אור ברסלב
הנהגות יום יום ערב סוכות › [י''ג תשרי תשס''ה]

הנהגות יום יום

ערב סוכות · [י''ג תשרי תשס''ה]

[י''ב תשרי תשס''ה]

כשהפסוק במשלי רוצה להגדיל עניין אומר כן בלשון תמיהה, כמו ''אשת חיל מי ימצא'' (משלי לא, י), כלומר קשה למצוא, והתמיהה מראה עד כמה שזה קשה. וכן הפסוק במשלי (יח, יד) ''ורוח נכאה מי ישאנה'', כלומר עצבות ודכאון מי יכול לסבול. והכוונה שקשה לסבול חולי כזה קשה.

וכן הפסוק במשלי שקשור למצות סוכה והוא ''אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמוד לפני קנאה'' (משלי כז, ד), ופירשו שם מי שכועס וחומד הוא אכזרי שלא מרגיש באותו רגע מה שעושה, רחמנא ליצלן.

חמדה זה כמי שחומד ורוצה תמיד שיהיה לו יותר, אוכל, כסף, כבוד. ויש גרוע ממנו והוא הקנאה, הקנאה לא רק שרוצה הרבה, אלא גם רוצה שלשני לא יהיה וזה גרוע מאד. שהוא בצער כשרואה אחרים טוב להם.

והרלב''ג הביא (שם) את המעשה הידוע שהמלך אמר לחמדן וקנאי מה שתבקשו אתן פי שניים לחבירך. והקנאי שלא יכול לראות אצל חבירו פי שניים ביקש לעקור לו עצמו עין אחת ועל ידי זה יעקרו לחבירו שתי עיניים. והדברים נוראים, עד כדי כך מידת הקנאה מקולקלת רחמנא ליצלן.

וזה קשור למצות סוכה, אשר באופן מעשי פועלים למען מדות טובות וביטול הקנאה והסקרנות והחמדה המגונה. שהרי לצאת מהבית שבעה ימים ולאכול ולישון בסוכה ולקיים כפשוטו את הפסוק ''בסוכות תשבו שבעת ימים'' (ויקרא כג, מב), עוזר מאד באופן מעשי להגיע למעלה זאת, ולהרגיש שהעולם הזה עראי ממש, פשוטו כמשמעו ''צא מדירת קבע ושב בדירת עראי'' (סוכה ב.) וזה יעזור להתגבר על כל המדות הנפשיות הרעות והקשות רחמנא ליצלן.

מי שמרגיש שבעולם הזה שום דבר לא שלי, אלא רק תורה ומצוות ומעשים טובים, מקבל כח שלא לקלקל עצמו ומתגבר על כל המכשולים בסיעתא דשמיא.

יום ד'. ערב סוכות תשס''ה. צילא דמהימנותא

מה ההכנה הדרושה לחג הסוכות. כיצד צריך להתייחס למצוה נדירה זו מצות ישיבת סוכה. שהרי הפסוק אומר ''בסוכות תשבו שבעת ימים'' (שם), כלומר מצוה להרגיש שבעת ימים שהישיבה בסוכה זה העיקר. כמו בחור ישיבה, בן תורה, שבראש שלו העיקר זה לימוד התורה והוא מונח בלימוד תמיד ואוהב לשבת ולשקוד על לימודו. ואינו מסתובב ברחובות ועומד בשווקים לראות פה ושם, כי זה נקרא בחור עמידה. אבל בחור ישיבה, זה בן תורה שאוהב לשבת וללמוד, ותו לא. וכן בסוכה, מצוה לשבת ולהתעכב בסוכה שבעה ימים וצריך הכנות לכך, וכיצד.

ונראה שצריך להרגיש בערב סוכות כי עולם הזה אינו שלך, הכל שייך לה' יתברך. ולא סתם במחשבה אלא באופן מעשי להרגיש כך. וזה על ידי היציאה מהבית לשבוע ימים, כאילו נוסע למקום רחוק ועוזב את ביתו. זו המחשבה הנכונה בערב סוכות. וזה יעזור לו מאד לדעת ולהרגיש שהעיקר זה הסוכה. אכילה, שינה, דיבורים, מנוחה, ביקורים, ואף משחקים המותרים על פי ההלכה בסוכה, כמו דמקה ושחמט עם בני ביתו כמה דקות וכפיצוי לטרדות של כל השנה. זה מגלה שהדירה בסוכה עיקר בשבילו, ומקיים מה שכתוב (סוכה ב.) ''צא מדירת קבע'' בגימטריא סוכה, והוא יוצא ממש פשוטו כמשמעו. וזה חיזוק באמונה, אמונה מעשית, לדעת שהכל שייך לה' יתברך. וצריך הכנה כזאת במחשבה כדי להגיע להרגשה נפלאה זו, ואז ירגיש ממש שה' יתברך איתו תמיד.

יום ה'. סוכות, ט''ו תשרי תשס''ה. העיקר חינוך הבנים

האורח של יום ראשון של סוכות הוא אברהם אבינו ע''ה. והדבר המיוחד בו שה' יתברך אוהבו בגלל זה, זה חינוך הבנים. לא העקידה, לא הכנסת האורחים, לא נפילתו לאש לכבוד ה', הכל טוב ויפה. אבל הדבר הגדול ביותר אצל ה' יתברך מפורש בתורה ''למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו'' (בראשית יח, יט). זה היסוד של הכל, המשך הדור לתורה ויראת שמיים, כי זה התכלית. ועיין יביע אומר (חלק י עמ' עקב) באשה שנרדמה ובשוגג נחנק בנה התינוק שישן לידה, שיש אומרים לעשות צומות ותעניות. ומרן שליט''א המליץ להביא עוד בנים לעולם ולחנכם לתורה ויראת שמיים. וזה הלימוד העיקרי שיש ללמוד מהאבא שלנו אברהם אבינו ע''ה.

יום ו'. א' דחול המועד סוכות. יצחק עמוד העבודה

אורח הכבוד היום יצחק אבינו ע''ה. ויצחק היה עמוד התפילה. משל למה הדבר דומה, אהוב של המלך שמאן דהוא מקנא בו ומציק לו. אותו אהוב בכלל לא יורד לרמה שלו, אלא מדבר עם המלך והעניין סגור. להבדיל ה' יתברך אוהב אותנו ואוהב את יצחק. וכשאבימלך אמר לו ''לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד'' (בראשית כו, טז), יצחק הלך וקיים בעצמו דברי חז''ל (גיטין ז.) על הפסוק ''דום לה' והתחולל לו'' (תהלים לז, ז), תתפלל למלך והוא יפילם חללים חללים. כלומר מזיזים אותך, תזוז ותתפלל. יצחק נאזר בגבורה, כלומר עמוד התפילה. ולבסוף באו וביקשו ממנו סליחה, כי ראו שה' יתברך עמו.

ומאחר והכל מהשמיים, וכל מה שעובר עלינו בהשגחתו יתברך, צריך תמיד להתחזק בתפילה ולבקש מהמלך ישועה. וכנראה שצריך להתפלל לה' יתברך שנדע ונשכיל כיצד להתפלל ולהנות כל רגע מהשיחה עם ה' יתברך. וכח התפילה קיבלנו בירושה מהאבא שלנו, יצחק אבינו ע''ה.

יום שבת קודש. ב' דחוה''מ סוכות תשס''ה. תורת ה' תמימה

אורח הכבוד היום יעקב אבינו ע''ה. ''ויעקב איש תם יושב אוהלים'' (בראשית כה, כז), מונח בלימוד ושקוע בתורה כל רגע ורגע. הוא עמל והתורה עמלה בשבילו. תם כזה שניצח את לבן שהיה קליפה הכי קשה של שקר, ויעקב איש האמת ''תתן אמת ליעקב'' (מיכה ז, כ), רק ע''י העמל והשקידה העצומה שלו בתורה, ביטל את כוחו של לבן, זימן לבנים ומצא שחורים (ביצה י:). עד כדי כך ששלחו מהשמיים מלאך שיקח את הצאן של לבן ויתן אותם במרעה של יעקב (כמבואר בפרוש רש''י פרשת ויצא, בראשית לא, י). ומכאן שאין כמו תורה בעולם, זה הכח הגדול והחזק וקמיע עולמי שיכול לחולל פלאות. וכח כזה של אהבת התורה קיבלנו מיעקב אבינו ע''ה.

ומדוייק בפסוק ''מורשה קהלת יעקב'' (דברים לג, ד), כלומר ירושה לזרעו של יעקב. ובכח יש לכולנו את המעלה הזאת, ובפועל מי שישתמש בזה, יראה הצלחה וחיים טובים עליו ועל זרעו.

תוכן העניינים

הנהגות יום יום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה