אור ברסלב
הנהגות יום יום פרשת ויצא

הנהגות יום יום

פרשת ויצא

פרשת תולדות

יום א'. אופן נוסף להיתר סיפור לשון הרע ורכילות

כמו שמותר לדבר לשון הרע על בעל מחלוקת למנוע מריבה וכן לשמוע לשון הרע מאדם מדוכא ושבור נפשית, וכמובן שיש להיזהר שלא לקבל ולהאמין אלא רק לשמוע להפיג צערו. כן יש אופן נוסף, והוא מי שאומר רכילות ועל ידי זה משתיק המריבה כי עושים לו חשבון וחוששים מדבריו.

כמו יצחק שאמר לעשיו ''בא אחיך במרמה ויקח ברכתך'' (בראשית כז, לה). והרי קרא למעשהו של יעקב ''מרמה'' ולמה אין זו רכילות? כי יצחק יודע שאם יאמר כן לעשיו הוא יחשוש ויפחד להזיק או להשתולל, כי יצחק מקבל עליו אחריות ונותן חסות למעשיו, ואף מגנה את מעשהו של יעקב. ומה שאין כן אם היה מראה שמצדיק את יעקב, הרי שהיה עשיו חושף את טלפיו ועושה הכל כדי להלחם ביעקב באמצעים כשרים או פסולים. וממילא אין זו רכילות ולא לשון הרע.

ומכאן שאדם עשיר או גבור או גדול בתורה שיש לו כח גשמי או רוחני, הוא פותר בעיות ואין חשש שיצאו תקלות תחת ידו ויש בזה טובת כולם.

ויתכן שזה נכון ברכילות דוקא, משום שבלשון הרע זה לא מציאותי כל כך.

ומאידך לא מובנים לכאורה דברי האור החיים הקדוש בפרשה (כז, מו), שאומר על רבקה שלא אמרה ליצחק שעשיו רוצה להרוג את יעקב כי חששה מרכילות. וקשה וכי על איש כזה ובמצב קשה יש איסור לשון הרע ורכילות? ומה גם שיש כאן תועלת גדולה להצילו מידיו. וכמו שאמרה כן ליעקב אחיו על עשיו, כך יכולה לומר ליצחק אביו עליו שזה חשוד ברצח. והרי ודאי ייטב יותר וירבו הסיכויים להצילו אם ידע יצחק אביו מהעניין. והרי כל טצדקי שאפשר לעשות להציל עשוק מידי עושקו עושים, ומאי שנא הכא, וצריך עיון.

יום ב'. לשון הרע לרבו

לשון הרע לתועלת מותר וכאמור. ויש להוסיף שמותר לקבוֹל עליו בפני רבו ועל ידי זה לפתור את הבעייה, וזה חיובי וחשוב מאד. אבל כל זה רק באופן שיודע בבירור שרבו יטפל בבעייה מיד, אחרת ההשלכות גרועות מאד וחבל. ולסיכום: אם לדעתו לא תהיה תועלת כשיפנה אל אותו אדם באופן אישי, אז עדיף שיפנה לרבו שיודע בו שיטפל נכון באותו עניין. ואם יודע שלא יטפל בזה, גם לרבו לא יפנה.

יום ג'. היתר לשון הרע ופניה לערכאות

כידוע, מותר לספר לשון הרע לתועלת, כשהתכלית לפתור בעיות ורק על פי דעת תורה. שאם לא כן ודאי שזה אסור בהחלט. ובודאי שאסור לפנות לערכאות כשיכול לפתור על ידי הרב שבאותו מקום. וכשאין ברירה, יפנה לרבו לקבלת היתר לפנות לערכאות, והרב ישמע ויבחין בדקויות ויורה מה לעשות.

יום ד'. רק הרוחניות תלויה בך

מספרים שרבי ישראל סלנטר זיע''א סיכם עם זוגתו בתחילת חיי נישואיהם, שבגשמיות היא הקובעת מה יהיה בבית ואיך ינוהל כל דבר, ואילו הוא הקובע ברוחניות ובכל הנהגה תורנית. ומעולם היא לא קבעה ולא עשתה דבר מבלי הסכמתו. כי רבי ישראל לימד אותה והוכיח לה שכל דבר קשור לרוחניות, וממילא צריך את דעתו בכל דבר. למשל להחליף ריהוט או לקנות חפץ מסויים זה לכאורה גשמי, אבל באמת זה רוחני שאם זה דורש להכנס לחובות ואז זה יפריע בעבודת ה' ממילא אין לעשות כן. וכן ללכת לאירוע מסויים, היא לא קובעת, שהרי יתכן שעל ידי זה יצטרכו לחזור מאוחר בלילה ויקום עייף בבוקר ועלול להפסיד את עבודת ה' שלו, וכן בכל עניין. וכן סופי שבוע וכיוצא בזה, זה גשמי, אבל אם יש שם בעייה בצניעות היא לא קובעת. נמצא שתמיד יש לשים לב לכך ולראות בכל דבר את הצד הרוחני שבו. ואמנם ''הכל בידי שמיים'', אולם זה בגשמיות, ואילו רוחניות היא בידי אדם כמבואר בברכות (לג:).

יעקב אבינו עליו השלום ויתר על הכל לכבוד ה', ואילו על הבכורה לא ויתר. כי זה מצוה ועל זה לא יתנו לו תחליף מהשמיים.

ומכאן בחיי היום יום שיש לוותר בגשמיות, כי לא תפסיד לעולם, שהרי בין כך הכל קצוב מלמעלה. ומאידך ברוחניות, תלחם ובחכמה וה' איתך.

וכיצד מגיעים לדרגה זו של לוותר בגשמיות, הרי זה לא קל. אלא בעצם גם גשמי זה רוחני, שהרי מקיים מצוה בזה שמוותר ומקדש שם שמיים, וממילא זה שוב מעשה רוחני ודרך נכונה. ואשרי המבין זאת וחי כך תמיד.

יום ה'. הודינו לך ה'

היום [ט' כסלו תשס''ד] בשעה 2:00 בצהריים זה זמן המסוגל מאד לתפילות. שהוא חודש תשיעי יום תשיעי ושעה תשיעית (כך מביאים בשם ספר ברית מנוחה שהיה בזמן האר''י ז''ל ומרן השלחן ערוך).

גם יש להודות הרבה לה' יתברך על הנס הגדול, שאתמול סוכל פיגוע בהשגחת ה' יתברך. ''הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו'' (תהלים קז, א).

לשון הרע שייך רק בגשמיות

בדרך כלל לשון הרע זה בגשמיות, שמקפיד על חברו ומגנה ומשפיל וכיוצא בזה. כי ברוחניות מותר לספר כשיש תועלת, ואם אין תועלת זה שוב גשמיות. וכשלא נוגע אליו כלל, אסור לספר.

בהתעלות רוחנית מתבטלות הבעיות הגשמיות

וכשמגביר רוחניות מתבטל הגשמיות, וכבר רמזו ''משיב הרוח ומוריד הגשם'', כלומר שכאשר אדם משּיב מעלה ומחשיב את הרוח - רוחניות, בזה הוא מוריד ומבטל את הגשם - גשמיות. כמו יעקב אבינו עליו השלום שעשיו רוצה להורגו, והוא בורח ממנו לבית מדרשם של שם ועבר ללמוד תורה. וכן דוד המלך עליו השלום שברח משאול שרדף אחריו לשמואל הנביא (שמואל א יט, יח, ועי' זבחים נד:). וזוהי העצה הגדולה, ללמוד תורה! והרוחניות הגדולה הזאת משפיעה להקטין את הטרדות וההפרעות גשמיות.

יום ו'. ערב שבת - חיבור הגשמיות והרוחניות במדת היסוד

ערב שבת קודש דורשת זריזות ושמחה בהכנות לשבת קודש. יום שישי הוא כנגד מדת יסוד, ומדת היסוד מתקנת ומקשרת בין גשמי ורוחני, שעל ידי הקדושה שביסוד יורד שפע גדול. יוסף הצדיק גם הוא תיקון יסוד וזכה על ידי כך הרבה. יום שישי חול ואילו שבת היא קודש, ההכנות בחול בגשמיות עוזרות לרוחניות בשבת קודש ועל ידי זה מתקדש הכל אף הגשמיות – וזהו יסוד. וכמו שהבן איש חי (פרשת וישלח שנה ראשונה סעיף ב וג) מביא לחבר לילה ויום בעסק התורה ושלא יהיה אז בבית הכסא, וכן בערב בין מנחה לערבית, כך גם בין יום שישי לשבת קודש. ולכן את יום השישי יש לקדש הרבה בזריזות ובשמחה, ולקבל את השבת הקדושה מוקדם, ולהוסיף הרבה בתורה וביראת שמיים.

תוכן העניינים

הנהגות יום יום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה