ערב פסח · בטחון
הבטחון שורש לאמונה. בקריעת ים סוף נבקע כל פעם קצת, ככל שנכנסו יותר כך נבקע יותר. וכן במן, בכל יום ירד מן, ולא מראש לשנה שלימה. וכן ברפידים בא עמלק על ששאלו היש ה' בקרבנו אם אין (שמות יז, ז), וכשנלחמו בעמלק גם כן היתה ההצלחה במלחמה לפי החיזוק הרוחני שהיה בעם ישראל. וכל זה כדי לחזקם באמונה ובטחון בה'. וזה לימוד לכל הדורות.
הבטחון בה' הוא לא לדאוג למחר. ונכון שבבטחון אין הכרח שיהיה רק טוב, אבל כלול בבטחון שלא להיות מוטרד מה יהיה. וזה העיקר! הרד''ק במלכים (ב ד, א) על התרגום עם אשת עובדיה במקרה של עובדיה הנביא, מסביר שה' יתברך רצה להראות ולקיים את הפסוק ''מלוה ה' חונן דל'' (משלי יט, יז). והכל לפי הזכויות של האדם, וכפי הצורך של הדור מתעורר הנס. אצל אשת עובדיה זה על ידי טיפת שמן שהתרבה (מלכים ב א, ז), ולאחרים באופן אחר (בשם הגראי''ל שטיימן שליט''א).
יום ג'. יום טוב הראשון של פסח. מסירות נפש
''משכו וקחו לכם איש שׂה לבית אבות שׂה לבית'' (שמות יב, כא). ומכאן שלפעמים כפי הצורך צריכים להתנהג כמו פנחס (במדבר כה ז-ח), לקדש שם שמיים ולבער את כל מיני עבודה זרה ואפיקורסות מכרם בית ישראל. כשמכוון לשם שמיים באמת, יש סיעתא דשמיא גדולה מהשמיים להצלחה. ועל זה אנו אומרים בהגדה של פסח את הפסוק בספר יחזקאל (טז, ו) ''ואומר לך בדמיך חיי'', דהיינו דם פסח. שעשו את מעשה הקרבן במסירות נפש ולא חששו מהמצרים, אלא שמעו לגדולי ישראל.
יום ד'. א' דחוה''מ פסח. לשון הרע על מצות
אסור לדבר לשון הרע על ארץ ישראל, שהמרגלים נענשו על כך, רק לשבח את הארץ. ''וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך'' (תהלים קכח, ה). וכן על המַצוֹת הקדושות שהזוהר הקדוש (פרשת תצוה דף קפג:) אומר על זה ''נהמא דאסוותא'' [=לחם של רפואה]. וכפי זכותו ותיקונו של האדם זוכה להנות מהמצות. ובודאי שלא לומר שנהיה לכלוך בבית מהמצות, והרבה פירורים בשיניים וכדומה. כי לפי גודל המצוות והזכויות של האדם כך גודל הנאתו הגשמית מהמצוות.