חזק חזק ונתחזק
היום ערב שבת בראשית תשס''ה. סיימתי בסימנא טבא שנה בדיוק של דברי תורה ודברי חכמה ומוסר כל בוקר לאחר תפילת שחרית בפני הצבור היקר אוהבי תורה ולומדיה, מתפללי בית הכנסת ''רבינו יוסף חיים''. אשר מרוב אהבתם וצמאונם לתורה, נתנו לי חשק ואומץ לחשוב כל בוקר או בערב שלפניו על איזה רעיון מוסר והנהגה טובה, ולשבץ ולחזק ולרענן אותו מאותה פרשה. וכן לשבת ולכתוב, אף שזה גוזל בסך הכל כמה דקות, אבל זה זמן, וזמן שווה הרבה.
ולמדתי מכאן עד כמה אפשר להספיק על ידי לימוד שתי הלכות כל בוקר, או על ידי פרק משנה כל יום, וכן פרק בתנ''ך. שלאחר שנה, שנתיים ושלוש מוצא עצמו תלמיד חכם, תלמיד שאוהב חכמה. ובאותו נושא שהשקיע בו זכה להבין ולהתקדם, וכעת הוא עובד ה' בדרגה גבוהה יותר. ובעצם רבינו החפץ חיים זיע''א בספרו הקדוש משנה ברורה (סימן א ס''ק יב) מביא שצריך האדם לקבוע לו עת ללמוד ספרי מוסר בכל יום ויום אם מעט ואם הרבה, עיין שם.
ובעצם לימוד מוסר זה כלול בלימוד ההלכה, כי כמה פעמים ההלכה כפופה למוסר, ובגלל המוסר משתנה הדין. וכי יש הבדל בין הלכות תפילה שבת וטהרה, לדיני כעס קנאה וגאוה שיש ללמוד כיצד להיזהר ולא להיכשל בהם. והרי הרמב''ם בהלכות תשובה (פרק ז הלכה ג) מביא שזה חמור יותר, ע''ש. ולא לחינם כתב הרמב''ם ''הלכות'' דעות. כי הנהגות אלו הם גם ''הלכות יום יום'', לדעת מה לעשות וכיצד להתנהג.
למשל: פעמים רבות יש ריב בין שכנים על מיקום הסוכה. ואם על פי ההלכה אין לו רשות לבנות שם, עדיף שלא יבנה, ואסור לו לבנות. ויאכל כזית פת בליל סוכות בסוכת בית הכנסת או אצל שכן. וכל החג יאכל תבשילים וימנע מאכילת פת וזו מצוה חשובה יותר ממצות סוכה. סוכה נקראת ''מצוה קלה'' (עבודה זרה ג.) ואפשר להסתדר איתה, אבל ריב בין שכנים זו עבירה גדולה, והחכם עיניו בראשו. או שכן שבנה סוכה ומעליו יש לשכנו חבלים של כביסה, אינו יכול לומר לו שיוריד החבלים, כי אינם מפריעים לסוכה, ולא אומרים לבוד לחומרא. ומרן שליט''א פסק שאפילו יש כביסה בחבלים אין בעיה, כדין סכך פסול פחות מארבעה וכל שכן פחות משלושה שאינו פוסל וישנים תחתיו. וכן אם יש מזגן על גבי הסוכה. ובעוונתינו הרבים כמה מחלוקות ושנאת חינם וחילול השם יכול להיות בגלל הידורים מסויימים. ולא מהדרים באהבת השכנים ובקידוש השם. ובפרט אם השכן מלמעלה מטופל בתינוקות וזקוק לחבלי כביסה אלו כמו אויר לנשימה, או כשיש בעיות של שלום בית. ובפרט לצעירים שבודאי יכולים לסמוך על הרמ''א (סימן תרלט סעיף ב) שהתיר לנשוי לישון בבית. וכמו שהשכינה והאושפיזין שורים בסוכה. כך השכינה בין בני הזוג כשיש ביניהם שלום בית. ומי אמר שזה פחות ממצות סוכה.
ובחול המועד סוכות תשס''ה התקשרה אשה אחת ששמעה קלטת על מוות קליני והיא מאד מפחדת, אם מותר לה לבקש מבעלה שיבוא לישון בבית. ונזכרתי באותו רגע בדברי הרמ''א הנ''ל שמותר לו לעשות כן. וזה יכול להיות בהרבה מצוות נוספות. למשל: לוותר על תפילה בנץ החמה בגלל מצות עונה. ואדרבה יתכן שיש בזה גם דין אין מעבירין על המצוות, כי חיובו קודם, וזריזין מקדימין למצוות. וכן להתפלל בשבת מאוחר יותר ולהפסיד נץ החמה, בשביל הילדים שיבואו עם אביהם לבית הכנסת וגם יקל על אשתו בהנהגת הבית. ועוד הרבה אופנים כאלה ותולדותיהן כיוצא בהן. ומכח לימוד המוסר יוכל להגיע לכך.
ומרן שליט''א ביביע אומר (חלק א עמ' קצה) הביא את דברי רבינו יונה המפורסמים, שהמחלל שבת בפרהסיא הוא מין ויינו יין נסך, והובא להלכה בפוסקים. וחכם אחד חשב לומר שאין לו מקור בגמרא ורבינו יונה בהלכה זו מקורו ''בספרי מוסר''. ומרן שליט''א (בעמ' רא) הזדעזע מדברי אותו חכם, ודחה דבריו ואמר שמגיע לעשות לו ''פולסא דנורא'', כי דברי רבינו יונה העתיקו הראשונים להלכה למעשה, עיין שם. וזה מתאים לדברי המשגיח הגדול רבינו יחזקאל לוינשטיין זיע''א שגם דברי רבינו יונה בספר שערי תשובה שהוא ספר מוסר, הוא גם ספר הלכה. כי הרבה מתרי''ג מצוות שבתורה מבוארים שם, כידוע. ומכאן עד כמה לימוד המוסר מחזק ומקיים את עבודת ה' שלנו.
ולפי דברי רבינו החפץ חיים זיע''א בספר משנה ברורה הנ''ל, נראה שיש אפשרות כל בוקר במקום שתי הלכות מספר הלכה, לקרוא שתי שורות בספרי מוסר המוכיחים ומסייעים לנו להתחיל את היום עם חשבון נפש. וזה ישפיע עלינו בודאי למדות טובות, ליראת ה', לאהבת ישראל, לשלום בית, ואז יקויים בנו הפסוק ''ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר'' (ישעיה מט, ג). והובא פסוק זה להלכה ברמב''ם (סוף פרק ה מהלכות דעות הלכה יג).
''הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו''
סוף הספר