פרשת אמור · גשמיות רוחנית
ונראה שגם בגשמיות אם יכוון שזה אמצעי לרוחניות, דינו כרוחניות. ויש להתייחס לזה כמו פסח שני שזכו עם ישראל שתכתב פרשה על ידם.
והיום יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס, שאמר במשנה (אבות פרק ו משנה א) ''כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה''. כלומר שעל ידי הרוחניות יזכה להרבה דברים, ובודאי שכלול כאן עניינים הגשמיים הזקוקים לכל אחד ואחד. ואחר כוונת הלב הן הן הדברים.
יום ה'. השפעות שליליות
מי שגדל בבית גרוע, אשר תמיד היו בו צעקות וקללות וחוסר עדינות באוכל וכיוצא בזה, זה גורם לו תסביכים בעתיד וזקוק לטיפול וחיזוק והנהגה נכונה בכל המישורים הנ''ל. ומאידך מסתבר שאם הוא בשלבי עלייה נכונים ויש לו בית קבול לטהרה, שאסור לספר למשודכת על הבית שלו ועל העבר שלו בדברים אלו. ואם מוכרח לומר, שיעשה זאת בעדינות, לא להבליט או להדגיש, וגם להוסיף שהוא בשלבי עלייה גם בנושאים עדינים אלו וזו רק שאלה של זמן ותו לא.
ומכאן יש להיזהר מאד על השפעת הורים או סבא וסבתא על נכדים. אם באותו בית יש תמיד צעקות ואלימות ולבוש פרוץ, וגם אם הבנים באותו בית מסתובבים בלבוש פרוץ ולא צנוע, זה הרגל מכוער מאד שמשפיע על אותם נכדים מתוקים להרע ולא להטיב. וצריך חכמה גדולה בזה כיצד להתמודד עם הורים ובנים כאלה. שגם לכאורה חייבים לבקר אצלם וגם שלא ישפיעו מחוסר עדינותם על זרעם אחריהם.
וזה גם פירוש הפסוק ''לא תעמוד על דם רעך'' (ויקרא יט, טז), כלומר כל דבר שלילי ומזיק, הרי זה כמו דם אל תעמוד לראות או לשמוע, ואז תגיע להמשך ''ואהבת לרעך כמוך'' (שם שם, יח).
יום ו'. זכור ושמור
להיות שמח וזריז בהכנות לשבת קודש, ולצפות להגיע להשתלמות רוחנית מתאימה לנשמתו. וזה ''מעין עולם הבא'' למבינים.
ובפרשתנו פרשת אמור מוזכרים כל החגים והמועדים ובראש ובראשונה מוזכרת ''שבת קודש'' (ויקרא כג, ג), ונקראת שבת שבתון.
ואם היינו רוצים לצייר יהודי שומר שבת, כלומר בשב ואל תעשה, היה מאד קשה לנו לעשות כן. וניתן לצייר יהודי שזוכר את השבת, בקידוש בתפילה ובלבוש המיוחד, שבכלל מאתיים מנה. כשרואים מי שזוכר את השבת, כל כך בהתפעלות ובהתלהבות בודאי יש כאן גם שמירת שבת קודש בדביקות גדולה. וזהו שבת שבתון, שבת לשמור ושבת לזכור, גם בבחינת ''סור מרע'' וגם מבחינת ''ועשה טוב''.