אור ברסלב
הנהגות יום יום פרשת וירא

הנהגות יום יום

פרשת וירא

פרשת לך לך

יום א'. עלינו לשבח ולגנות

מה שמתאים לפי התורה ולפי המצב המועיל, יש לשבח. ומה שלהיפך יש לגנות. שהרי מותר לשמוע לשון הרע על בעל מחלוקת, ומותר לשמוע לשון הרע מאדם שבור ומדוכא שעל ידי זה יחדל מלספר לאחרים.

וכעין זה צריך להיזהר לפי הצורך לעודד משהו חיובי ולהסית נגד משהו שלילי. למשל: שידוך לבחור טוב כשיש חשש שהמדוברת לא חזקה ביראת שמיים, ויש צורך לפי השמועות להסיר את ההצעה מהפרק. באופן זה יש לעורר יחס שלילי עליה, ולומר מי יודע אם היא בכלל שומרת על הצניעות, ואם בכלל מתפללת, ומי אמר שתסכים בעתיד שתתמיד בשיעור תורה. וכך לגנות מה שנראה שלילי במטרה להתקדש. וכן להיפך כשהמשודכת טובה ומשפחתה רוצה שתתקדם ולא תרד, ויש הצעה של בחור שעזב לימודו ועובד וגר עם חברים ורק מבטיח שיתקדם. שצריך לעשותו שלילי ולומר שקשה לסמוך עליו ומסתמא הוא כעת לא מתפלל בצבור ומי יודע את מידותיו, שהרי לא גר עם הוריו ולא רואה כבוד הדדי בבית, וכן על זה הדרך. ומאידך אם ראובן קובל על לוי בפני שמעון, כדאי להמעיט חריפות הבעיה, ולומר לו שלא התכוון ובודאי מצטער, ושהיה בלחץ וכו' וכו'.

ולמדנו כן גם מאברהם אבינו עליו השלום, שעל אף שידע לקרב את כל העולם הרחיק את לוט ממנו כפי הצורך והמצב, אחר שהשחיתו הוא ועבדיו מידותיהם (בראשית יג ורש''י שם פסוק ז).

יום ב'. חשדהו בגבול

מאמרי חז''ל ''הוי דן את כל האדם לכף זכות'' (אבות פרק א משנה ו) וכן ''אל תדון את חבירך עד שתגיע למקומו'' (שם פרק ב משנה ד). הם ממש להיפך מהמושג של ''כבדהו וחשדהו'' (עיין כלה רבתי פרק ט). אבל אין סתירה בין הדברים! תמיד צריך להשאיר מקום לחששות ולזהירויות בכדי שלא ליפול ברשת, לא ברוחניות ולא בגשמיות. וזה כעין תועלת שלצרכה מותר לשמוע לשון הרע, ומאידך לפעול על פי מה ששמעת אסור, אלא לדון לכף זכות ולבדוק. כי אין מה למהר! ולפי זה אם רוצים לפטר פועל בעבודה או מורה בבית הספר אף שהסיבות צודקות, אין למהר לדווח להנהלה. אלא קודם להזהירו ולהוכיחו פעם ושתיים ולראות מה קורה, ואם ישאר במעשיו אז תהיה מצוה לפטרו ולסלקו כי זוהי התועלת כעת. והלב שקט שעשינו על פי הדין והשתדלנו לפעול מכל הכיוונים לטובה.

והנה כיום פורסם על מאכל תינוקות דייסה צמחית של חברה מסויימת שיש חסרון בויטמין מסויים וגרם נזק גדול לתינוקות. ואף על פי כן אסור לומר או לפרסם שכל המוצרים שלהם פסולים ומסוכנים. כמובן שכל אחד יכול לחשוש לעצמו, אבל לאסור בפרהסיא את כל התוצרת שלהם בשעה שרק אחד מהם נמצא מזיק אסור, בהיות שזה יכול לגרום נזק גדול שלא לצורך. ולה' הישועה.

יום ג'. מבחן היראת שמיים

כתוב בגמרא במסכת סוכה (נב.) שאביי פחד מיצר הרע שלו וחשש שלא יצליח להתגבר, והיה בצער על חלישות זו כביכול. עד שניחמוהו ואמרו לו שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.

אתמול היה יום פטירת החזון איש - רבינו אברהם ישעיהו קרליץ זיע''א [לפני 50 שנה], והיום יום פטירת האבי עזרי - רבינו מנחם מן שך זיע''א [לפני שנתיים]. החזון איש היה אומר שאי אפשר לבחון יראת שמיים אלא רק כשאדם עוסק בכסף ועושה הכל על פי דעת תורה, שנסיון הכסף קשה מאד. כלומר יתכן שיהיה מלא תורה ויראה ובקי בש''ס ועדיין אין כאן יראת שמיים, כי נסיון הכסף לא עבר עליו. והאבי עזרי היה נזהר ומקפיד על בין אדם לחברו ועל מדות טובות. וכשפא''י הסתלקה מן העולם ובוטל קיומה, מסר שיחה בישיבה שיש להיזהר מהפסוק ''בנפול אויבך אל תשמח'' (משלי כד, יז). וזה כדברי רבי ישראל סלנטר שהיה אומר שללמוד את כל הש''ס קל מלשבור מדה אחת רעה.

ושמעתי השבוע שני מקרים של אנשים מלאים תורה ויראה וזהירות בדקדוק המצוות מאד, ומאידך שלום הבית שלהם במצב קשה מאד עד שהם פרודים זמן רב, ואין כח לאף חכם לקרבם בזרוע, והכל מתוך מדות קשות וחוסר ותרנות. וצריכים לבכות על זה כמו שבכה אביי בסוכה (נב.), וכדלעיל.

יום ד'. מצוות הלב והמעשה

באיסור קבלת לשון הרע (חפץ חיים כלל ו והלאה), אם כבר שמע שלא בכוונה חייב לצעוק שאינו מקבל, וכן להוכיח את המספר על כך שדיבורו הוא לשון הרע. וכמובן לא מספיק שאומר שאינו מקבל, אלא שבאמת יש לדעת ולהרגיש שפלוני לא אמר אמת אלא הוציא שם רע חינם. וצריכים להרגיש זאת ממש, ולחיות עם הקבלה שבלב הזאת. כי הלב והמעשה הם שני חפצים של מצוה נפרדים, ועל כל אחד מוטל לעשות מה שצריך.

וכן לפעמים צריך רק באופן מעשי הרחקה מאדם מסויים, אבל בלב לא. כמו אברהם אבינו עליו השלום שסילק את לוט ממנו, וגם בזמן הסילוק אהב אותו דאג לו ושמר עליו. והראיה שבזמן המלחמה רדף אחרי שוביו והצילו (בראשית יד, יד-טז). הוי אומר שאם לא מסתדר עם מאן דהוא ומציע להתרחק, אם זה לשם שמיים הרי זה משובח. וכיצד יודעים שזה לשם שמיים? אם גם לאחר ההרחקה הוא חביב עליו ואינו מקבל עליו לשון הרע, וכן אם שמע עליו משהו רע מיד דן אותו לכף זכות. וזהו תוקף העבודה שה' יתברך דורש מאיתנו. ומכאן גם כשיש בעיה בשלום בית בין בעל ואשתו ומתרעמים זה על זה, שאסור שזה יהיה פנימי מהלב חס ושלום, רק חיצוני עד יעבור זעם.

יום ה'. סוד ההצלחה - האחדות

''כשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהן אינן שוות'' (עיין סנהדרין לח.). וכל זה לגבי עצמו ולעניין העבודת ה' שלו, שאז יכול כל אדם ללכת לפי דרכו והלך רוחו כל זמן שאינו מפריע לאחרים על ידי זה. אבל ביחסים של צבור וקהילה קדושה חייבים לוותר כדי שתהיה אחדות ויזכו להצלחה.

ובאמת זה פלא! כיצד הצליח אברהם אבינו עליו השלום לשכנע את כל ילידי ביתו ומקנת כספו למול והם לא התנגדו. וכנראה שהם כל כך אהבו אותו שראו בו מבחר המין האנושי, עד שהסכימו לכל מה שאמר ולא היתה התנגדות. וזו כוונת התורה ללמד אותנו עד כמה הצליח אברהם אבינו עליו השלום ללכד סביבו חסידים נלהבים לה' יתברך עד ששמעו לו מיד למול, למרות שזה עדין מאד וקשה הרבה יותר מלחתוך אצבע, ועם כל זה הסכימו. וכן לכל קהילה ומשפחה וציבור יש לדעת ללכד השורות ולהיות באחדות. ואף אם תהיה פחות תועלת, עדיף, העיקר שתהיה אחדות.

למשל: בעל ואשה או שני חברים, הראשון טוען שאם נעשה כמוהו תהיה תועלת 80% ואם יעשו כעצת השני תהיה הצלחה 60% בלבד, ועל ידי ויכוח זה נהיתה מחלוקת. והשני הזה בעייתי ולא מוכן לוותר, כי אינו חכם מספיק. והראשון מוותר ויש תועלת 60% אבל בלי מחלוקת, זה עדיף! ועל ידי זה אותם 60% יצליחו מאד, לא כמו 80% אלא כמו 100% ממש, כי יש אחדות והבנה ואין מחלוקת. וזה יועיל להם בהמשך בסיעתא דשמיא.

יום ו'. ההכנה לשבת

ההכנה הנדרשת לקדושת יום השבת בזריזות ושמחה גדולה יותר מההכנה הנדרשת ליום כיפור, כי שבת היא מעין עולם הבא (ברכות נז:).

דיבור חול בשבת

ויש לעורר שלא להזכיר ענייני החול בשבת קודש, או לשאול שאלות מסויימות או לעורר בעקיפין על דברי חול. שהרי על ידי זה יימשכו השומעים לדבר על כך ולחלל את קדושת השבת חס ושלום (עיין שלחן ערוך אורח חיים סימן שז סעיף א).

תוכן העניינים

הנהגות יום יום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה