובן בכל מקום. ומי שחושב כך בודאי יגיע לשמחה גדולה וחשק גדול, גם להיות בצניעות מיד מבלי לאהוב את הרחוב ואת החיצוניות ואת הצורך לראות את העולם. הדבקות שלו בה' והשאיפה שלו להגיע לדבקות זו, מסלקת ממנו את החשק והגירוי לטייל ולהסתובב. זה דרכו של עשיו שנאמר עליו: ''ויהי עשיו... איש שדה'' (בראשית כה, כז), פתוח, חיצוני, סקרן, נפש רחבה. אבל יעקב ''ויעקב איש תם יושב אוהלים'' (שם), יושב באוהל ושמח כל רגע על הזכות שהגיע לכך.
וקודם פסוק זה של ''תמים תהיה'', כתוב בתורה על מעוננים וקוסמים ושואלי אוב וידעוני, שצריך להתרחק מהם, כי אלה אוהבים פרסום ורושם והתקהלות וחיצוניות והכל אחיזת עיניים. והתמים אשר רואה בכל בעיה ובכל מצב את ה' יתברך בלבד ולא את הסיבות הכלליות, אלא הכל מהשמיים, כלומר ה' יתברך הוא הסיבה לכך, מי שעובד על עצמו להגיע למחשבה כזאת שזוהי מצות ''ובכל מאדך'' (דברים ו, ה), וממילא הוא תמים עם ה', כי אין סיבות אחרות ולא מעניין אותו דבר. ויש בזה כבוד שמיים גדול, ובודאי יקבל מנה אפים מה' יתברך.
יום ו'. עת למהר
מצוה גדולה להיות זריז וזהיר ושמח בהכנות לשבת קודש. בעוד מספר שעות מוזמנים כולנו לשולחן של ה' יתברך, והסעודה על חשבונו. ואפשר להגיע בסעודה הזו עם תכנית נכונה להשתלמות רוחנית ועלייה גדולה באמונה וביראת שמיים.