אור ברסלב

הנהגות יום יום

ערב פסח

פרשת צו

יום א'. חמת המציק

''כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם'' (משלי כז, יט), ועיין רש''י סוף יבמות (קיז.). וכן בהפטרת וישלח ''מחמס אחיך יעקב תכסך בושה'' (עובדיה א, י), וביארו המפרשים אם יעקב נהיה חומס וגוזל את עשיו, למרות היותו צדיק, בודאי שעשיו הציק לו מאד והוא צריך להתבייש על כך.

ומכאן שאסור לדבר לשון הרע על מי שהתפרץ ולא דיבר יפה, כי יתכן שהציקו לו והפריעו לו, וכשאין התייחסות מתאימה התוצאות מהצד השני שליליות למרות שאין טבעו ומזגו כן. כלומר חובה להקדיש תשומת לב והערכה כבוד וחיזוק עם כל מי שנפגשים, ובפרט סבר פנים יפות. אחרת, התגובות מהצד השני בהתאם. ובש''ס אמרו (קידושין נו:) לא עכברא גנב אלא חורא גנב [=לא העכבר הגנב אלא החור שאליו הוא מבריח את גנבותיו הוא הגנב]. ומכאן שאחרים לפעמים הם גורמים שלא להתנהג טוב והם האשמים בדבר.

ומפורש בפרשת צו ''צו את אהרון'' (ויקרא ו, ב). ופירש רש''י תזרז ותחזק. ומה אהרון צריך חיזוק, אחרים על אחת כמה וכמה! ואפילו במקום מצוה וכבוד ורק מעט חסרון כיס, כי יש לו את העור של העולה. ועל אחת כמה וכמה באנשים דעלמא וחסרון כיס גמור וחסרון נפשי, שצריך לחזק ולחשוב שזה צו כמו צוואה שיש בה תועלת רבה.

יום ב'. ערב פסח. ביעור חמץ

להזהר מאד שלא להזיק לשכנים על ידי שריפת חמץ, שגורם עשן וכיוצא בזה, ''כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש'' (שמות כב, ה). ובאש תמיד חייב המבעיר, וכל שכן כשמדליק ברשות הרבים. ואם חברו הדליק אש אפשר לבקש רשות להשתמש באותה אש, ולשם מה להדליק אש חדשה? ובודאי שצריך לכבות את האש כשהולך משם. והכי טוב להדליק בחביות וכיוצא בזה, שבזה האפשרויות שיקרה נזק פחותות ויש נקיון וכל מה שצריך. והלואי שנבער את המדות הרעות שבתוכנו, ואשרי השם דרכיו.

להתעלות בכח גדול

בליל פסח ה' יתברך בעצמו ירד למצרים, כי היו במ''ט שערי טומאה, וצריך היה שהקדוש ברוך ה' בעצמו יוציא אותם, וזה נשאר לדורות. ולכן נזהרים בפסח מאד כל ישראל. ולכן סופרים עומר שמקריבים משעורים, מאכל בהמה, לרמז שצריך להמשיך ולהתעלות - אחרת נהיה כבהמות. ולכן שבע שבתות, שבשבת יש לזכור ולהתקדם (בשם הגרי''ש אלישיב שליט''א).

לא תשכח!

כתוב בישעיה (נא, יג) ''ואיה חמת המציק'', ופירש רש''י שאין לפחד מהגויים שמא מחר איננו, ולהיזהר שלא לשכוח את ה' בזה שחושבים סיבות חיצוניות. והיינו שלא לפחד מהגויים שהרי יתכן וכבר מחר הם לא יהיו קיימים. וכן במלאכי (ג, יד) ''אמרתם שוא עבוד אלוקים'', עצם המחשבה שהרשעים טוב להם זו עבירה כי יש שכר ועונש (בשם הגרחמ''ש שפירא שליט''א).

בטחון

הבטחון שורש לאמונה. בקריעת ים סוף נבקע כל פעם קצת, ככל שנכנסו יותר כך נבקע יותר. וכן במן, בכל יום ירד מן, ולא מראש לשנה שלימה. וכן ברפידים בא עמלק על ששאלו היש ה' בקרבנו אם אין (שמות יז, ז), וכשנלחמו בעמלק גם כן היתה ההצלחה במלחמה לפי החיזוק הרוחני שהיה בעם ישראל. וכל זה כדי לחזקם באמונה ובטחון בה'. וזה לימוד לכל הדורות.

הבטחון בה' הוא לא לדאוג למחר. ונכון שבבטחון אין הכרח שיהיה רק טוב, אבל כלול בבטחון שלא להיות מוטרד מה יהיה. וזה העיקר! הרד''ק במלכים (ב ד, א) על התרגום עם אשת עובדיה במקרה של עובדיה הנביא, מסביר שה' יתברך רצה להראות ולקיים את הפסוק ''מלוה ה' חונן דל'' (משלי יט, יז). והכל לפי הזכויות של האדם, וכפי הצורך של הדור מתעורר הנס. אצל אשת עובדיה זה על ידי טיפת שמן שהתרבה (מלכים ב א, ז), ולאחרים באופן אחר (בשם הגראי''ל שטיימן שליט''א).

יום ג'. יום טוב הראשון של פסח. מסירות נפש

''משכו וקחו לכם איש שׂה לבית אבות שׂה לבית'' (שמות יב, כא). ומכאן שלפעמים כפי הצורך צריכים להתנהג כמו פנחס (במדבר כה ז-ח), לקדש שם שמיים ולבער את כל מיני עבודה זרה ואפיקורסות מכרם בית ישראל. כשמכוון לשם שמיים באמת, יש סיעתא דשמיא גדולה מהשמיים להצלחה. ועל זה אנו אומרים בהגדה של פסח את הפסוק בספר יחזקאל (טז, ו) ''ואומר לך בדמיך חיי'', דהיינו דם פסח. שעשו את מעשה הקרבן במסירות נפש ולא חששו מהמצרים, אלא שמעו לגדולי ישראל.

יום ד'. א' דחוה''מ פסח. לשון הרע על מצות

אסור לדבר לשון הרע על ארץ ישראל, שהמרגלים נענשו על כך, רק לשבח את הארץ. ''וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך'' (תהלים קכח, ה). וכן על המַצוֹת הקדושות שהזוהר הקדוש (פרשת תצוה דף קפג:) אומר על זה ''נהמא דאסוותא'' [=לחם של רפואה]. וכפי זכותו ותיקונו של האדם זוכה להנות מהמצות. ובודאי שלא לומר שנהיה לכלוך בבית מהמצות, והרבה פירורים בשיניים וכדומה. כי לפי גודל המצוות והזכויות של האדם כך גודל הנאתו הגשמית מהמצוות.

בן חורין

ויתכן עוד, שמה שאנו אומרים בתפילה ''זמן חרותנו'' הכוונה בזה שזה תאריך שבו אפשר להתקדם ולעבוד על עצמנו להגיע להיות בן חורין, ולהשתחרר מעול הציבור הרחב שאין בו תורה אלא נגרר אחר המודה והחברה הכללית. בן חורין תפקידו לשבור מוסכמות של הרחוב ולהכנע רק לתורה. מי שמפגין את זה ומי שזוכה לכך הוא בן חורין אמיתי. כמה שיותר יבין היהודי את התורה, יהיה יותר בן חורין, ואשריו.

יום ה'. ב' דחוה''מ פסח. הרוחניות שבגשמיות

''אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה'' (אבות פרק ו משנה ברורה עיין שם). אם אדם עובד ועמל לפרנסתו, כשלומד בסוף היום שעה אחת, יהפוך את כל היום לטובה. וזה כעין מרגוע. וזה נקרא להחזיק במושכות ועל ידי זה להנהיג.

ויש כמה דוגמאות שמכניסים את הקדושה ומסייעים לגשמיות, ועל ידי זה הכל על מקומו יבוא בשלום. למשל: לעשות פגישה בבית לזוג מסויים למטרת שידוך, או להביא רבנים או אנשים חשובים לפגישה בבית. ואם זה מפריע לבני הבית כדאי לעשות פשרה. כגון להביא ולדאוג לנקיון שלא יפול על בני הבית, העיקר שלא להכביד על בני הבית. וכן סעודה רביעית שרצונו לעשות עכשיו, אבל אינו יכול לבקש תבשיל לכבוד מלוה מלכה, שיאכל מה שיש. וכן טיול שרוצים המשפחה לעשות בחול המועד והבעל מעכב, עדיף לעשות והאחריות הרוחנית תהיה עליו שישמרו על הקדושה ועל הצניעות. ולא כדאי להפקיר אותם, אלא אדרבה יתחזק למשוך במושכות ולהנהיג את הבית על הצד התורני הרוחני.

וכמו שכתב הבן איש חי בספרו עוד יוסף חי על התורה (פרשת פינחס) על הפסוק ''לרב תרבה נחלתו'' (במדבר כו, נד). כי בן חורין שוקל בשקל הקודש כיצד לכוון את המשפחה. דהיינו להתקדם ברוחניות, ולעזור בגשמיות שלא להכביד, וטובים השניים יחד.

יום ו'. עש''ק חוה''מ פסח. שבת - קיום העולם

יום השישי. זהירות וזריזות ושמחה לכבוד שבת קודש, ובפרט שזה גם שבת וגם קדושת חול המועד. ובגמרא (ביצה יז.) כתוב ששבת קדושה עוד מששת ימי בראשית, עוד לפני שנולד עם ישראל. ולכן אומרים ''מקדש השבת'' בלבד. אבל בחגים אומרים ''מקדש ישראל והזמנים''. שהחגים הגיעו לנו בזכות שיש את עם ישראל שיצא ממצרים, וחכמי ישראל שבכל תקופה הם המקדשים את החגים על פי מועדי הלבנה. ורק שבת היא מששת ימי בראשית.

ואת המתנה הגדולה הזאת של השבת, נתן ה' יתברך לעם ישראל בלבד. גוי יכול לשמור את כל המצוות ולקיימן, חוץ משמירת שבת קודש שאם שומר שבת חייב מיתה (סנהדרין נח:). והטעם לכך כי העולם אינו יכול להתקיים בלי שבת, ולכן היה צורך ליצירה הקדושה הזאת של שבת קודש עבור קיום העולם, וזה מתאים אך ורק לעם ישראל שהם מחזיקים ומקיימים את העולם על ידי התורה הקדושה.

תוכן העניינים

הנהגות יום יום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה